האמת שכתבתי פה כבר ים אשכולות..ודברתי עם חברות שלי ים שיחות..ולכולם כבר נמאס לשמוע אותי בעצם אף אחד כבר לא יודע מה לומר לי..
אני חייבת לשפוך את זה פה כי אם לא זה יתפרץ שוב..
זה לא נגמר אף פעם זה רק כואב יותר ויותר..ואני כבר לא יודעת מה לעשות ואני משתגעת..
טוב..אני מקווה שיהיה לכם כוח לקרוא הכל..
אז ככה:
לפני שנה(ספטמבר07)התגייסתי לצבא ובאותו זמן היה לי חבר היו בינינו המון בעיות ולא אהבתי אותו וידעתי שזה לא זה וזה רק עניין של זמן עד שניפרד..
הייתי איתו מגיל 16 בערך..יצאנו שנתיים..
אני הייתי בטירונות והיה לי נורא קשה סבלתי המון..היה לי ממש קשה להתרגל למערכת השונה הזאת לקשיים שצצו במהלך הדרךך..דברתי עם המון אנשים..ככה זה בצבא אתה מבין מי באמת חשוב לך ולהפך..הרבה עזרו לי..
היה אחד שדברתי איתו באינטרנט מעל ל-5 שנים והכרתי אותו בפורום מסויים שאני חברה בו כבר המון שנים...הוא היה אצלי באייסיקיו ובמסנג'ר..היינו מדברים המון מלא מלא..ואז לא יודעת התנתק הקשר משום מה..ומחקתי אותו מהאייסיקיו והוא נשאר אצלי במסנג'ר..הוא התגייס וכל זה ואני סיימתי תיכון..מידי פעם הוא היה שולח לי הודעות למסנג'ר שהוא היה בבסיס סוגר שבת או סתם ככה..
תמיד הופתעתי מאיפה הוא זוכר אותי..
כי הרי עבר המון זמן כבר..
בזמן הטירונות שלי אני בכלל לא יודעת איך חזרנו לדבר..אמרתי לו שהתגייסתי ושרע לי והוא אמר לי שרע לו כי אין לו אהבה..שאלתי אותו מה עם החברה שלו כי אני זוכרת שהם היו יחד המון זמן הוא תמיד היה כותב עליה במסנג'ר והוא ספר לי שהם נפרדו ועל כמה קטעים מגעילים שהיא עשתה לו וכמה שהוא שונא אותה..
ואז שהייתי בבסיס טירונות אני מקבלת הודעה : "הייתי ליד הבסיס שלך רציתי לקפוץ להגיד לך שלום.." ואז שאלתי מי זה ולא ענו לי..מסתבר שזה היה הוא הוא לא ענה לי כי הוא לא רצה שחבר שלי יראה את ההודעה...
מפה לשם קבענו שכשאהיה בעיר שלו(הייתי עוברת בה בדרך הביתה מהבסיס)ניפגש..
האמת לא חשבתי שאפגש איתו אבל יום אחד אחרי שכבר עשיתי קורס והגעתי לבסיס הקבוע שלי עליתי לאוטובוס וראיתי מישהו דומה לו אז שלחתי לו הודעה : "יכול להיות שאתה עכשיו על אוטובוס קו..?" אז הוא אמר לי שלא ואם הוא היה שם הוא היה בא להגיד לי שלום.
למחרת שחזרתי הביתה נורא הסתקרנתי לדעת מיהו ורציתי להכיר אותו אז התקשרתי והוא אמר שהוא בדיוק הגיע לעיר והוא ייפגש איתי..טוב הגעתי לעיר שלו..שוב זה היה בדרך שלי...(איך תמיד הדרכים מובילות אליו..)נפגשנו הוא היה ממש חמוד אמרתי לעצמי..הוא תרם דם היה הגשם הראשון לי היה קר הוא נתן לי את החולצה שלו מבלי שהוא מכיר אותי פעם ראשונה שהוא רואה אותי והוא אמר לי תחזירי לי אותה מחר אמרתי לעצמי..הבחור הזה כלל לא מכיר אותי והוא בוטח בי..
שהגעתי הביתה הוא שלח לי מלא הודעות שהיה כיף וזה...יום למחרת לא יודעת למה הרגשתי שאני חייבת להחזיר לו אתה חולצה לא היה לי נעים שיש אצלי משהו שלא שייך לי..אז התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני באה להחזיר לו את החולצה..הוא שלח לי מלא הודעות מתי את באה אני מת לראות אותך וכו'...אז באתי והחזרתי לו ונשארתי קצת והיה ממש כיף...
שבוע לאחר מכן נפגשנו שוב ולאחר מכן גם..הוא בא איתי לקנות מתנה לאחותי כי היה לה יום הולדתת..
שכחתי לציין שביום הראשון שהכרנו הוא הכיר לי את ידידה שלו שעובדת ליד התחנה המרכזית ואמר לי שאם יהיה לי קר(היה חורף)בזמן שאני מחכה לאוטובוס אני יכולה לשבת אצלה , הכרתי אותה היא הייתה ממש ממש חמודה ודברנו וספרתי לה ולו על החבר שלי ועל הבעיות והם אמרו שלא ככה חבר צריך להתנהג שאפרד ממנו שמגיע לי יותר והוא היה נראה לי כל כך מלאך וכל כך טוב....
האמת לא הבנתי מה את רוצה בעצם
לדעתי תנסי לתקן דברים
לתקן את כל מה שרע לך ולהפוך לטוב.
תנסי תתמודדי מול מכשולים
תלכי בדרכים שיובילו אותך לשביל הנכון.
תלכי בדרך שאת חושבת שהיא נכונה בשבילך
תעשי צעדים שיגרמו לך לחייך.
ומה שמפריע לך בחיים
פשוט תנסי למחוק את זה ולעבור לשלב הבא בחיים
תתקני את מה שרע לך
ותהפכי אותו לטוב.
ואז שעליתי לאוטובוס איזה יום הוא נתן לי מכתב ואמר לי לקרוא אותו וקראתי אותו הוא היה מבושם בריח טוב..והיה כתוב שם שהוא התאהב בי ממבט ראשון..
ואני כולי הייתי בהלם..
היה לי חבר ידעתי שלא אתייחס לזה כי יש לי חבר ואני בחיים לא אבגוד במישהו ולא משנה מה..
שבאתי הביתה לא דברתי איתו על זה והוא שאל אותי אם קראתי את המכתב אז אמרתי לו שכן..והדחקתי את הרגשות שלי כי היה לי חבר אבל אז כבר לא יכלתי התגעגעתי אליו והתחלתי להרגיש אליו דברים..יום אחד פשוט דברתי איתו על והוא כל הזמן אמר לי תיפרדי מחבר שלך ואני אהיה איתך ואני אתייחס אלייך כמו שמגיע לך אני מרגיש אלייך משהו..תסמכי עליי..תסמכי עליי אני לא אפגע בך..לקח לי אומנם זמן אבל נפרדתי מחבר שלי למענו ואז התחלנו לצאת...יצאנו כמעט חצי שנה ..זו הייתה החצי שנה הכי מדהימה בחיים שלי..הוא כל כך אהב והשקיע..
באותו זמן היו לי המון בעיות בצבא והיה לי ממש קשה בכל זאת רק התגייסתי..זה לא קל..
בהתחלה הוא תמך בי אבל אחרי זה הוא הרים ידיים..נורא כאב לי שבמקום לעזר לי הוא מוותר..אבל שתקתי כי אהבתי אותו..מאוד אי אפשר לתאר כמה..יש לו אקסית שהם נפרדו לפני איזה שנה וחצי והיא תמיד מציקה לו ומתקשרת מלא ושולחת מלא הודעות..אבל הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושונא אותה כן היה לי קשה לקבל את זה..בכל זאת..
אבל גם עם זה קבלתי אותו..ונשארתי ולא ברחתי וויתרתי כי האמנתי שהוא באמת אוהב אותי..
היא כל הזמן הייתה אומרת לו תשכב איתי ואני יעזוב אותך תיפגש איתי ואני יעזוב אותך..
ואז הוא שאל אותי אם הוא יכול להיפגש איתה שהוא רוצה לעשות לזה סוף הוא תמיד טען שאני לא סומכת עליו אז שתקתי והסכמתי בלב כבד..הוא אמר שיספר לי כל מה שהיה..
הוא סיפר שהיא נגעה בו ב..וכל מיני דברים מוזרים אבל שהוא התרחק ממנה שהם ישבו בים אבל היה ביניהם תיק ושהיא ניסתה לנשק אותו ולחבק אותו..
זה אכל אותי שרף לי את הלב אבל זה עבר..
אני עד היום לא יודעת איך הסכמתי לשטות כזאת..כי אם הוא היה אוהב אותי הוא פשוט לא היה נפגש איתה וגם לא שואל כי הרי זה ברור מאליו..
אני מטבעי ביישנית והיה לי נורא קשה להתחבר לחברים שלו..גם זה הפריע לו מאוד..
לא ידעתי איך להתנהג..אני פתאום חיילת ילדה גדולה..יש לי חבר אחר..אני כבר לא ילדה אני לא בת 16 17 הכול שונה..הייתי צריכה להתרגל..והצבא ודוד שלי שנפטר ממחלת סרטן..לקחתי את זה נורא קשה כי הוא היה נורא קרוב אליי וראיתי אותו יום לפני והיה לי יום הולדת הייתי אצלו וראיתי את הגופה..ו..אי אפשר לתאר כמה קשה זה לאבד בן אדם קרוב..במיוחד ש4 שנים לפניח בן דוד שלי נרצח בפיגוע ועוד מזה לא התאוששתי..
שנייה אני כותבת את זה בחלקים כי זה הרבה..
ואז הגיע הסיוט של חיי..הגיע חג פסח..הוא הלך לישון אצל סבתא שלו ניסיתי לדבר איתו אבל הוא היה ממש יבש או לא ענה או בכלל לא התקשר..ודברנו והוא אמר שהוא רוצה שקט ממני..
יום אחרי זה הוא שולח לי הודעה בלי כל קשר לחיים :"יפה שלי אני בא אלייך.."
ואז הוא בא ולא הייתי מסוגלת בכלל לדבר איתו הבן אדם אמר לי שהוא רוצה ממני שקטם לא התייחס אליי ופתאום כאילו כלום..ישבתי בספה הוא באחרת..ואז ההורים שלי באו ישבנו אתם ואז עלינו למעלה לחדר שלי והוא ממש כעס שלא התייחסתי אליו אמר שלא יכול יותר שהוא רוצה ללכת..בכיתי והוא צעק הוא אף פעם לא התייחס אליי ככה שאני בוכה..ניסיתי וניסיתי והוא הלך זה היה ממש לילה לא נעים שלחתי הודעה על כמה שהוא פגע בי והוא אפילו לא ענה..הוא לא דבר איתי..מאז אותו יום הוא לא רוצה לראות אותי/לשמוע ממני/עליי ביקש פסק זמן..
ניסיתי לדבר הוא לא רצה דבר ממש מגעיל העליב פגע זלזל ואי אפשר בכלל לתאר איך וכמה נורא זה היה..פתאום בשנייה הוא השתנה לי...בקשתי הזדמנות הוא לא רצה..והוא הלך וצחק לי כדי שאתן לו ללכת..שבכיתי הוא ממש פגע..אף פעם הוא לא יכל לדבר איתי לא יכל להפגש איתי לא היה לו כוח אליי..ואז יום אחד כל החברים יצאו מהצבא והזמינו אותי לצאת לחמישי שישי בכנרת..הרגשתי ממש רע אז אמרתי אלך..למה לא?הלכתי היה נורא כיף ויחד עם זאת לא הפסקתי לבכות הייתי מנותקת מהעולם ומכולם היה לי ממש ממש קשה..
אהבתי אותו בטירוף..
ואז כמה ימים אחרי מסתבר לי שמישהו מהחבר'ה האלה נדלק עליי..נפגשנו פעמיים אבל לא היה כלום כי אחרים ממש הגעילו אותי אהבתי את החבר שלי לא יכלתי בכלל לחשוב על מישהו אחר כל פעם שדברתי על זה היה בא לי להקיא כל כך התגעגעתי לחבר שלי שלא שם עליי..שמרתי אמונים לבן אדם שלא רוצה אותי בכלל...כמה ימים אחרי זה היה יום העצמאות..
יצאנו לכנרת הייתי על הפנים לא הספקתי לבכות..ואז הייתה שתייה וכולם חגגו ושמחו ואני שתיתי קצת ועוד קצת ועוד..בלי לשים לב..אני זוכרת כל מה שעשיתי אני יודעת שהייתי שפוכה טילים..אני יודעת גם שדאגו לי וטפלו בי ואני יודעת גם מה צעקתי ואמרתי ואיזה שטויות עשיתי..
ואז פתאום ב-4 לפנות בוקר אני מקבלת הודעה:"את כל כך חסרה לי" הייתי בשוק חשבתי שאני הוזה..אבל לא..
שחזרתי הביתה דברתי איתו מסתבר שהוא אמר שהוא עוד אוהב אותי ושהוא רצה שאני אבין את הטעות אבל הכל הסתבך לו..
ואז היה ל"ג בעומר והוא רצה שאצא איתו וששם נחזור אבל היה לי קשה הבנאדם הזה הרס אותי שבר אותי גמר אותי ללא סיבה..אני לא הייתי אוכלת הייתי לבנה רזה לא יוצאת רבה עם ההורים עם האחים..חצי בסיס דאג לי חצי מעולפת...אי אפשר לתאר..אפילו למות רציתי..
לא יכלתי ככה סתם לצאת לא ידעתי אם הוא באמת מתכוון לזה ולא יצאתי איתו הוא היה בעיר שלי ושלח לי מלא הודעות והתקשר שזו ההזדמנות האחרונה שלי אבל אני כבר ישנתי..
ואז דברנו מפה לשם חזרנו..זה נמשך בדיוק שבועיים שבהם הוא טרח לספר לי כמה שהוא לא סומך עליי כי שתיתי והוא נורא כעס על זה ואמר לי שאני לא יכולה להתאפק ושאני רצה ישר להתחיל עם בנים אחרים הוא מיד חושב את זה וזה ממש לא נכון כי כל מה שעשיתי היה לחשוב עליו..
ואז הוא אמר לי שהוא חלם שאני בוגדת בו ושאל אותי אם הייתי עם מישהו אחר בזמן שלא היינו יחד אז אמרתי לו שלא אבל ספרתי לו על ההוא שנפגשנו פעמיים וזה לא רלוונטי ושלא קרה כלום..הוא התעצבן אבל סלח בערב יצאנו לחגוג לחבר שלו יומולדת ואז התקשרה איזה מישהי שפעם הייתה איתו בקשר(שכחתי לציין שישר שנפרדנו הוא חזר לדבר איתה .. ועם עוד אחת..)אני נורא התעצבנתי..ואז יום למחרת דברנו רגיל בקשתי שיפסיק לדבר איתה הוא לא רצה..ואז הוא זרק אותי והיחס היה פי שניים יותר רע ומגעיל ואני הייתי מרוסקת פי שניים יותר..הוא מחק אותי מהחיים שלו מהמחשב מהפלאפון מהלב דבר עליי לא יפה באוזני אחרים שנא אותי ולא היה מוכן אפילו לראות את הפנים שלי לא היה אכפת לו ממני שרע לי ועצוב לי שאני נשארתי פצועה
כל החברים שלו מחקו אותי חסמו אותי בכל דבר אפשרי כולל הידידות שלו חוץ מאחת שאני והיא נהיינו ממש חברות טובות והיא היחידה שעזרה לי כשכולם נטשו..הייתי הולכת לבסיס ב6 בבוקר וחוזרת ב11 בערב רק לא לחשוב עליו לא להתפרק לא לבכות לא שוב..
הייתי דוחפת אוכל לפה בכוח..
הייתי מבולבלת ונסערת ולא ידעתי מה קורה איתי ואיפה אני נמצאת ולמה הוא לא רוצה אותי אבל לא התקשרתי אליו..
עם הזמן הכול נהיה יותר טוב השתניתי מאוד חזרתי לעצמי נהייתי הבן אדם הכי שמח שאי פעם בכלל הייתי..הכרתי אנשים חברות..בבסיס הכול היה מעולה בבית הכול היה נפלא כל מה שאי פעם חשבתי הסתבר לי אחרת..החיים יותר יפים שמתסכלים עליהם בפרספקטיבה שונה שמבינים אותם ש..
התחלתי לצאת לבלות..אין..ממש השתניתי מקצה לקצה..אבל אף פעם לא התבגרתי עליו סופית ואז אחרי חוש היה לו יום הולדת ושלחתי לו הודעה וחזרנו לדבר..הוא היה מתקשר מלא ..אפילו נפגשנו ודברנו והוא בקש סליחה על הכל אמר שמאז שהוא השתחרר מהצבא הוא קבל כאפה רצינית ושהוא התאפס על עצמו ושהוא התנהג ככה מתוך לחץ וכי לא ספרתי לו על ההוא שנפגשתי איתו..פתאום הוא היה כמו פעם..והיה כל כך כיף לדבר ידעתי שלא נחזור הוא גם לא נתן לי תקווה כזו ידעתי שהוא התשנה שהוא לא בנוי לקשר רציני שהוא מחפש דברים אחרים שהוא כבר לא אוהב אותי כמו שהוא אמר ושטוב לו לבד בלעדיי הוא יותר מאושר ואני סתם מעיקה עליו..
הלכתי הביתה וידעתי הוא לא ידבר איתי שוב..ממש כאב לי כי התגעגעתי אליו נורא ובכלל לא ידעתי איך אמשיך מכאן בלעדיו..
ואז הוא התקשר והיינו מדברים כל יום שעות בטלפון..ונפגשים ו..
ואז הייתה לידידה שלו יום הולדת והלכנו יחד וישנתי אצלו והוא חיבק אותי ואמר לו בואי תשני את הלילה הזה איתי לילה אחרון יחד..הוא נישק אותי ושוב ביקש סליחה..ואז למחרת חזרתי הביתה ציפיתי שהוא ידבר איתי אבל כלום...
התקשרתי ביקשתי לדבר שוב הוא היה קר הוא אמר שיתקשר אחרי הסרט אבל לא התקשר ואז החבר למסנג'ר והוא הבהיר לי שהוא לא רוצה אותי ולא רוצה חברה בכלל בזמן הקרוב..
שלחתי לו הודעה לא יודעת מאיפה היה לי בכלל את האומץ שאני לא רוצה שנדבר כי זה סתם יכאיב לי..אבל אז הוא השתנה והתקשר וזה ודבר איתי..והיינו בדרך לחזור..ואני יודעת שהוא נפגש עם כמה וכמה בנות..וכל מיני דברים שלא רלוונטים אבל הבלגתי כי אהבתי מאוד..הוא גם אמר לי שיש לו מישהי אחרת אבל גם את זה החלקתי ואז הייתה וצצה השאלה אם היה לי מישהו בשלוש חודש שלא דברנו אז אמרתי לו שמישהו ניסה לנשק אותי אבל העפתי אותו ואני לא מדברת איתו עכשיו..ספרתי מתוך כנות מתוך זה שרציתי שהוא יבין כמה סבלתי וכמה אני עוד אוהבת אותך וכמה קשה לי ואני לא יכולה להמשיך הלאה למרות הכל..כי הוא הכל בשבילי..ואז הוא התעצבן ואמר לי שאם הוא חשב לחזור מחר עכשיו זה ייקח יותר זמן.. ושכמו שהוא היה בונקר גם אני יכלתי להיות ככה..זה לא משנה מה היה או לא מאיפה יכולתי לדעת שהוא לא היה עם אף אחת אחרת?מאיפה יכלתי לדעת הכל שהוא נתן לי להבין משהו ושנה והרס לי את החיים?וגם על זה הסכמתי רק שיחזור כי כל כך התגעגעתי..וכל כך כאבתי וכל כך רציתי אותו כבר..הלב שלי התפוצץ בלעדיו והנה עכשיו הוא פה..
ואז הבנתי שהוא רצה מישהי אחרת אבל זה לא הלך וכאב לי כי אני לא רציתי/רוצה אחרים והוא שעזב בלי סיבה הולך לאחרת ואמרתי לו שאני לא רוצה להיות ברירת מחדל ודברנו..
דרך אגב יש לו המון טענות כלפי מי שאני והוא אמר שקשה לו לחזור אליי כי אני נראית בחורה לא רצינית שתעשה עם עצמה משהו אחרי הצבא ואמרתי לו שיש לי עוד שנה ועד אז אני יכולה להתהפך מיליון פעם ושלא יזלזל בי כי אני ממש לא כזאת ושאני לא צריכה להוכיח את עצמי שיחזור אליי כי אם הוא היה אוהב אותי כלום לא היה אכפת לו והוא היה איתי עכשיו ושאם לא הייתי שולחת לו מזל טוב ליומולדת לא היינו מדברים היום בכלל וסימן שלא אכפת לו ממני ושהוא לא אוהב אותי אז הוא אמר לי כמה שהוא רוצה אותי והכל והתקשר יום למחרת מלא פעמים ודברנו ואז יומיים הוא לא דבר איתי והיום ניסיתי לדבר הוא לא רוצה הוא גם לא רוצה להפגש הוא אומר שמפריע לו שהתקרבנו יותר מידי הוא דבר אליי מוזר לא רצה להגיד לי מה קרה..ושהוא עוד חושב על מה שספרתי לו(שמישהו ניסה לנשק אותי)הוא לא אוהב אותי ולא מאמין בי בגרוש בזמן שאני סובלת ואוהבת אותו והנשמה שלי מתה בלעדיו חשבתי שהוא השתנה אבל הוא רק ממשיך לפגוע חשבתי שנחזור כי הוא אוהב אבל כנראה(בטוח)שטעיתי..שוב נפלתי בפח ואין לי מושג למה ואולי בחיים לא אדע למה מהתחלה נפרדנו ולמה הוא מתייחס אליי ככה ואם הוא באמת אהב אותי כל החצי שנה הזו..
הוא חושב שאני איזה פרחה שכל שני וחמישי מכירה בחור אחר ורצה אליו הוא חושב שלחצי בסיס/אוטובוס יש את המספר שלי הוא בטוח שאני לא רצינית הוא לא סומך עליי בכלל ולא מאמין בי..וזה הכי כואב ופוצע את הנשמה ואני לפעמים רוצה שזה יקרה ככה כי אולי ככה אני אשכח אותו אולי ככה לא יכאב לי אבל זה ממש לא ככה..אני עוד אוהבת אותו עוד בשוק כל פעם מחדש עוד מחכה עוד נשברת ונשרפת..אומנם יותר חזקה נפשית אבל עדיין הלב שלי מתפורר ..וזה כל כך כואב..לדעת שהוא שם אבל הוא לא איתי שאני אוהבת אותו בטירוף אבל הוא לא אוהב אותי..לדעת שכל מה שאמרתי היה אמת והוא לא מאמין בי..
אני כל כך רוצה אותו שוב כאן ואני כל כך אוהבת אותו..אני כבר לא מסוגלת יותר 😢למה האהבה כל כך קשה?למה כל זה מגיע לי?אני מפלצת?מה עשיתי כל כך רע שזה קרה בכלל?
איך הוא עושה אותי אפס קטן ואני תמיד נשברת בגללו והוא הורס אותי בלי לשים לב בכלל ואיך אני כמו מפגרת עוד מחכה לו ואמשיך לחכות..ואיך בדיוק שנהיה לי טוב ואנ מאושרת והתחלתי להאמין בעצמי לאהוב אותי אחרי שהוא פגע..הוא שוב מקטין אותי לגודל כזה קטן ללא סיבה בכלל..
האם הוא יאהב אותי אי פעם??האם הוא יהיה שלי שוב?😢
את מאוהבת בו
אני אסביר לך, גם.. איך הגעתי לזה
כי את לא קולטת, מה קורה מתחת לאף שלך
הוא ל-א בשבילך
תמשיכי הלאה בחיים שלך
בשיא הרצינות!
מאמי, קראתי הכל ודבר אחד אני יכולה לומר לך-
שהוא ממש ממש לא שוה את זה.
אני לא מצליחה לעכל איך למרות כל מה שהוא עשה, אחרי כל המשחקים שלו והזלזול שלו את עדיין נתת לעצמך ליפול שוב ושוב לפח שלו.
אני לא מבינה גם איך הוא יכול לחשוב עליך דברים כאלה אחרי שהוא היה איתך יחד, אחרי שביליתם תקופה מסוימת יחד, הוא הרי אמור להכיר אותך כי אני בטוחה שהוא לא סתם היה איתך, וגם אמרת שדיברתם בערך 5 שנים כבר לפני, הוא אמור לדעת מי את ומה את, איך הוא מעז להסיק מסקנות כאלה בכלל?
הוא כל כך לא שווה אותך, ולא את האהבה שלך.
את נשמעת לי בחורה עם ראש על הכפתיים, והוא לא מתאים לך בכלל.
הוא מוציא דברים מפרופורציה ומתעצבן על שטויות, ממש עושה מעכבר פיל.
כל העניין של "לא סומך עליך" זה בולשיט, כי לא הייתם יחד וזכותך לנסות להמשיך הלאה, כמו שהוא ניסה להמשיך הלאה כי עובדה שהייתה לו מישהי אחרת.
כל העניין שאתם חוזרים לדבר כל פעם מחדש רק מקשה עליך,
הוא מישהו מהעבר שהייתם בקשר, הייתם מדברים המון ובמקום מסויים אפשר לומר שהתרגלת אליו לכן הניתוק ממנו נורא קשה לך.
אני מציעה לך, ובאמת מכל הלב, רק כדי שלא תמשיכי לסבול כי זה רק מכאיב לך- תתנתקי ממנו לגמרי.
הכי טוב בשבילך הוא שלא תדברו. אולי זה יכאב לך בהתחלה כמו שהיה לך לאחר הפרידה, אבל את תתגברי על זה כמו גדולה, כמו שהצלחת בעבר.
הכל חזר לך לאחר ששכחת אותו לתקופה קצרה כי התגעגעת לימים שהייתם יחד והרגשת שזה חסר לך- זה הכל.
תרחיקי אותו מהחיים שלך, הוא לא בשבילך, הוא משחק משחקים והוא לא נשמע רציני בכלל.
כל העניין שהוא משנה את הרגשות והדעות שלו מיום ליום מראה עד כמה הוא לא בוגר.
מאמי, אני מאחלת לך שתעשי את הדברים הכי נכונים בשבילך ושיהיה לך את כל ההצלחה בעולם.
יש עוד המון בחורים, את חייבת להמשיך הלאה.
מזבוב קטן מסכן ניפחת את האמאמאמאמאמא של החפירה.
תהיי בריאה,מה אני אגיד לך
מישהו אמר לך לקרוא?
תחנקי בשקט
וואיי וואי תקשיבי...........תוציאי לעצמך אותו מהחיים הוא לא בשבילך את לא צריכה אותו
ואין סיבה שאפחד בעולם הזה לא יתנהג אלייך ככה ובטח בנאדם שאמור "לאהוב אותך" לא יתנהג ככה מזה
הוא הפך אותך לסמרטוט...תחזרי תכבוד של תתבגרי את לא בת 16 ולא 17 תתאפסי על עצמך
תתחילי להעריך מה את שווה...ותתחיילי דף חדש...ואל תתני לאפחד להתייחס אלייך ככה יותר!!!!!
QUOTE (נושעעעעע @ 15/08/2008) מזבוב קטן מסכן ניפחת את האמאמאמאמאמא של החפירה.
תהיי בריאה,מה אני אגיד לך
יש לי מילה אחת -
סתמי !
ואו אני לא מבינה בכלל למה את עדין אוהבת את האפס הזה?
מה יש לאהוב בו בכלל?
מצטערת שאני מדברת ככה אבל הוא הפך אותך לסמרטוט שלו
ולא מגיע לאף אחת כזה יחס מזלזל ומגעיל
תוציאי אותו מהחיים שלך מהראש שלך מהלב שלך מהכל.. פשוט תוציאי אותו
תשחררי אותו.. אל תתני לו להפיל אותך שוב.. אל תפלי בפח שלו שוב פעם
תיפגעי והכל יתחיל מההתחלה
הוא סתם אפס חרא וזהו.
את לא צריכה שום קשר אליו..
למה לך להיות עם מישהו שרק פוגע בך?!
אני חושבת שפיתחת כלפיו סוג של אובססיביות שאת כבר לא יודעת איך לצאת ממנה
נכנסת חזק לתוך כל המערבולת הזאת ואת חייבת לקחת את עצמך בידיים
כי את תפלי חזק יותר
הוא לא שווה שום חלק בגוף שלך שאוהב אותו
הוא מגזים והוא מנסה לשלוט לך על החיים.. שאת תהיי רק שלו למרות שהוא בכלל לא שלך
ואני לא מבינה מה הוא מתעצבן מזה שהיה לך מישהו בזמן שלללללאאא הייתם יחד!
ואי ממש מעצבן אותי יחסס כזה
ואני לא מבינה למה את נכנסת לשם בכלל
פשוט תמחקי אותו מהטלפון שלך מהאייסי מהמסן מכל מקום אפשרי
כדי שלא תתפתי לנסות לחזור איתו לקשר מסויים
כי הוא סתם אפס!
ואני מקווה בשבילך שתכירי מישהו שכן שווה אותך
ויתייחס אליך כמו שמגיע לך ..!
ואת חייבת להוציא את עצמך מהבוץ שאת שקועה בו.. דחוף!