זה עצוב כ"כ,
הרי כבר הבנתי את זה ואמרתי לעצמי שאני לא אחזור על הטעויות האלה..
אבל הנה, אני שוב איך שהוא נופלת בפח הזה!
אני מוצאת את עצמי, מדברת עם אנשים שבחיים לא דיברתי או חשבתי שאני אדבר איתם והיהי לי וב איתם ואני אוכל לסמוך עליהם.
ואני מבינה פתאום שהחברות שחשבתי שאני יכולה לסמוך עליהם ולדבר איתם ואלה שיבוא \ו אלי והיו איתי כשאני צריכה..אני מבינה כמה שטעיתי.
מישהי שפעם היינו חברות טובות, ממש טובות.
חודש לא התראינו..ולפני זה גם בקושי.
בחודש הזה בקושי דיברנו..
אני לא יודעת אם הי אפשוט לא רואה ולא מבינה או מעדיפה להתעלם כי כבר אל באמת אכת לה כמו פעם..
היא אמרה שתבוא ועכשיו אני מגלה שהיא הולכת עם חברות אחרות.
יותר עצוב לי מה שהיא ככה, שאני כזאת מפגרת שפשוט אחרי הכל זה ככה משפיע עלי.
באפטר שלי מהפנימייה יצאתי עם חברה שבאה לישון אצלי..
ישבנו עם שני ידידים שלי אצל אחד מהם,
והיה ממש כיף.
אחד מהם אני לא באמת מכירה אבל הרגשתי כאילו אני מכירה אותו כל החיים, זה כזה כיף.
יברתי פעם ראשונה נראה לי הכי חופשי בחיים..
לפחות דבר טוב אחד קרה(:
קצת פריקות:\
שבת שלום(:




