נתתי את כל כולי
נתתי מעצמי עד כמה שזה אפשרי
הייתי לאורך תקופות ארוכות טווח כמושיע
החזקתי את כולם על הרגלים לא נתתי להם ליפול
האמנתי באלוהים שבשמיים כי הוא הגדול מכל
עודדתי אותם בכל דקה של בכי וצרה
הייתי לצידם כמו מלאך שומר בין בעיה לבעיה
נתתי להם את ליבי עד הסוף
הבאתי לכל אחד שליש מהנשמה
הקשבתי תמיד למה שהם עוברים
ידעתי תמיד איכשהוא לחבק ולהגיד
עשיתי הרבה ומעבר
מעבר למה שילדה מתבגרת יכולה להעניק
מעבר לזמן שיכלתי להקדיש
ובאמת שכרגע כבר לא נותר בי שום כוח
לא נותרה בי אותה הנשמה
נמאס לי כבר להקשיב לכל מה שקורה מסביב
והזמן שגורם לתקופה להשתנות חיובית
לא משמח אותי כלל וכלל
ואני שתמיד הייתי שם בשבילם
אבל נשברתי,נשברתי לא יכלתי יותר
ביקשתי רק דבר אחד
אחד לפני שהכול באמת ישתנה
ביקשתי להקשיב לי,להקשיב לבקשה אחת בלבד
אחת ולא יותר
ואפילו אחרי שנתתי מעצמי כל-כך הרבה
אפילו לשמוע אותה הם לא מוכנים
אני רוצה לברוח רק כדי לא לסבול לכמה אותן השעות
רק ביקשתי בקשה שלא תגרום להם לטעות
ומתי יגיע הרגע שגם לי יהיה קול לפעמים?




