היום שחיכיתי לו כ"כ הגיע
יום אהבה,יום אהבה שבו רצינו שנינו להיות מאושרים
הרצון להיות יחד
לא לפחד למרות המכשולים שסובבים ומנסים להכשיל
הרצון ללכת בעקבות החלום
החלום לאהוב לא משנה מה יהיה
הרצון להיות שנינו כחלק אחד בלתי נפרד
אותו חלק שמזמן כבר אבד
והנה היום המיוחד שאני ואתה ביחד חיכינו לו כ"כ
והנה אותו יום עכשיו עומד מול עיניי וכאילו נמשך
היום נמשך והוא ארוך יותר מתמיד
יום רגיל לחלוטין
אבל יש בו משהו מיוחד זהו יום אהבה שהיה מיועד לשנינו
ועכשיו זה כבר לא מהווה שום דבר מיוחד
בשבילי זהו יום רגיל כמו כל יום אחר בלוח השנה
יום של לקום בבוקר ובערב ללכת לישון כרגיל
יום שבלעדיך נראה כמו נצח מתמיד
והיד הולכת לכיוון הנייד
מחפשת את שמך להתקשר לשמוע את קולך
האצבע לוחצת על "חייג"
ומעבר במקום שאתה תענה
היא עונה,אותה אחת שלקחה לי אותך
ואני,אני שותקת אומרת לעצמי :"מזל התקשרתי מחסוי"
והיד רועדת מפילה את הפלאפון לרצפה
והדמעות מתחילות לזלוג כאילו שום דבר לא השתנה
ואולי במקום להתקשר לשלוח הודעה,אולי במקום שיחה
רק להגיד "יום אהבה שמח אהובי לשעבר"
אבל למה להרוס לי קשר יפה כמו שלכם
הרי מי אני שאגרום לך לסבול אחרי אהבה כזאת.
והפלאפון נשאר על הרצפה מרוסק,שבור לרסיסים
שיחה והודעה
כבר לא יגיעו אלייך היום אהובי
או בעצם אהוב לשעבר
רק תזכור אני אהבתי,אוהבת ואוהב לעולם.




