אומרים שהכל כבר כתוב מלמעלה,
שאתה קבעת את הגורל.
אומרים שכל מה שקורה,
אתה החלטת.
אתה,
בורא עולם.
נכון,
שיש מכשולים בכל דרך.
ונכון שאין קל ופשוט.
נכון,
שלא תמיד נמצא את הדרך,
נכון שלפעמים עושים טעות.
אז טעיתי,
אני מודה.
הכאבתי אולי,
אולי סתם פגעתי,
בלי כוונה.
או עם כוונה,
אבל בסוף הריי ביקשתי סליחה.
אומרים שאתה סולח,
מוחל על הטעויות.
ולי?
לי אתה לא יכול לסלוח?
לי אתה לא יכול לעזור?
אותי אתה לא יכול להוציא מיזה?
איתי,
אתה ל=א רוצה להיות?
אז טעיתי,
ופגעתי.
אז נפגעתי.
התאהבתי,התאכזבתי וכאבתי.
אחרי הכל,
כל מה שעברתי,
אתה לא יכול להביא לי קצת נחת?
קצת שקט,
רוגע,
להעלים את הכאב?
אם הכל כתוב מלמעלה,
אז למה?
למה יש בעולם הזה כל כך הרבה כאב??
-------
כואב לי כל כך..
אני משתגעת כבר,לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר.
נמאס לי לבכות,
לכאוב ולשתוק.
ואם אף אחד לא רוצה לעזור,
או אולי לא מצליח,
למה הוא לא עוזר לי??
התייאשתי מזמן,
מרגישה כמו נשמה מתה,
בגוף חיי.
הצילו [?!?]
😕




