סבתא , עברו שלוש שנים מאז לכתך מאתנו .
ואני עדיין לא ממש מעכלת .
האם את באמת רואה הכל מלמעלה , כמו שכולם תמיד אומרים ?
האם באמת טוב לך שם למעלה ? האם באמת יש שם גן עדן ?
ואיך הוא נראה אם כן ? .
האם באמת הכל שם טוב יותר בגן העדן ? ,
מה בדיוק קורה שם ? .
סבתא , האם את כועסת עלי ?
האם את כועסת על זה שאכזבתי קצת את הוריי , במיוחד את אבא , את הבן שלך .
אכזבתי אותם בגלל שבחרתי בדרך שונה , בעצם , הלב שלי , הוא זה שבחר .
האם גם את התאכזבת ממני , כשראית אותי מלמעלה עם בחורה ?
על נכדתך שכל כך אהבת ותמיד פינקת .
בעצם את כולנו .
למרות שהתרבנו מאז , גם אז היינו המון .
היו לך כל כך הרבה נכדים , מכל אותם התשעה ילדים שהבאת לעולם.
ובכל זאת פינקת ונתת מעצמך בשביל כל אחד ואחת מאתנו , כמה שרק יכולת .
אהבת ונתת , את כולם , ולכולם , באותה המידה .
את יודעת סבתא , הנכדה הראשונה שלך , הנכדה הכי גדולה שלך , אחותי הגדולה .
את יודעת שהיא ילדה לך נין לפני כחצי שנה ? הנין שלך מדהים סבתא .
הנין הראשון שלך . הנין הראשון שלך , שלא זכית לראות ולהכיר .
יש לו את צורת העיניים שלך סבתא , גם אבא ירש זאת ממך . וכך גם אני .
עיניים סיניות כאלה , גדולות ויפות . כאלה שהיו רק לך .
של כולנו רק דומות לשלך , אך שלך היו הכי מיוחדות וטובות.
אני מתגעגעת אלייך סבתא , כולנו מתגעגעים אלייך כאן למטה .
יוצא לי לחשוב לאחרונה הרבה עלייך ,
ועל כמה חבל לי, שלא ידעתי לנצל את ההזדמנויות שהיו לי אז, להיות איתך יותר .
למרות שהייתי די קטנה .
הזיכרון הטוב האחרון שלי ממך , הוא הבת מצווה שלי . כל כך רציתי שתהיי איתי שם , ואכן היית .
תודה לך סבתא שהחזקת עוד קצת , בשבילי , בשביל להיות איתי ברגע מרגש ומיוחד כל כך עבורי .
אני גם זוכרת את הפעם האחרונה שראיתי אותך , בבית החולים ההוא , יושבת חסרת אונים בכסא הגלגלים.
בקושי מצליחה לדבר , ורק הדמעות מדברות מעצמך , במקומך .
כל כך כאב לי לראות אותך ככה סבתא , בגלל זה לא באתי לבקר אותך הרבה .
אני מקווה שאת סולחת לי על זה סבתא , באמת שרציתי לראות אותך כמה שיותר , אבל לא יכולתי לראות אותך במצב שכזה .
כאב לי מדי . אני זוכרת שתמיד היית מבקשת ממני להיות ילדה טובה ולעזור להורים ובמיוחד לאמא, לסדר את הבית , להקשיב לה ולא להתחצף .
מאז כל פעם שאני באה לצעוק על ההורים על משהו שעיצבן אותי , אני עוצרת רגע ונזכרת בכל הפעמים הרבים האלה שבקשת ממני את זה .
אני מבינה באותו רגע , שזו בעצם הייתה הבקשה היחידה שלך ממני , כל הזמן , הבקשה הראשונה והאחרונה .
אני נזכרת , ועוצרת את עצמי מלצעוק ולדבר לא יפה . אני משתדלת כמה שיותר לכבד ולקיים את הבקשה שלך .
סבתא , כל פעם שאנחנו עולים לבית העלמין , לבקר אותך . אני פתאום מבינה שזה אמיתי ,שזה לא חלום.
קנינו לך חלקה ליד הקבר של סבא , של בעלך ז"ל , שעזב אותנו עוד כשהייתי בת שנה והזיכרון היחיד שיש לי ממנו הוא התמונות שממוסגרות בסלון בבית , לא הספקנו לומר לך שאת תהיי לידו , ידענו שזה ישמח אותך קצת , אבל לא נתת לנו זמן לומר לך ..
כל פעם שאנחנו מגיעים לבית העלמין , אנחנו עומדים באמצע, בין הקבר של סבא לבין הקבר שלך , ונוגעים עם שתי הידיים בשתי הקברים . אנחנו מתגעגעים כל כך לשניכם .
אני מקווה שאת גאה בי סבתא , על הדרך שעברתי כדי להוכיח לעולם ולעצמי את מי שאני ומה שאני .
אני מקווה שאת גאה בי , על זה שנלחמתי מול כולם , ועמדתי על זה שיתנו לי להיות מי שאני ולא ימנעו ממני זאת .
אני מקווה שאת לא כועסת או מאוכזבת , אני מקווה שאת מבינה .
סבתא , אני רוצה להאמין שזה נכון מה שאומרים , שזה נכון שלמעלה הרבה יותר טוב ואת כבר לא סובלת וכואבת .
אני רוצה להאמין , ואני מאמינה בזה .
תמשיכי לשמור עלינו מלמעלה סבתא , עלינו ועל עצמך .
אנחנו אוהבים אותך , ומתגעגעים כל כך .
אני אוהבת אותך , סבתא .




