רוח חורף קרה נושבת,
נשימות חמות על הצוואר,
חום גוף מתקרב,
נגיעה,ורפייה.
קור עז חודר לעצמות.
מסיטה את ראשי הצידה,
מרגישה את נשימותייך שממלאות את גופי בהרגשה נוראית.
מנסה להדחיק את הרגע ההוא,
מנסה לחשוב על הרגע הזה.
לא יודעת מה לעשות,
לא מצליחה לשכוח אותך,
את המגע שלך,
את הריח שלך,
טיפות מיים קרירות נופלות על פניינו,
דמעות יורדות אט-אט,
הוא חושב זה מהגשם,
בכי חרישי נפרץ בתוכי.
נשכבת על הספסל הקשה מדחיקה כל רגש,
כל נגיעה,
כל נשימה,
עוצמת עיינים מנסה להירגע,
להיזכר בטוב.
להיזכר במשפחה,
בחברים,
באוהבים.
את הזכרונות שלי לקחת עמך,
כשסיימת את מעשייך השפלים.
מודחקת בתוך עצמי.
נושמת נשימות קצרות וחלשות.
העיינים נשארות עצומות.
הלב כבוי.
מת.
צפירות של מכוניות ברקע,
ואני נרדמת.
על הספסל הקשה.
וואו.. מדהים
וכ"כ עצוב =[
מווג אמרתי לך כבר זה מדהים
ובאלי להגיד את זה שוב,
זה מדהים 😊
אהבתי ממש ^^
QUOTE (HeNNNNNNN @ 22/09/2008) וואו.. מדהים
וכ"כ עצוב =[
מאוד עצוב.
פוני את כזאתי שמנה..
תודה.
עצוב כ"כ .
במיוחד במדינה הזאת שלנו .. כ"כ עצוב .
