הבז-מאת ג'ובני בוקצ'ו

אין לי מושג
אפילו לא שמעתי על זה😁
אמממ אינטרנט?
בטוח יש אותו או לפחות קטעים ממנו,תקציר משהו באינטרנט
תחפשי
ואני ינסה לברר לך=]
בהצלחה

פורום בתי ספר מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

שנאתי תסיפורר הזה!!!!!!
אבל הנה מצאתי לך תקציר

הבז / ג'ובאני בוקאצ'ו
תקציר העלילה: פידיריגו, אביר צעיר מפירנצה שהיה ידוע באדיבותו ובגבורתו, היה מאוהב בג'ובאנה, אצילה יפיפייה עליזה ונשואה עם ילד. כדי לגרום לה להתאהב בו בזבז פידיריגו את כל כספו על חגיגות, משחקי קרבות, סעודות ועוד, עד שאזל כספו. נשארה לו רק אחוזה קטנה בכפר ובז נאמן ומיומן.
יום אחד בעלה של ג'ובאנה חלה ומת, וכל נכסיו עברו לבנו. ג'ובאנה האלמנה עברה בקיץ להתגורר באחוזתה שבכפר יחד עם בנה, שם פגש הבן את פידיריגו, התיידד עימו והתאהב בבז שלו. הוא מאוד רצה את הבז אך לא העז לבקשו, ומרוב געגועיו לבז חלה הנער. כששאלה ג'ובאנה מה תוכל לעשות כדי לרפאו ביקש הנער את הבז. ג'ובאנה ידעה שפידיריגו מאוהב בה שנים רבות, ולכן החליטה לגשת אליו בעצמה ולבקש את הבז. בבוקר השכם יצאה עם מלווה לבית פידיריגו, ופידיריגו שבאותה שעה עבד בגנו, שמח לראותה.
ג'ובאנה מתוך נימוס ודרך ארץ אמרה שבאה לגמול לו טובה על אהבתו אליה ועל הסבל שסבל בגללה, לכן באה לסעוד עימו ארוחת בוקר, היא וחברתה. פידיריגו המאושר אך העני רצה לארחה כהלכה ולכן שחט את הבז למענה. בתום הארוחה סיפרה ג'ובאנה את הסיבה האמיתית לבואה וביקשה את הבז עבור בנה, אך פידיריגו סיפר לה בבכי שזה עתה אכלה אותו. ג'ובאנה גערה בו על שהרג את הבז האהוב, אך בליבה העריכה את אדיבות ליבו. עצובה היא חזרה לביתה, וכעבור מספר ימים מת בנה משיברון לב.
אחיה של ג'ובאנה הפצירו בה שתינשא מחדש כי הרי עדיין צעירה היא, וג'ובאנה אמרה שאם כבר עליה להינשא היא מעדיפה להתחתן עם פידיריגו. השניים נישאו ומאז למד פידיריגו לשמור על הכסף ולנהל את עסקיו באחריות, והם חיו באושר ועושר.
הרעיון המרכזי בסיפור - הקרבה. אדם הקריב את הדבר היקר לו ביותר עבור האישה אותה הוא אוהב.
תחושת החמצה: בסיפור יש תחושת החמצה חזקה שנגרמה בשל תקשורת לקויה. גינוני הנימוס המאופקים, שאותם מקפידים גיבורי הסיפור לקיים בדקדקנות, משהים מידע נחוץ וכך מונעים תקשורת יעילה. בשל כך נראה שמעשה ההקרבה היה לשווא, חסר טעם, ואין לא תקנה.
גינוני הנימוס בסיפור הם רבים, כגון: הבן אינו מעז לבקש את הבז ישירות מפידירגו בשל ענייני נימוסים וכבוד, ג'ובאנה מגיעה עם מלווה לאחוזה מטעמי צניעות, היא משוחחת שיחת נימוסים ואוכלת ארוחה לפני שתציג את בקשתה, פידיריגו מגיש ארוחה מכובדת לאורחת האהובה. כל אלו הובילו למותו הטרגי של הבן בשל שיברון לב ומתוך געגועיו לבז.
הבז כמוטיב וכסמל:
לבז בסיפור זה יש תפקיד חשוב בעלילה, הוא מקשר בין החלקים השונים בעלילה, והוא גם הסיבה להתקשרות שנוצרת בין הגיבורים בסיפור. עם זאת, הוא אינו רק עוף, אלא יש לו משמעות סמלית, הוא ביטוי למשאת נפש, לקשר של שייכות ואהבה. הבז, למעשה, הוא הקשר בין אהבה לקרבן, הוא מוכיח את הקשר הטרגי בין מוות לאהבה: הבעל, הבן והבז היו חייבים למות כדי שהאהבה תצא לפועל. לבז יש משמעות שונה לגבי כל אחת מהדמויות:
§         הבז מבחינת פידיריגו – זהו בז מיוחד, אחד מטובי הבזים בארץ. הבז הוא הדבר היחיד האהוב שנשאר לו לאחר שכל רכושו אבד. הבז הנאמן מסייע לו בציד וכך מסייע לו להשיג מזון. אך עם כל זה פידיריגו אינו מהסס לרגע ומקריב את הבז עבור האישה אותה הוא אוהב. לפיכך, הבז מסמל הקרבה מכל הלב, הקרבה שלמה ומלאה שנעשית בשם האהבה.
§         הבז מבחינת הבן – עבור הבן הבז מסמל משאת נפש, "ציפור הנפש", בלעדיו אין טעם לחייו. הבן חולה מרוב געגועים לבז ולבסוף אפילו מת משיברון לב כי לא קיבל את מבוקשו, את הבז. ייתכן שהבז מייצג עבור הבן את החבר הנאמן ואת הכוח והיכולת להתעלות ולעוף, לשוטט במרחב העליון והפתוח ללא גבולות.
§         הבז מבחינת ג'ובאנה – הוא הסיבה שבגללה נפגשת ג'ובאנה עם פידיריגו, והוא גם ההוכחה המלאה לאהבתו של פידיריגו אליה, לכן היא בוחרת להינשא לו. הבז גורם לה להתלבטות ולחשבון נפש מה עדיף: אהבתה לבנה או הידיעה שפידיריגו אוהב את הבז ואותה, כלומר נאמנות לבן או מחויבות לפידיריגו? ג'ובאנה יודעת עד כמה הבז יקר ואהוב על פידיריגו אך למרות זאת מחליטה לבסוף לבקש אותו עבור בנה. רק לאחר שבנה נפטר היא מראה עד כמה הקרבת הבז ריגשה את ליבה והרשימה אותה. לפיכך, לגביה הבז הוא סמל להקרבה ואהבה.
האירוניה בסיפור: האירוניה בולטת במיוחד בשיא הסיפור בזמן הסעודה, ג'ובאנה ביקשה את הבז, והיא אכן קיבלה אותו – על הצלחת. אירוניה נוספת מופיעה בסוף הסיפור, כשכישלון הופך להצלחה: בסוף הארוחה פידיריגו סבור שמעשהו מבטל כל אפשרות לקשר בינו לבין ג'ובאנה, אך בגלל קרבן האהבה ג'ובאנה נישאת לו.
הסיפור "הבז" כסיפור קצר המשלב את מאפייני הסיפור העממי: בוקאצ'ו הוא בין הסופרים הראשונים שכותבים סיפור קצר, ולכן יש בסיפור זה רבים ממאפייני הסיפור העממי שהיו נהוגים לפניו. לדוגמא, הדמויות הן ממעמד גבוה, השפה היא שפה גבוהה, והסוף הוא סוף טוב בו מובטחים הצלחה ואושר לגיבורים לאחר שעמדו במבחן קשה בהצלחה והוכיחו את המוסריות שבהם. הגיבורים זוכים לקבל שכר על התכוונותם לטוב ועל תום ליבם. הסוף הוא סגור וברור, בו נקשרים כל החוטים למרות תחושת ההחמצה. אם היה זה סיפור מודרני קרוב לוודאי שהיה מסתיים באירוע של הסעודה, בה אוכלת ג'ובאנה את הבז. הקורא המודרני כבר מבין בנקודה זו, שהיא הפואנטה, מה יהיו התוצאה הטרגיות של סעודה זו, ונקודת מבטו הריאליסטית אינה זקוקה לסוף הטוב.
בסוף הסיפור מביא המחבר גם מוסר השכל כפי שנהוג היה לעשות בסיפור העממי. ג'ובאנה אומרת "משבחת אני בן אדם הזקוק לעושר (עני) מעושר הזקוק לבן אדם". יש לשים לב לכך שג'ובאנה אינה נישאת לפידיריגו מתוך אהבה אלא מתוך הערכה, וגם זאת רק בגלל שאחיה מפצירים בה להינשא.
פידיריגו כדמות משתנה ומתפתחת: בשל העובדה שסיפור זה הוא בין הסיפורים הקצרים הראשונים שנכתבו אין שינוי רב בדמותו של פידיריגו, אך עם זאת מציין המספר באופן מפורש שינוי משמעותי שחל בו: בתחילת הסיפור פידיריגו הוא בזבזן יתר על המידה, מה שגרם לו לאבד את כל רכושו וכספו, אך בסוף הסיפור מציין המספר שפידיריגו נהיה איש אחר, שמר על כספו בחרדה וניהל את עסקיו באחריות. דבר זה מוכיח את השינוי שחל ביחסו של פידיריגו לכסף, אך מוכיח גם שעבורו האושר הוא מעל העושר.

2Pac_GirL תודה רבה :]]