"התאכזבתי ממך" אמר לה ביום שבו פגעה בו ועזבה.
"חשבתי שאת באמת אוהבת אותי"
'אז חשבת' רצתה לצעוק.
"אני מעולם לא אהבתי אותך" אמרה ופגעה שוב.
כל פעם מחדש, נותנת לאנשים תחושה של שייכות, של חום אבל בעצם זה ההפך הגמור.
היא לעולם לא נתנה לאף אחד להיכנס באמת ללב שלה, היא סתם הייתה נחמדה.
הרבה ניסו, חלקם התאכזבו, חלקם ציפו לכזאת מכה.
אבל איתו זה היה אחרת - אותו היא אהבה באמת. איתו היה לה את התקופה היפה ביותר בחייה.
"אתה מבטיח לי שלעולם לא תלך?" שאלה בתמימות ובאהבת עצומה.
"אני מבטיח, אני פה לידך תמיד לשמור עלייך." ענה לה בחיבוק.. חיבוק שאמר יותר ממיליון
מילים, חיבוק שהיה בשבילה בית חם.
"אני אוהבת אותך" "וגם אני אוהב אותך"
זה היה הפעם היחידה בחייה שבאמת התכוונה למשפט שהוציא מפיה, משפט רב משמעות.
משפט שבגללו גם נפגעה - אך לא היה לה את מי לשתף בכך ...
היא פגעה בכולם בגלל הלב השבור שלה- אף אחד חוץ ממנו לא יודע באמת עד כמה היא טובה,
עד כמה אהבה יש לה.
היא מפחדת שוב להתאכזב ... כי בגללו היא כבר לא סומכת לא על עצמה ולא על הסובבים אותה.
בגללו היא לא יודעת מזה לאהוב, ולהעניק אהבה. היא מעדיפה לסגור את הלב שלה ולא להיפגע
מאשר לתת לאנשים לראות מי היא באמת ואז יפגעו בה.
"אני שונאת אותך" אמרה לו "אתה הבטחת, הבטחת שלא תלך, אמרת שאתה אוהב אותי" צעקה
כחסרת אונים.
"אבל אני כן אוהב אותך" שמעה שוב את קולו לראשונה מזה שנים.
"אתה פגעת בי אני לעולם לא יסלח לך" אמרה " אני לעולם לא אעשה את הטעיות שאתה עשית,
אני לא יתן לאף אחד להתקרב אליי."
דמעה זלגה מעייניה- דמעה שהמון זמן נשמרה במיוחד לרגע הזה.
"אני יכולתי לעזור, למה ברחת?" שאלה את השאלה הגורלית
"כי לא היה לי ברירה, הייתי חייב לעזוב, את היית חייבת להתבגר ולהפסיק להיות תלויה בי."
ענה לה בצורה שהייתה כואבת לכל אחד אבל לא לה-
מאותו היום שנעלם מחייה נשבעה שיותר לא תישבר או תפגע מאף אחד, אפילו לא ממנו-
אהובה הנצחי.




