יפה שלי ,
הגעגועים אלייך , לכולך , הורגים אותי .
אני מרגישה שהאוויר לנשימה אוזל לי , הנשימות נהיו כבדות וכואבות .
אני מנסה לדמיין אותך , כאן . לדמיין אותנו ..
אבל אני יודעת שאת לא באמת נמצאת , וזה מעצים את הכאב .
אני רוצה לספר לך מה עובר עלי בכל יום , אבל לא ככה - דרך הטלפון .
אני רוצה באמת לראות אותך ליידי , ולספר לך .
לא ישנתי הלילה , אני מרגישה שהלב שלי מתפוצץ .
כל כך קשה לי בלעדייך , הזמן הזה שאת לא כאן נראה לי כמו נצח .
אני לא יודעת מה אעשה עד שתבואי , אני מחכה לך , רק לך .
כל שיר גורם לי ישר להתפרץ בבכי , האנשים מסביב לא באמת מבינים .
זה לא סתם עוד געגוע , זה געגוע שגורם לי ליפול עם הזמן .
אין לי לאן לברוח , בשבילי שום מקום לא מספיק בטוח .
רק את . לא משנה איפה נהיה , העיקר הוא שאת שם איתי .
לפעמים נראה לי שאפילו את לא מבינה מספיק ,
שאולי אני לא מסבירה את עצמי כמו שצריך .
אני לא יודעת אם אפשר עוד לאהוב , יותר ממה שאני אוהבת אותך .
אז איך זה שבכל יום , אהבתי אלייך מתעצמת .
זו אהבה שאין לה סוף .
אם רק היית יודעת , איך כל ריב , הכי קטן איתך שובר אותי .
הפחד הזה שתעזבי פתאום .. אף פעם לא יעזוב אותי .
אני סומכת עלייך , יותר מעל עצמי .
אבל את כזאת מיוחדת , אני מרגישה שאני צריכה לשמור עלייך , בשבילי .
אני לא אוהבת להיות כזאת רכושנית , אבל אני לא אעמוד בזה אם יקחו לי אותך .
יחד איתך יקחו לי גם את האושר , את החיוכים , את השלווה , את האהבה .
את החיים - את הכל . ואחרי נפילה כזאת , באמת שאין עוד בשביל מה לקום .
אני אוהבת אותך .. כל כך אוהבת אותך .
חשוב לי שתדעי , לא משנה כמה טעויות עשית ואם עוד תעשי ,
מבחינתי - אני שלך לנצח .
את הראשונה שלי , בהכל , ואף אחת אחרת לא תיקח את זה .
ממני , ממך , מאתנו .
הלב שלי שלך - לתמיד . אין ולא יהיה בו מקום לאחרת .
כל השירים , כל המכתבים שכתבתי בשבילך עד היום ,
אני לא מרגישה שהצלחתי לגמרי להעביר לך את ההרגשה שלי , את האהבה שלי , אלייך .
אני לא חושבת שאצליח אי פעם לתאר את ההרגשה הזו כמו שצריך .
אני לא מוצאת את המילים , ואני באמת מחפשת .
אני פשוט לא חושבת שהן קיימות , המילים האלה שיסבירו בדיוק את הרגש הזה , שנקרא אהבה .
אבל אני מסתפקת בזה שדרך העיניים ודרך המגע ,
אנחנו מצליחות להעביר אחת לשניה את עוצמת האהבה .




