אני מסתכלת במראה,
רואה ילדה עם תלתלים זהובים
כל כך יפה שכל אחד היה נכבש בקסמיה.
עיניה החומות הקטנות סוחפות אותך לתוכן
ואתה מרגיש איך היא מלטפת אותך במבט בלבד.
גופה הזהוב כאילו מזמין אותך אליה,
לחיבוק, למגע חם, לנשיקה..
אני מסתכלת עמוק יותר, רואה עצב בעיניים
גופה מצטמק, היא מנסה לעצור.
אני מסתכלת במראה, ורואה ילדה שבורה
עדיין יש לה תקווה בלב , ולו הכי קטנה.
אני רואה כמה היא מחכה, מחכה לך
כמה ליבה צועק מגעגועים אלייך
כמה לילות היא לא ישנה
כמה ימים היא חושבת עלייך
כמה היא בקושי אוכלת, בקושי שותה
כמה היא מתה בגופה
והיא רק מחכה, לשכוח אותך.




