כשחשבתי שיותר אני לא אתאהב, הייתי נורא תמים.
רק בגלל הילדה ששברה לי את הלב ועשתה בו שפיכות דמים??
באתי אלייך וסיפרתי לך את זה, אולי כדי שתקנאי? אולי כי היית הכי קרובה?
רציתי שייצא משהו מיזה, רק שתדעי שבליבי יש המון אהבה והרבה תקווה.
פתאום, נתת לי נשיקה, שמענו את השקט.
אז איך לא שמעת את הנשמה שלי זועקת?
"נסיכה, הישארי בחיי, הכניסיני תחת כנפך! אל תהיי עצובה בגללי, תחייכי!
נסיכה, שמרי עליי, הכל אעשה למענך,! רק אל תלכי!".
אבל את לא שמעת והתחלת בדרכך הביתה לצעוד,
אולי את לא ידעת אבל ליבי התחיל לנדוד.
למה הוא ממשיך לדפוק?? אני רוצה שכבר יקפא!
שאת הנשמה שלי יחנוק!! רק כך הוא יקבל ממך לטיפה??
לפתע, הסתובבת, חייכת והתחלת בכיווני לרוץ,
ליבי חשב שהלכת, פרפרים בבטני התחילו לצוץ.
ואז כשהגעת אליי, התקרבתי, את נתת לי ליטוף.
שמעת את מה שביקשתי? הייתה לי צמרמורת בכל הגוף!
הייתי מאוהב, ליטפתי בחזרה את פנייך.
הלכנו על החוף לשכב ונשקתי בשפתייך.
רציתי ללחוש לך שבלעדייך אני לא יכול, זה היה אמור להיות פשוט.
אז הסתכלתי בעינייך, בים הכחול, הרגשתי שאני הולך למות.
את בדיוק עצמת את העיניים ונרדמת כשראשך על כתפי מושען.
התחלת לחלום, ליבי התחיל בחוזקה לפעום, הוא היה כל כך מוגן!
הפניתי את מבטי לגלים למרות שלא רציתי להוריד את מבטי ממך.
גל, ועוד גל, רציתי שנישאר במצב הזה לעולמים, ושאהיה לעד בעולמך.
אבל אז התעוררת, מרוב בלבול הייתי צריך לביתי לחזור.
פתאום אמרת לי שני משפטים שאותם אני תמיד אזכור:
"נסיך, הישאר בחיי, הכניסני תחת כנפך, תהיה לי כבר למלך!
נסיך, שמור עליי, הכל אעשה למענך, רק אל תלך!"
אבל אני הלכתי והתחלתי בדרכי הביתה לצעוד,
את חושבת שלא ידעתי שליבך התחיל לנדוד?
שרצית שהוא יפסיק לדפוק ושפתאום יקפא?
שאת הנשמה שלך יחנוק רק כדי לקבל ממני לטיפה?
לפתע, הסתובבתי, חייכתי והתחלתי בכיוונך לרוץ............
וואי איךך יפפה תמששיך לכתוב
