כשאתחתן איתך,
אפצה אותך על כל הזמן בו הגוף שלך לא נגע בשלי, על הזמן בו כשבכית מבפנים,
לא יכולתי להיות שם כדי לחבק אותך וללחוש לך שאני איתך, ושהכל יהיה בסדר.
כשאתחתן איתך,
אפצה אותך על כל הזמן בו המיטה שלך הייתה ריקה מנוכחותי, והסדינים שלך היו
סתורים בקפלים שהעידו שרק גוף אחד ידע את המיטה הזאת כל הלילה, כל לילה.
כשאתחתן איתך,
אפצה אותך על כל הזמן בו כשנכנסת אל הבית מהגשם שבחוץ, איש לא קפץ עליך
בחיבוק ובנשיקות, פשט מעליך את המעיל וישב איתך על הספה להתחמם תחת שמיכה.
כשאתחתן איתך, א
פצה אותך על כל הזמן בו שמעת שירי אהבה ולא ראית אותי מולך, שרה איתך
את המילים, ומחייכת במקומות הנכונים, שמספרים את סיפור האהבה שלך ושלי.
כשאתחתן איתך,
אפצה אותך על כל הזמן בו כשיצאת החוצה בזמן השלכת ועלי הדולב כיסו את
המדרכות, לא קפצת עליהן כמו ילד, בשניים, כדי לשמוע את קולות הסתיו מתחת לנעליים..
כשאתחתן איתך,
אפצה אותך על כל הזמן בו לבשת פיג'מה ארוכה ביום חורפי, כשהגשם דופק
בחלונות, ואיש לא חיבק אותך על המיטה שלך והריח את העור שלך לאט, בשקט.
כשאתחתן איתך,
אפצה אותך על כל הזמן בו החלקת על מעקי המדרגות לבדך, ואיש לא גלש אחריך,
מחכה שתתפוס אותו למטה ותסתובבו יחד, סחור סחור, עד שתעצרו ותחזרו להחליק.
כשאתחתן איתך,
אפצה אותך על כל הזמן בו טיילת בגנים פורחים, ולא הייתי איתך כדי לשלב
את ידך בידי, להרגיש את כף היד היציבה שלך עוטפת את שלי, איתנה כתמיד.
כשאתחתן איתך,
אפצה אותך על כל הזמן בו חיכינו להיות זה של זו,
בכך שאוהב אותך ואנשק אותך, כמה שרק ארצה.
😊




