טירונות כלל צהל"ית,חשוב מאוד לקרוא !

טירונות כלל צה"לית - חלק ב'

מה קורה אם מאבדים ציוד?
סתם שתדעו, בשביל לעמוד למשפט בצבא, לא צריך לירות במ"פ. מספיק לאבד תחבושת צבאית, כומתה או אפילו תגית (כן, חתיכת הבד הצבעונית הזאת שצריך ללבוש על הכותפת) כדי לעלות למת"ש- משפט תשלום. בעיקרון, מהרגע שהתגייסתם, אתם וכל מה שהצבא צייד אתכם בו, שייכים לצה"ל. זה אומר שברגע שאיבדתם או הרסתם משהו, אתם צריכים לשלם עליו. הקנס, אם אתם מתעניינים, יירד אוטומטית מהמשכורת הצבאית הזעומה שלכם. בגלל זה, תדאגו לא לאבד כלום וכמובן לנעול כל מה שאפשר, כי לפעמים גונבים (מה שנקרא "משלימים ציוד") ואין מה לעשות. למזלכם, את רוב הציוד שהצבא מפקיד בידיכם אפשר לקנות במחיר סביר באחת מהחנויות למתגייס, ואולי עדיף אפילו להצטייד בספיירים מראש. אלא אם איבדתם נשק, כדאי ואז תתכוננו לפגישה צמודה עם הכלא הצבאי.

קרן מספרת...
"ביום הגיוס היה כזה בלגן בחדר שבו מודדים את המדים, וכמובן שלקחנו מכנסיים והחזרנו ולקחנו שוב, עד שמוצאים מידה נורמלית. במסדר הראשון על הקיטבג היינו צריכות לסדר את כל המדים על המיטה והמ"כיות עברו וספרו שלא חסר כלום. כשהוצאתי את המדים מהתיק, גיליתי שיש לי ארבעה זוגות מכנסיים במקום שלושה... בצעירותי הרבה נכנסתי לחרדות, ולמזלי המ"כית לא עלתה על זה. את המכנס כבר הורשתי לאחת החברות היותר רזות שלי כשהשתחררתי".

תיזוזים

קודם כל, באופן רשמי אין "תיזוזים" בטירונות. יש "תרגול נוסף". אם תהיתם, הכוונה היא לאימון פיזי שהמפקדים מפילים כעונש על הטירונים הסוררים, כדי ללמד אותם מי פה הגבר. התיזוז כולל בדרך כלל טרטור ממקום למקום, ריצה מסביב למשהו, שכיבות סמיכה ושאר פעילויות כאוות נפשו של המפקד היצירתי, שתוך כדי גם יטרח ויצרח עליכם הערות משפילות ומרעילות כאחד. מסורת התיזוזים הולידה משפטי מופת כמו "שתי דקות- נגעתם בקו האופק וחזרתם" או "עכשיו נשלב זמן ומרחק - רוצו מהעץ הזה ועד ארוחת צהריים". לשמור, לזכור ולרשום על קיר תא השירותים הקרוב למגוריכם.

מד"ס- ג'ובניקים
מלבד ריצות לחדר האוכל ובחזרה, צפויים לכם גם מד"סים (מדריך ספורט) יומי. הכוונה היא לאימן כושר קל, הכולל ריצות, קפיצות, כפיפות בטן וכו', כל זאת בלבוש אזרחי ספורטיבי מול מדריכה אנרגטית. עבור רובכם, מדובר באימון הכושר האחרון שתחוו בצבא, אבל זאת בהחלט דרך מצוינת להפטר מכל העודפים שהעלתם בפריסה (לחם פרוס, שוקולד ועוגות במגורים) האחרונה.


בוחן בר-אור בנים
בוחן בר-אור הוא מבחן כושר שנועד לבדוק מהי רמת הכושר שלכם, או בקיצור- עד כמה אתם פדלאות. הוא נערך לפחות פעם אחת במהלך הטירונות, ועבור חלק מכם הוא גם ישוב מדי פעם במהלך השירות הצבאי. בבר-אור נבחנים, כמו בכל דבר בצבא, בשלושה חלקים- ריצת אלפיים מטר, שכיבות סמיכה וכפיפות בטן. החלוקה בניקוד היא 70 אחוז לריצה, 15 אחוז לשכיבות סמיכה ו-15 אחוז לכפיפות בטן. תרגילי הבטן והסמיכה לא מוגבלים בזמן, אבל אסור לכם לעצור בשום מצב ליותר מ-2 שניות!
כדי לקבל ציון 100 בבר-אור, תצטרכו להגיע לתוצאות של 6 דקות ו-45 שניות בריצת אלפיים, 76 שכיבות סמיכה ו-86 כפיפות בטן. אם אתם לא ממש שואפים למאה, תדעו שתוצאות בסביבות ה-8 דקות בריצה, 60 שכיבות סמיכה ו-65 כפיפות בטן נחשבות לטובות (ציון 75 בערך). אז קדימה- צאו לריצה קלה עם חבר, בדקו את התוצאות ותראו אם אתם מוכנים לבר-אור...


בוחן בר-אור בנות
בוחן בר-אור הוא מבחן פשוט שמיועד לבדוק מהי רמת הכושר שלכן, או בקיצור- עד כמה אתן פדלאות. הוא נערך לפחות פעם אחת במהלך הטירונות, ועבור חלק מכן הוא גם ישוב מדי פעם במהלך השירות הצבאי. בבר-אור אתן נבחנות, כמו בכל דבר בצבא, בשלושה חלקים- ריצת אלפיים מטר, שכיבות סמיכה וכפיפות בטן. החלוקה בניקוד היא 70 אחוז לריצה, 15 אחוז לשכיבות סמיכה ו-15 אחוז לכפיפות בטן. תרגילי הבטן והסמיכה לא מוגבלים בזמן, אבל אסור לכן לעצור בשום מצב ליותר מ-2 שניות!
כדי לקבל ציון 100 בבר-אור, תצטרכו להגיע לתוצאות של 8 דקות בריצת אלפיים, 48 שכיבות סמיכה ו-86 כפיפות בטן. אם אתן לא ממש שואפות למאה, תדעו שתוצאות בסביבות ה-9.5 דקות בריצה, 26 שכיבות סמיכה ו-63 כפיפות בטן נחשבות לטובות (ציון 75 בערך).
אז קדימה- צאי לריצה קלה עם חברה, בדקו את התוצאות ותראו אם אתן מוכנות לבר-אור...

טירונות כלל צה"לית - חלק ג'

שעת ט"ש (טרום שינה)
מריחים את זה? כן, עוד יום שנשרף, אבל גם אתם לא ממש ריחניים עכשיו. הגיע הזמן לומר שלום למפקד (לפחות עד כיבוי אורות) ולהתחיל להיכנס ללחץ- כי עכשיו יש לכם שעה אחת בלבד כדי להספיק ללכת לשירותים, להתקלח, לצחצח שיניים, להתקשר לחברה, לחבר ולהורים ובקיצור- לעשות את כל הדברים הנורמליים שכל אחד מאיתנו עושה לפני השינה. חושבים שזה פשוט? נסו להתקלח בזמן שמאה טירונים אחרים מחכים למקלחת, ולכולם יש שעה אחת!
אל תתפתו, חס וחלילה, לוותר על המקלחת לגמרי, או על כל סוג אחר של היגיינה, כמו שקרה אצל אלעד: "זה שישן במיטה לידי, אמו שלחה לו עוגה במנז'טים, וכל פעם שהוא היה הולך להתקלח, הייתי אוכל לו כמה. אני, לעומתו, התקלחתי מעט מאד בטירונות. בשעת הט"ש בה נותנים לטירונים להתקלח, היו המ"כים תופסים אנשים בדרך למקלחת ומנדבים אותם לסחיבות וסידורים, אבל לא היו מבקשים ממי שכבר היה במיטה, ועשה את עצמו ישן."

שעות שינה:
שינה? תמשיכו לחלום. הצבא קבע כי מספר שעות השינה המינימלי שצריך חייל כדי לתפקד הוא שש, ושש שעות שינה זה מה שתקבלו. לרוב, הן ממוקמות בין אחת עשרה לחמש בבוקר. נכון שהמיטה הצבאית לא מזכירה ממטר את המיטה בבית, אבל מילה שלנו- אחרי ההשכמה הראשונה, כבר תתגעגעו אליה יותר מאשר לאימא.
אולי כדאי אפילו להתחיל להתרגל למספר שעות השינה המועט עוד לפני הגיוס, כדי שלא תפלו שדודים במסדר הראשון, כמו שקרה לאפרת: "עשיתי טירונות בצריפין, בבה"ד (בסיס הדרכה) 7 של חיל הקשר. ביום השני, אחרי לילה נטול שינה כמעט, עמדנו מסודרות בצורת ח' מול המ"כית. פתאום, טירונית אחת התעלפה, ואז עוד אחת, ועוד אחת... וגם אני הרגשתי שהראייה מטשטשת לי, ואמרתי 'המפקדת, אפשר לשבת?'. כמובן שלא חיכיתי לתשובה. אחר כך הסתבר שזה סיפור שחוזר על עצמו בכל מחזור, ושהתשישות והלחץ הנפשי תמיד משפיעים ביום הראשון. המ"כית אגב, היתה אדישה לגמרי ורק אמרה: 'אוקיי, כולן לשבת', מה שהיה קל, בהתחשב בזה שרוב הבנות כבר היו על הרצפה".

רק אני והשק"ש לי:
ברוב בסיסי הטירונות ושטחי האש ישנים באוהלים גדולים, אשר יכולים להכיל בין 8-12 מיטות ואף יותר מכך. בבסיסי טירונות כלל צה"לית ובה"דים מסוימים, כמו מחנה 80, ישנם גם מבנים שנקראים "הילטונים", והם אמנם עדיפים בעיקר בחודשי החורף, אך מצד שני צריך לנקותם למשעי כיוון שנערכים בהם מסדרים קפדניים. אחד המיתוסים בצבא הוא סיפור "האצבע המתחלפת"- המפקד מגיע למסדר ובודק אם המשקופים נקיים מאבק. הוא מעביר אצבע ומראה אותה לטירונים, שנדהמים לגלות שאצבעו שחורה מלכלוך. בפועל, המפקד מגיע מראש עם אצבע מאובקת. הוא מעביר אצבע נקייה על המשקוף, ומראה לחיילים את האצבע המלוכלכת!

המיטות הצבאיות הן בסך הכל מיטות מתכת עם ברזנט מתוח בין הקפיצים, עליהם מונח מזרון. ברי המזל או ברי הקשרים מביניכם ישיגו גם קרש (לרוב, דלת) להניח בין המיטה למזרון. במיטה ישנים בתוך שק שינה או ציפה שעליה פרושות שמיכות הסקביאס המיתולוגיות. יש הטוענים כי מומלץ להימנע ממגע עם השמיכות הצבאיות עד כמה שניתן.

המקלחת הצבאית :
וואי וואי, יש פה מלא ערומות!
בניגוד למיתוסים ולהנפצות שוודאי כבר ספגתם, המקלחת הצבאית היא לא אויב גדול. אבל יש לה כמה "חוקים":
*השירותים והמקלחות נמצאים באותו מבנה, וגם מריחים אותו דבר.

*לא חשוב מתי הגעתם אל המקלחת או אל השירותים, קרוב לוודאי שתצטרכו לחכות בסבלנות עד שעשרים טירונים אחרים יסיימו את ענייני ההיגיינה שלהם לפניכם.

*יש לצמצם עד כמה שאפשר כל מגע עם הקירות, הרצפה והאסלות במקלחות הצבאיות.

בשורה לביישנים ולביישניות: בסופו של דבר, זכרו שלאף אחד לא אכפת מה גודל החבילה שלכם, או כמה צמיגים צברתן. כולם כאן מסיבה אחת בלבד- לגרד מעליהם את שכבות הג'יפה של היום ולהספיק להתקשר לאימא לפני כיבוי אורות. ואם אתם עדיין חוששים, בקשו מהמפקד/ת רשות להתקלח לבד, או נסו את מה שעשו החברות של ענת: "איתי בטירונות היתה החברה הכי טובה שלי, שהיא ועוד אחת היו מהבנות האלה שלא מתקלחות ליד אחרות, גם לא עם בגד ים. יום אחד בדרך לחדר אוכל הן גילו שהטבחים מתקלחים במקלחות נפרדות, ובלילה בשעת ט"ש (טרום שינה) הן התגנבו לשם כדי להתקלח. בזמן שאחת התרחצה והשנייה שמרה לה, פתאום הן שמעו דפיקות חזקות בדלת ומישהו, כנראה אחד הטבחים צועק 'מי זה שם בפנים?'. הן כמובן נבהלו נורא, אבל אז חברה שלי אמרה לו, מעבר לדלת, שהן שתי מ"כיות שהיו צריכות לקחת את הטירוניות לארוחת ערב ולא היה להן זמן להתקלח. איך שהוא, הטבח הזה האמין להן ועזב אותן, והן כמובן ברחו משם."

בכל מקרה תזכרו, מקלחת צבאית זה לא נורא...

שלי, טירונות ממחנה 80, מספרת:
"זה קרה בטירונות... אני עומדת כמו ילדה טובה בתור למקלחת, בחדר מסריח מזיעה של בנות, ועוד עשרים דקות נגמרת שעת הט"ש. כשכבר מגיע תורי ואני נכנסת למקלחת, פתאום נכנסת איתי לתא בחורה עירומה שאני לא מכירה, עולה חדשה, ואומרת לי: 'לא איכפת לך אני מתקלחת איתך, כן?' אני לא ממש ביישנית, אבל באותו רגע נשבר לי וצרחתי עליה 'בטח שאכפת לי! צאי מפה!' והיא ענתה לי 'אבל אין זמן!'. צעקתי עליה עד שהיא ברחה, אולי לעמוד בתור, אולי למקלחת של מישהי אחרת."

רותם, טירונות בעובדה, מספרת:
"הדבר שהכי היה חסר בטירונות שלי היה נייר טואלט. קיבלנו בערך אחד לכל הכיתה. היה אפשר למות - לא בכיתות של הקורס, לא בשירותים, לא בחדרי האוכל, מישהו כנראה ציפה שננגב בעלים או שלא נחרבן (מה שהיה די הגיוני בהתחשב ברמת האוכל). כמובן שכולם הביאו מהבית, אבל כמה נייר טואלט אפשר לסחוב לשבועיים טירונות, כשצריך גם לסחוב בגדים, אוכל נורמלי, וכל השאר? ואז באה ארוחת יום שישי, וארוחות יום שישי בעובדה (חיל האויר) מתקיימות בחדר האוכל של הקצינים. הלכתי שם לשירותים, וגיליתי לא פחות מחבילה שלמה של אותו נייר טואלט צבאי ירוק. חזרתי ולחשתי לחברתי הטובה מעיין 'פססט! יש מלא נייר טואלט כאן בשירותים!' מיד אורו עיניה. הבעיה היתה שחדר האוכל הזה, שהוא היחיד שמשמש את כל הבסיס בשישי-שבת, היה כמעט תמיד מלא, ולנו היה כיבוי אורות בעשר. ובכן, אחרי כיבוי האורות עטינו מדי ב' והתגנבנו ממגורי הבנות תוך כדי שאנחנו הולכות כמו מפגרות בשביל הראשי. חדר האוכל היה חשוך וריק, אבל השירותים עדיין היו פתוחים. מצאנו את הפלא הירוק ודחפנו כמה ממנו שרק הצלחנו למדים שלנו, את השאר מתחת לידיים, ונמלטנו כמו פיראטים שגנבו זהב. אבל בעודנו טסות בדרך חזרה זיהינו ממול שתי צלליות מוכרות - המפקדות שלנו! במזל הן עוד לא ראו אותנו כי דיברו אחת עם השנייה. הבניין הקרוב ביותר היה מגורי הטירונים. ברחנו לשם. הלוואי שידענו שכיבוי האורות שלהם בשתיים עשרה, ושהמקלחת שלהם בקומת הקרקע של הבניין... גם מזה הצלחנו להיחלץ איכשהו, וחזרנו כשהשלל בידינו למגורי הבנות, שם התקבלנו כעטורות תהילה. למחרת סיפרו לנו המפקדות שנגנבה כמעט חבילה שלמה של נייר טואלט מחדר האוכל של הקצינים, ושלא תפסו את מי שעשה את זה ואם אנחנו רוצות נייר טואלט אנחנו צריכות פשוט לבקש. ביקשנו. וקיבלנו, כרגיל, גליל אחד. אבל הרגשנו שדפקנו את המערכת".

מה אוכלים היום?
כמות האוכל בצבא עומדת ביחס הפוך לכמות נייר הטואלט (כמה אירוני...). על האיכות, לעומת זאת, אפשר להתווכח. אין ספק שלא תקבלו פה ארוחות גורמה וגם לא משהו שמתקרב לאוכל ביתי אמיתי, אבל רבים סבורים שדווקא בטירונות זוכים לאוכל הטוב ביותר בצבא, וככל שמדובר בבסיס או במוצב קטן יותר, כך רמת האוכל עולה. הבישול הצה"לי מושתת ברובו על פחמימות- לחם בבוקר, בצהריים ובערב, ובנוסף שתי תוספות חמות לפחות בארוחת הצהריים. הטבח אינו בוחל בטבעולים ואינו מתקמצן על שמן, ותופתעו לגלות לעיתים שילובים יצירתיים בין פתיתים, גזר ומרק אפונה. אם אתם סטריליים, אניני טעם או סתם לא חובבי שמן בישול, תוכלו להתנחם בשק"ל (הפיצוצייה הצבאית) או במכונות המזון שנפוצות בבסיסי טירונות, ומוכרות אפילו צ'יפס אמיתי!
המטבח הצבאי- קווים לדמותו.

יציאות
השבת הראשונה - אימא מחכה בבית
והרי החדשות הרעות: רובם הגדול של המתגייסים סוגר שבת אחת לפחות בטירונות. החדשות הטובות: זה לא כל כך נורא. נכון שאחרי שבוע של שיעורים, מטווחים, שמירות ומד"סים, הדבר שהכי משתוקקים אליו הוא העוף של אימא/אבא והמיטה בבית, אבל סביר להניח שחוויית השבת בטירונות לא תחזור בקרוב, אז תיהנו ממנה עד כמה שאפשר. בשבת אסור להעביר לכם שיעורים ובאופן כללי אסור לצפות שתעשו משהו, אבל כן תצטרכו לשמור ולהגיע לכל שלוש הארוחות בחדר האוכל. בכלל, השבת היא הזמן שבו, מלבד שינה, הפעילות השכיחה ביותר היא בליסה. זה יכול להיות המנצ'יס שהספקתם לקנות בשק"ל (הפיצוצייה הצבאית) לפני שהשבת נכנסה, החבילה שאימא שלחה מהבית (אל תשכחו להתקשר ולהגיד תודה, ושאתם מתגעגעים) או סתם כיכרות של לחם פרוס מרוח בממרח שוקולד פרווה. חוץ מזה, השבת היא אחלה זמן להכיר את החבר'ה שאיתכם, להעביר איתם את היום ולאכול מהחבילה שאימא שלהם שלחה.

געגועים...
אבל אני חייל ואל תבכי ילדה
אם השארתם מאחור חבר/ה אוהב/ת, חווית הטירונות יכולה להיות קשה יותר משחשבתם. אמנם מדובר בתקופה קצרה יחסית, אבל מי שהתרגלו לראות את אהובתם מדי יום, יגלו שהגעגועים משביזים לא פחות מהשמירות. אבל אל ייאוש- אנחנו חיים בעידן האס אם אסים, שמאפשר לכם לשלוח מכתב אהבה קצרצר ומחמם לב תוך שניות ספורות. אז בהפסקה הבאה שלכם, נסחו מסר מתוק סטייל הראל מויאל בשירו "אמצע הלילה בכפר". ואל תשכחו שבסוף כל יום יש שעת ט"ש, ואחרי מקלחת, גילוח, צחצוח ושאר עניינים סביר להניח שתישאר לכם חצי דקה לשמוע את הקול המוכר והטוב מהבית. ואם הם מבטיחים שישלחו חבילה לשבת, בקשו גם תמונה- מה יש, מותר לכם להשוויץ, לא?

פטורים - למי קראת מוגבל?
לחולי אסטמה ומחלות כרוניות אחרות ישנה טירונות מיוחדת שאינה דורשת מאמץ גופני, לטירונות זו קוראים טירונות 02 כ"מ (כושר מוגבל). סיפור שסיפר איתן: " הוצאתי פטור כ"מ כי מסתבר שלכל הפלוגה כבר היה, והבנתי שחבל שרק אני ארוץ. אז כל פעם שהיה 'כאדר' (עונש שבו המ"כים מריצים את הטירונים הלוך ושוב ונותנים להם לעשות שכיבות סמיכה), וכולם רצו, שלפנו את הפטורים שלנו ובמקום לרוץ עשינו 'הצג שק' עד שמ"כ זה או אחר החליט שזה מספיק". חוץ מכ"מ, ניתן גם להוציא (באמצעות פנייה לרופא) פטורים ספציפיים, שנקראים גם בי"תים- פטור מנעליים צבאיות, פטור מריצות, פטור מעמידה ממושכת וכן הלאה.

משמעת - למה מה תעשה לי, המפקד?
על "דיסטנס" (מרחק) כבר שמעתם? מה שזה אומר בעצם, שהמפקד הוא לא חבר שלכם, ואי אפשר לקרוא לו בשם הפרטי (בניגוד למורה בבית ספר). כשרוצים לדבר עם מפקד, צריך לפנות אליו בהתאם לתפקידו- "המפקד", "המ"כ" (מפקד כיתה), "המ"מ" (מפקד מחלקה) או "המ"פ" (מפקד פלוגה). שני האחרונים, אגב, הם מפקדים שהם גם קצינים, ולקצינים חייבים גם להצדיע בכל פעם שנתקלים בהם. האמת? אולי עד שתלמדו לזהות קצין, עדיף שתצדיעו לכולם...
המפקד ידבר אליכם בטון קשוח, יצעק עליכם כשלא תעמדו בזמנים ואפילו יעליב אתכם, הכל כדי שתבינו מי פה הבוס. תשתדלו להבליג, לעשות כל מה שהוא אומר ובעיקר לא לצחוק לו בפרצוף, כי זה בטח לא יעזור. תזכרו שזה לא אישי, שזה רק התפקיד שלו, ושגם עליו צעקו כשהוא היה טירון כמוכם. ובסוף כשתשברו דיסטנס, תגלו כמה שאתם, בעצם, מתים עליו.

עונשים-
הדבר הראשון שמנסים להעביר לכם בטירונות הוא המשמעת, זאת אומרת לעשות כל מה שאומרים לכם, מתי שאומרים לכם, ובלי הרבה שאלות. אם לא תפנימו את זה מספיק מהר, כנראה שתזכו להכיר מקרוב את האסלות בשירותים, או לראות איך נראה הבסיס בשבת. במילים אחרות- המ"כים שלכם ידאגו לכם לכל מיני עונשים יצירתיים, החל מסינג'ורים מעצבנים כמו איסוף בדלי סיגריות, ניכוש עשבים או צביעת עצים (וזה הרבה פחות כיף ממה שזה נשמע), תרגולי ספורט כמו ריצה מסביב למאהל או סחיבת משאות ממקום למקום, והכי מבאס- שעות ביציאה, שזה בעצם עיכוב של שעה או יותר ביציאה הביתה. מי שממש מתקשה לקבל על עצמו משמעת יכול גם לשכוח מלצאת הביתה בכלל- זאת אומרת, ריתוק לבסיס בשבת. במקרים רבים זה אומר לסגור 21 יום בבסיס, שזה 21 יום יותר מדי. אם ממש עצבנתם את המפקד שלכם אתם בבעיה- הוא יכול להגיש נגדכם תלונה, ואז תישפטו (כן, משפט והכל) על ידי קצין שיפוט ויכול להיות שתעופו לכלא הצבאי לתקופת צינון קלה. אגב, למקרה שתהיתם- התקופה שבה יושבים בכלא בצבא לא נכללת בפז"מ, ובאופן כללי, בואו נגיד שזה לא ממש יעזור לכם בהמשך.




בהצלחה לכולם בטירונות 😊

ואי טוב
תודה שהבאת
באמת מסדר קצת דברים בראש לפני הגיוס
ויש חלקים שדי הרגיעו אותי..חח

ממש תודה שהבאת! 😊

יש שם מלא דברים שלא נכונים

קודם כל - לא את כל הטירונויות עוברים בזיקים\ניצני\מחנה 80. הרבה פעמים עושים את הטירונות בסמכות - כלומר בבה"ד כלשהו (בה"ד 11\12\13\7\10\בה"ד חיל החינוך וכו').
דבר שני - אין אוהל אב"כ בטירונות כל"צ יש את זה רק ללוחמים
שבוע שדאות - לא שמעתי על דבר כזה בחיים בטירונות כל"צ.
ואף אחד לא ישן עם סקביאס או עם שק"ש, ישנים עם מצעים מהבית שמיכה וכו'... עם שק"ש ישנים רק לוחמים.
ואף אחד מהמ"כים לא נוגע בכם בשעת ט"ש...
ואין דבר כזה מסע כומתה שם - שוב, רק ללוחמים! את הכומתה אתם מקבלים בבקו"ם.
בדר"כ גם אין מסע תגיות.
אם תעברו טירונות בחוות השומר (בדר"כ רק בנים) או במחווה אלון תדעו שאתם דפ"רים עם קה"ס (סעיף קשיי הסתגלות)= חיילי מקא"ם/חג"ם. למרות שחיילות חג"ם עושות גם במחנה 80.

את המ"פ בטירונות תראו אולי רק פעם אחת.
בשרשרת הפיקוד יש גם את הרס"פ שהוא בעצם זה שהכי אחרי למשעמת ואחראי לציוד שלכם והוא בדר"כ הכי מניאק מכולם.

וזה בגדול ממה שהספקתי לקרוא

QUOTE (DarK AnGeL 88 @ 28/07/2008) יש שם מלא דברים שלא נכונים

קודם כל - לא את כל הטירונויות עוברים בזיקים\ניצני\מחנה 80. הרבה פעמים עושים את הטירונות בסמכות - כלומר בבה"ד כלשהו (בה"ד 11\12\13\7\10\בה"ד חיל החינוך וכו').
דבר שני - אין אוהל אב"כ בטירונות כל"צ יש את זה רק ללוחמים
שבוע שדאות - לא שמעתי על דבר כזה בחיים בטירונות כל"צ.
ואף אחד לא ישן עם סקביאס או עם שק"ש, ישנים עם מצעים מהבית שמיכה וכו'... עם שק"ש ישנים רק לוחמים.
ואף אחד מהמ"כים לא נוגע בכם בשעת ט"ש...
ואין דבר כזה מסע כומתה שם - שוב, רק ללוחמים! את הכומתה אתם מקבלים בבקו"ם.
בדר"כ גם אין מסע תגיות.
אם תעברו טירונות בחוות השומר (בדר"כ רק בנים) או במחווה אלון תדעו שאתם דפ"רים עם קה"ס (סעיף קשיי הסתגלות)= חיילי מקא"ם/חג"ם. למרות שחיילות חג"ם עושות גם במחנה 80.

את המ"פ בטירונות תראו אולי רק פעם אחת.
בשרשרת הפיקוד יש גם את הרס"פ שהוא בעצם זה שהכי אחרי למשעמת ואחראי לציוד שלכם והוא בדר"כ הכי מניאק מכולם.

וזה בגדול ממה שהספקתי לקרוא
את צודקת ישנם דברים לא נכונים אבל העיקר שנבין מה נעבור

רציתי לשאול אותך אם למשל אני לא עוברת מטווחים מה עושים לי?

לא קראתי הכול אבל חלקים חלקים מה שבאמת היה מעניין.

ואושי גנבת לי ת'שאלה חחח :]

תודה לך על הכתבה.

אם את לא עושה מטווחים את לא מוסמכת טירונות
אבל אין מה לעבור במטווחים כי תכלס אף אחת לא ממש מדייקת והם יכתבו לך בפנקס קליעה שדייקת 6\6 סתם כדי שיהיה כתוב שעשית.

ולא קראתי הכל זה סתם חפירה אבל זה באמת שטויות לא צריך להלחץ.

גם אני רציתי לשאול את השאלה הזאת
חייבים לעשות מטווחים?
אני ממש מפחדת לירות וכאלה... ממש ממש! עד כדי כך שאני יכולה לבכות מזה
אם אני לא ירצה לעבור מטווח, מה יכולים לעשות לי?

את חייבת לירות אין מה לעשות בלי ירי את לא יכולה להיות מוסמכת טירונות.

אני לא אגיד לך שזה הכי כייף אני עדיין שונאת לעשות מטווחים אבל זה לא ממש מפחיד כמו שזה נשמע וחלק יגידו שזה כייף... וגם כשאת יורה יש לידך את אחד מהמפקדים שלך ככה שאין מה לדאוג.

QUOTE (oshritsa @ 28/07/2008) QUOTE (DarK AnGeL 88 @ 28/07/2008) יש שם מלא דברים שלא נכונים

קודם כל - לא את כל הטירונויות עוברים בזיקים\ניצני\מחנה 80. הרבה פעמים עושים את הטירונות בסמכות - כלומר בבה"ד כלשהו (בה"ד 11\12\13\7\10\בה"ד חיל החינוך וכו').
דבר שני - אין אוהל אב"כ בטירונות כל"צ יש את זה רק ללוחמים
שבוע שדאות - לא שמעתי על דבר כזה בחיים בטירונות כל"צ.
ואף אחד לא ישן עם סקביאס או עם שק"ש, ישנים עם מצעים מהבית שמיכה וכו'... עם שק"ש ישנים רק לוחמים.
ואף אחד מהמ"כים לא נוגע בכם בשעת ט"ש...
ואין דבר כזה מסע כומתה שם - שוב, רק ללוחמים! את הכומתה אתם מקבלים בבקו"ם.
בדר"כ גם אין מסע תגיות.
אם תעברו טירונות בחוות השומר (בדר"כ רק בנים) או במחווה אלון תדעו שאתם דפ"רים עם קה"ס (סעיף קשיי הסתגלות)= חיילי מקא"ם/חג"ם. למרות שחיילות חג"ם עושות גם במחנה 80.

את המ"פ בטירונות תראו אולי רק פעם אחת.
בשרשרת הפיקוד יש גם את הרס"פ שהוא בעצם זה שהכי אחרי למשעמת ואחראי לציוד שלכם והוא בדר"כ הכי מניאק מכולם.

וזה בגדול ממה שהספקתי לקרוא
את צודקת ישנם דברים לא נכונים אבל העיקר שנבין מה נעבור

רציתי לשאול אותך אם למשל אני לא עוברת מטווחים מה עושים לי?
אין דבר כזה לא לעבור מטווחים.
כולם עוברים מטווחים, אם לא תרצי יכריחו אותך כי חייבים.

בכל אופן זה כיף!

הייתה אצלנו אחת בטירונות שלא רצתה לירות וכל הזמן בכתה ונכנסה לסרטים... קיצר ביום השלישי של המטווחים היינו צריכים לחכות לה שעות שהיא תטווח לבד!!! רצינו להרוג אותה!!!

חח דווקא אותי זה לא הרגיע : /

"הטירונות לא כוללת קשיים פיזיים משמעותיים"
זה הורג אותי כ"כ

משבוע שעבר שחברות התגייסו
שאני שומעת מאחרות
שמתעללים מבחינה פיזית בצורה בלתי רגילה
ושמים _ _ _ גדול על קוצר נשימה,התעלפויות כאילו מה אתם בכוח מנסים לגרום לבית חולים =\


קצת אנושיות ראבק.@

נכנסתי לדיכאון מהכתבה הזאת :\


ורגינה [נכון?] גם חברה שלי התגייסה שבוע שעבר והיא אמרה לי שממש מתישים אותן !
ריצות ופעילות גופנית כזו או אחרת...