לא יודעת איך להגדיר את זה...נאהבת..?
אחרי כל כך הרבה שנים של סבל מצד בנים וחברות..פתאום אני מרגישה אחרת..אולי לא מצד החברות..כי התרחקנו כולן..אבל מצד החבר כן..
אתמול חשבתי על זה..ואני מרגישה שמה שלא היה לי כל השנים האלה..החבר שלי עשה את זה בשנה אחת שכן יהיה לי..
גם מבחינת ההורים..לפעמים אני מרגישה שבאלי להרוג אותם מעצבים..אבל סך הכל..זה הורים..שהייתי חולה(עדיין יותר נכון חחח) אז הם כ"כ דאגו לי..הביאו לי אוכל למיטה אבא שלי קם באמצע הלילה לראות מה איתי אמא באה אליי בבוקר לראות מה איתי..והחבר דאג לי כל הזמן..גם כשאני חולה והוא לא הרגיש טוב הוא בא אליי להיות איתי כל היום..למרות שבסוף הוא נדבק והיום חזר לבסיס
אבל אני מרגישה שלא מגיע לי..אני רגילה לסבל לכאב לבכות כל היום והיום אם אני בוכה זה מאושר..עזבו תהודעה שכתבתי לפני כמה ימים שכזאת אני..זה ישתנה בי ואני מאמינה בזה..אולי ההודעה הזאת זה הצעד הראשון לשינוי שלי..לא יודעת זה יבוא לי עם הזמן..השלמתי(בערך) עם הגיוס שלי ב22.4 כי היה לי ממש קשה..אבל מה נעשה..כל מה שקורה הוא בסופו של דבר לטובה...אני בטוחה שה' יודע מה הוא עושה..
אז..לא יודעת..מרגישה פתאום מאושרת..ומתה לשנות את עצמי קצת..והכל יהיה בסדר חחח
אוהבת אתכם😊




