זה קטע שכתבתי לו..לאהבה שלי..
לפני משהו כמו חצי שנה,
מצאתי את זה במגירה כשעשיתי סדר.
תכלס?
זה עדיין רלוונטי לגביי :||
-----------
מישהו חדש עומד בפתח,
מישהו שהוא לא אתה.
ואני?
אני יושבת ושוברת את הראש בשביל להגיע להחלטה..
האם לוותר עלייך?
האם לשחרר את הקשר החזק שלי בך?
האם,
כמו שאתה לא מעוניין,
גם אני לא צריכה להיות מעוניינת?
ועד שיש מישהו חדש..
כדאי לי לנצל את ההזדמנות הזאת?
הוא גם בן 19 או 20,
כ-מ-ו-ך.
הוא יפה,חמוד,נחמד,יודע להתייחס,
כ-מ-ו-ך.
אולי זאת הטעות שלי..
שאני מוצאת בו קצת ממך?
או שאולי אני דווקא מחפשת בו דברים שדומים לך?
הוא מעוניין להכיר..
האם אני מעוניינת?
אני כבר מוכנה לוותר עלייך?!?
אין לי תשובה.
אוהבת אותך,
כואבת בגללך,
זאת סיבה מספיק טובה לשכוח כאילו כלום לא היה?
מי ידע להגיד לי כמה דמעות עוד יזלגו בגללך?
כמה כאבים ושתיקות יעברו עליי..
עד שאהיה מוכנה פשוט לשכוח?
התאהבתי בקלות,
ולשכוח?
איך אפשר לשכוח בקלות שכזאת?
ואולי,
רק אולי שנה וחצי זה יותר מידי זמן?
ואולי..
אולי באמת הגיע הזמן שאני אוותר,אשחרר ואשכח?
----------
יהיה טוב מתישהו..
חייב להיות..
לא ככה? 😕




