נחנקת מבכי ממושך, היא הביטה במראה וראתה עצב.
השמש אז זרחה, וציפורים מצייצות מלאו את כל הגן הפורח, אך היא לא ראתה שום שמחה בעולמה הקודר.
פסעה כמה פסיעות לאורך הקיר, כרעה על הרצפה והרגישה את מגע הרצפה הקר בלחייה הלוהטות.
ניגוד הנמשך, כמוה וכמותו.
חיוך עלה על פניה בעל כורחה, והיא הרהרה בשיערו החום החלק, ובעיניו הגדולות והמבינות.
ליקקה את שפתיה במשובה, כשנזכרה במעשיהם בלילה הקודם כשבא לבקרה.
קרן אור בעולם של חושך.
היא פתחה את החלון הגדול ופרץ אויר חם נכנס לחדר המוצל.
נהנית מאור השמש, ופתאום נשמעו הציפורים כמצייצות אליה.
ברגע של משובה יצאה מן החלון וקפצה הישר אל הדשא הרך, סופגת את הריח המקסים של אביב פורח.
פרפר סגול עבר לנגד עיניה, והיא המשיכה להביט בו עד שנעלם מן העין.
ומדוע להיות עצובה? היא חשבה,עולם מקסים שכזה.
צלצול טלפון החריד את אותה מהרהוריה, והיא רצה אל החלון, טיפסה וענתה.
כעבור שניות אחדות הלכו פניה והחוירו, בשומעה את הבשורות.
הטלפון נשמט מידה והיא צנחה מעולפת, כואבת, על הרצפנה.
הניגודים אינם מושלמים יותר.היא אינה עוד שלמה.
מותו של היקר לה מכל, גרם לעולמה להתקדר בחזרה ולא לשוב לפרוח עוד לעולם.
ואו..
מדהיםם!!
אין לי מילים..כל כך עצובב 😢
^ תודה מאמי ..
אל תאכזבו בנות . 😢
מדהים מדהים מדהים1!!
אהבתי כ"כ...
אין לי מילים !! מדהים ביותררררררררררר
העברת לי צמרמורת...
זה מדהים ברי
וואוו בר !! מדהים
כמו בכל פעם הצלחת לרגש אותי ..
חולה על הכתיבה שלך יא מוכשרת שליי
דברי איתי XD
תודה יפווווות :] אובהת אתכן !