אותך, איתך.
בך, אני רוצה לגעת.
להרגיש, לדעת.
אהבה, תשוקה, רגישות יתר.
בוכה, צוחקת,
שמחה, מחייכת.
עצובה, רוצה.
כל כך רוצה,
אין בפי מילים לתאר לך כמה שאני רוצה.
ופשוט לא יכולה.
לא מוכנה , לצעד המשמעותי שכרוך בכל המאמץ הזה.
ובסופו של דבר, שום דבר לא ישתנה.
הכל יישאר עומד. לא זז, לא הולך, לא רוצה.
כבר כמעט שכחתי איך זה להיות איתך, איך זה לגעת בך, ולחכות למגע שלך בחזרה, ולא לקבל אותו.
כבר כמעט לא ידעתי, איך זה לאהוב אותך, לרצות אותך, לחשוק בך, ולא לקבל שום דבר בחזרה.
שום רגש, אפילו לא טיפה קטנה של אהבה, של חיבה.
כבר כמעט שכחתי איך זה לחבק אותך, לנשק אותך, רק בשביל להרגיש אותך.
המגע שלך נשכח מידיי, האהבה שלך נשכחת מליבי, הנשיקה שלך נשכחת משפתיי.
עוד רגע הכל יעלם, כל הקסם יתפוגג.
עוד רגע אתה כבר לא תהיה פה, כמו שלא היית מעולם.
עוד רגע כבר לא ישאר רגע.
עוד רגע אני כבר לא אהיה כאן, ולא בשום מקום אחר.
עוד רגע, אני כבר לא אוהב , לא אותך, ולא אף בנאדם יותר.
וכך, אט אט, היא טובעת, נשאבת פנימה, למקום האהוב עליה, לים.
ברי, לקחתי את ההשארה לקטע הדה מהקטע שלך "כמעט שכחתי" מקווה שלא יפריע לך.
אוהבתתתתתתתתתתתתתת (:
רק להבהיר, הקטע לא עליי. =)




