יום רביעי התמוטטי באמצע מסדר של הסמלת
הפסקתי לנשום,מקיאה ,מעולפת הכללל כאב לי
רצו לפנות אותי לבית חולים אבל מהטיפשות שלי אמרתי לא אם הייתי אומרת כן הייתי מרגישה עכשיו יותר טוב
לבסוף אמרתי לחובשת שאני ישאר והיא הבטיחה לי שלמחרת יקחו אותי למרפאה
למחרת קמתי חולה עוד יותר עם חום רותח והמפקדת נתנה לי אישור להיות בחדר עד שיבואו לקחת אותי למרפאה
7 שעות אני יושבת בחדר בוכה עם חום בלית בררה אבא שלי התקשר למפקדת שיפנו אותי אבל רק אחרי השיחה הם שלחו אותי ברגל בשיא החום לרופא
והרופא הבן זונה הזה אומר לי "אין לך כלום ,את בסדר גמור " כולי רועדת לו מול העיניים ואין לי כלום אני לא מבינה תרופא הזה ולא מספיק זה הרגל שלי מנופחת מהנעליים של הצבא והוא אומר לי " זה כלום "
בואנה הבן אדם מת לך עוד שנייה ואין לו כלום אני לא מבינה את זה
הסמלת שלי הייתה המומה ממה שהרופא אמר כי היא ראתה איך צרחתי ביום רביעי ואיך החזקתי אותה כי חשבתי שעוד שנייה אני מקבלת התקף לב מכאבים בחזה ובכל הגוף
אבא שלי עוד מעט יקח אותי לבית חולים בנהריה כי זה המקום היחיד שעובד 24 שעות עם צה"ל
לא רוצה להיות חולה 😢 😢 😢 😢 😢 רק עוד שבועיים אני חייבת לסיים את זה




