אז ככה זה מרגיש לצאת מנקודה מסוימת,
לרוץ הכי מהר שאפשר,
לנסות להגיע הכי רחוק שאפשר,
ולהגיע לאותה נקודה שכולך מתנשפת, גמורה מעיפות
לדעת שעשית סיבוב, בעוד רצית להגיע לכל מקום רק לא לכאן
ואחרי הכל אפילו להתקע במשהו, או סתם ליפול
וגם מתחיל לרדת גשם, שוטף את הכל,
הטיפות מתערבבות עם הגשם,
הברכים נהפכות לחלשות יותר ויותר, אין שום כוח לעמוד
והכל נעלם מול העניים.
ואז את מבינה שאין לך לאן לברוח ואין לך איך,
הדרך נעלמה התכסתה בשלוליות ובבוץ.
ואין מי שגם יעזור לך לקום.
נשמע קצת דבילי ועיוור,
שיודעים שיש צרות גרעות יותר,
ויכולים לומר לך עד כמה את רואה רק את עצמך,
אבל קשה לראות מישהו שאין סביבך אף אחד,
אף פעם ההגדרה לבד לא הייתה כל כך נכונה.
ואז שוב את חוזרת לנקודת ההתחלה.
למקום בו היית צריכה להלחם על מי שאת,
מקום בו התעייפת ממלחמות מיותרות.
אהבתי והסוף היה כל כך חדש ועוצמתי
תמשיכי לכתוב המון נסיכה
אוהבת אותך
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (נאפי @ 26/07/2008) אהבתי והסוף היה כל כך חדש ועוצמתי
תמשיכי לכתוב המון נסיכה
אוהבת אותך
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אוהבת 3>
שבוע טוב בובה ..
מקסים.... אהבתי מאוד וכל כך התחברתי.. [:
אל תפסיקי לכתוב! ^^
ואי מירביק הפתעת אותי
אחד הקטעים החזקים שרשמת.
אהבתי ממש!
אבל מה
אותך אני אוהבת יותר 3>
QUOTE (I_Love_Him @ 27/07/2008) מקסים.... אהבתי מאוד וכל כך התחברתי.. [:
אל תפסיקי לכתוב! ^^
^^
מהמם=]
QUOTE (סופרמגניבה @ 27/07/2008) QUOTE (I_Love_Him @ 27/07/2008) מקסים.... אהבתי מאוד וכל כך התחברתי.. [:
אל תפסיקי לכתוב! ^^
^^
מהמם=]
מדהים !!!!!!!!1
