אהיה איתך בכל רגע. בכל שביל עליו תחליט ללכת.
הרגשתי את האור בעיניים שלך עוטף אותי, כשעמדתי שם, חשופה לרוח,
בלבן טהור, מול כל האורות והצבעים, והשיער הזהוב שלי התנופף אל מול הסופה.
ואהבתי אותך עד אין סוף, ורציתי לחבק אותך, ללחוש שאני איתך ושהכל בסדר,
ובמקום זה נתתי לרוח לעטוף אותך, ולשיר לך שיש מישהו למעלה, שרואה, שיודע, שמגן.
אלפי שבילים מתגלים לך בכל יום, ובתחילת כל שביל אני עומדת, ואעמוד לעד, עד שתבחר במי
מהם ללכת, ולאן, כי לכל מקום שתלך אלך איתך, ולעולם לא אעזוב אותך. לנצח לא.
לראות אותך חי, נושם, אוהב, זאת המתנה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל.
לדעת שאתה שלי על כל יום שעובר, מול בוהק של אלפי כוכבים, מול שירה של רוחות,
מול אחרים שלא יהיו עוד, ולדעת שאתה איתי, ושתאהב לנצח.
אלך איתך בכל שביל. לא אלווה אותך. אצעד לצידך. בתוכך. בליבך.
לעולם ועד, שלך.
"וְגַם אַתָּה, כֵּן, גַם אַתָּה, תִּקְוָוה לְאוֹשֶׁר. אַתָּה לוֹקֵחַ אֶת יָדִי לְתוֹךְ שְׁבִילֵי לִיבְּךָ".




