עצב מלנכולי,וסגירות שרק היא חושקת בה.
הבדידות מאשרת את מחשבותיה, שנכון,היא לא רוצה בחברה.
יושבת בשיכול רגליים מול הדממה, ומביטה בעיניים חסרות הבעה אל עבר המנהרה החשוכה.
צוללת בחשיכה, ומביטה לצדדים בחוסר עניין משווע.
טיפות הגשם החלו מסתמנות על שמשת החלון המאובקת קלות, והחוץ שמח בשלו.
אך היא,בבועתה אשר בנתה לעצמה בעמל רב, סוגרת את הפתח הזעיר שנוצר והנה, הסתיים לו הניסיון האחרון לשינוי.
הרוח מעיפה את הבועה, מטלטלת אותה ומכאיבה, דם זורם על פצעיה הפתוחים והסימן היחיד לתגובה הוא החיוך הקר, שהיא כה רגילה אליו.
הבועה מתנפצת והיא מתעוררת מתמתחת ובוכה.
כי האמת מכאיבה, כי היא לא רוצה בה.
כי נוח לה בבועה השחורה והקודרת, כי היא רגילה אליה.
כי עם כל הצביעות,האמת פחות נוחה.
כי למרות שזהו שקר, הוא זה היא.
=\
הכתיבה שלך הורסת אותי
כמה כאב
כמה עוצמתיות
אוהבת אותך כ"כ
QUOTE (רגייי @ 13/08/2008) =\
הכתיבה שלך הורסת אותי
כמה כאב
כמה עוצמתיות
אוהבת אותך כ"כ
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
רגיי ומורני תודה ה.
אני אוהבת אתכן .
בר את כותבת כלכך ייפפה..
רואים שכואב לךך..
אבל הזמן יעשה את שלו..
והכל יסתדר על הצד הטוב ביוותר!!
דרך אגב..
שלחתי לך פרטית=]
תודה יסמינוש
אוהבת אותך ..
ראיתי והחזרתי😊
אתר האהבה הישראלי