ווואו סיפור מהמם !!
תמשיכי
המשך פרק 2-
אני מסתובבת בזווית וקולטת את האור בשירותים דלוק ומבחינה בדמות שזזה בזכוכית הקטנה וה"מצונזרת" בדלת.
מרימה את המחבט נעמדת מול דלת השירותים.
ופתאום הדלת נפתחת.......
*******
"אלוהים!!!!!"
צרחתי בקול.
"אתה מפגר תגיד לי?!"
שוב צעקתי,שוכחת לגמריי מהעובדה שתמר ישנה אצלי בחדר כמה וכמה מטרים מכאן.
"בואננהה אתה שרוט?!"
ואני ממשיכה.
רואה אותו עומד מולי ומתפוצץ מצחוק.
"תומר שלא תעז לעשות את זה שוב!"
אמרתי בקול עצבני.
הגוף שלי עדיין רעד והלב פעם בצורה עצבנית.
"וואיי הבהלת אותי!"
הוא אמר.
"אני הבהלתי אותך?! בן ז.."
הוא ממשיך לצחוק.
מתקרב אליי לוקח את המחבט מידי מניח אותו על הכורסא ליד ומחבק אותי.
"ואוו.. אני גרמתי לכל זה?"
שם את ראשו על החזה שלי ושומע את פעימות הלב.
"מכות צריך לתת לך."
אמרתי בכעס אבל..
הוא הצליח להוציא ממני חיוך כשעשה פרצוף מצחיק.
"את לא מבינה איזה בת זונה ההיא.."
הוא התיישב לבסוף על הכורסא ופלט.
"טוב.. קודם אני ילך להכין לי נס ואחרי זה תמשיך.."
מיד מבטלת את דבריו והולכת בעייפות למטבח.
"תכיני לי גם."
הוא זרק באוויר.
ישבנו ודיברנו מדי פעם צוחקים ומדי פעם עוצרים ומביטים אחד בשני.
מן מבט מתגעגע כזה.
מבט שבו העיניים קצת רטובות.
"מה עם תמר?"
הוא קטע את הכל.
"היא עדיין ישנה.. אני לא יודעת"
עניתי.
"היא לא התעוררה באמצע הלילה?"
הביט בי מעט מודאג.
"ת'אמת אני אפילו לא יודעת.אבל אני לא חושבת שהיא קמה."
שוב הרגשתי רע.
"מה השעה.?"
שאלתי.
"עוד מעט כבר תשע בבוקר.."
אני מתה על יום שבת.
שיהיו עוד כאלה.
"בוא נלך לישון!"
אמרתי עם חיוך קטן על השפתיים.
"בואי!"
התכרבלנו ביחד על הספא ושוב נרדמתי אבל הפעם בלי סיוטים על הערב אמש.
רק על תומר.
*****************
-בערב של אותו יום-
"תמר?תמרוש?"
ניסיתי להעיר אותה.
"את כבר ישנה קרוב ל-17 שעות.."
ניסיתי "לשכנע" אותה.
היא הסתובבה אליי מביטה בי ופניה מקומטות,קצת נפוחות מהלילה ההוא.
מהדמעות.
מהכאב.
"מה השעה?"
היא שאלה בקול צרוד.
"כבר עוד מעט עשר בלילה.."
היא התיישבה על המיטה.
היא זוכרת את מה שקרה?
"יוגב התקשר?"
היא שאלה לפתע.
"אממ..אני לא יודעת.אולי הנייד שלך היה על שקט."
ניסיתי לשכנע אותה ואת עצמי כמו ילדה קטנה וטיפשה שמנסה להיות אופטימית.
"אולי."
היא קמה מהמיטה והתקדמה לשירותים.
חיכיתי לה על המיטה חמש דקות.. 10 דקות.. רבע שעה..
קמתי במהירות והלכתי לשירותים.
"תמר? הכל בסדר שם?"
אין קול ואין עונה.
"תמר??? ??"
צעקתי דופקת בדלת.
החלטתי לנסות לפתוח את הדלת..
ולמזלי היא הייתה פתוחה.
קלטתי את תמר יושבת על הרצפה ליד האמבטיה.
היא הייתה חיוורת לגמריי.
"סיוון,הקאתי ת'נשמה.."
היא אמרה בקול צרוד.
התיישבתי מולה.
יושבות אנחנו מביטות אחת בעיני השנייה.
ושוב מולי עוברות כל התמונות מחרידות מאתמול...
בפרק הבא:
"שבוע הבא אילת!"
צווחתי מרוב אושר.
---
"סיוון.. זה רק אני או שיש כאן משהו?."
היא לחשה.
---
"מה אתה הולך?"
ישר נבהלתי.
זהו.
-תגיבו-
😊
ממ.. סיפור חמוד (( :
תסבירי על הדמויות.
איך קוראים לזאתי שזה מנקודת המבט שלה?
סיוון?
אוי איזה פרקים מדהימים !!
התחלה ממש יפה :]]
תמשיכיי 😛
הכתיבה שלך נורא סוחפת(:
מחחחכה
התחלה יפה [ : ,
תמשיכי מאמי .
תודה רבה לכל הקוראים והמגיבים!!
תודה ל-
רעותותיי-תודה רבה! אני ממשיכה בקרוב!
-Fly--תודה! כמובן שאני ממשיכה!
סוופרמאמי-חח סליחה שזה קצר! אני מבטיחה להוסיף יותר! ותודה רבה על התגובה!
Noykush-תודה!תודה!
-ליאורוש--תודה רבה! שמחה שאהבת!
אאללממווגגX-הסברתי! תודה רבה!
סופרמגניבה-תודה!
שריני-חח תודה רבה! שמחה שאהבת!
BROKEN-HEART-תודה רבה!
koka15-תודה רבה! אני ימשיך!
-יסווו-חח וואו! תודה רבה!
הנסיכעע-תודה רבה!
תודה רבה לכולם! אני יוסיף את ההמשך מיד!
מאד נעים לי שככה אתם קוראים ומגיבים! תודה 😊
😊
פרק 3 -ערב של קשקושים
כבר שבועיים עברו מאז מה שקרה.
אבל תמר אוספת את עצמה בכל כוחותיה.
יוגב לא עונה לטלפונים.
לא לשלה.
ולא לשלי.
והמצב כנראה אבוד סופית.
"שבוע הבא אילת!"
צווחתי מרוב אושר.
החלטתי להטות את מחשבותיי שיהיו אופטימיות מעט.
"אני מקנא!"
אמר תומר.
"אז בוא איתנו ואז לא תקנא!"
אמרתי בשובבות.
"אם הייתי יכול."
הוא לפתע ניראה מבואס.
כן, כי הוא באמת לא יכול.
בצבא טוחנים אותו.
לא מספיק הוא חוזר איזה פעמיים בחודש גג,
גם אסור לו לקחת איזה חופש קטן אפילו לסופ"ש קטן ומרגיע לאילת.
מה שדרך אגב לא כל כך רחוק מהבסיס שלו.
"לא נורא.. אני יתנחל כאן בדירה.. יעשה קצת בלגאנים.."
הוא הסתכל אליי בחיוך ממזרי.
"חה! הצחקת אותי.."
עניתי בציניות.
כאילו יהיה לו זמן בכלל לבוא לכאן.
"אז אני לא יקנה כאן בגד ים חדש! אני יקנה כבר שם."
אמרה תמר,לוגמת בהנאה את שלוק הקולה שלה.
"ברור שלא.. שם זה גם בלי מע"מ!"
ניסה תומר להלהיב אותנו.
"דיי.. גילית לנו את אמריקה."
וכולנו צחקנו.
"יבש.. יבש.. אין לך משפטים יותר חדשים ולא מהגן?"
ניסה לבאס אותי תומר.
"לא! סליחה.. למה יש בעיות?"
ותמר ישר עשתה מן קול כזה של או..
"לא.."
אמר תומר וקם מהספא.
"מה אתה הולך?"
ישר נבהלתי.
"לא! רק הולך רגע למטבח!"
וכולנו צחקנו.
תומר הלך למטבח ותמר ישר קפצה אליי.
"סיוון.. זה רק אני או שיש כאן משהו?."
היא לחשה.
"אני לא יודעת כבר.. אני מקווה לטוב."
היא חייכה בהתלהבות חושפת את שיניה הלבנות והישרות וחזרה לספה שלה.
"בואנה.. רכילויות לא על חשבוני.."
אמר תומר כשניכנס עם עוגה.
ככה צחקנו לפחות איזה ארבע שעות.
וכך עבר יום השבת אחרי השבועיים ההן..
בפרק הבא:
אילת-זה רק השם השני של הסקס והעיר הגדולה
-----
"זה פשוט גן עדן!"
-------
את יודעת? את קצת ביצ'ית-עם כל הכבוד!
זהו -תגיבו-
אני יודעת שזה פרק ממש קצר!
אבל,הפרק הבא-אני מבטיחה ארוך מאד ומרתק!
לילה טוב
לא יכולתי להתאפק..
אז החלטתי להעלות עכשיו גם את פרק 3! מקווה שתהנו ותאהבו!
קריאה מהנה! 😊
פרק 4-אילת-זה רק השם השני של הסקס והעיר הגדולה.
המון בחורים ובחורות חתיכים מסתובבים בשטח, שזופים ולבני שיניים.
כל חיוך מסנוור.
כאילו יצאו מהקטלוג.-
רק אני ותמר היינו בהירות ואפילו נראות חיוורות ברקע של כל ההמון סביב.
כן, זאת הייתה התמונה ברגע שיצאנו מהמונית.
בכניסה למלון בחור צעיר עם לבוש מצחיק של המלון לקח מאיתנו את התיקים ושם אותם על עגלה כסופה.
הלכנו אחריו עד לקבלה.
"היה שווה לחסוך לא?"
שאלתי את תמר אשר עמדה בפה פעור מביטה מסביב והכל כל כך יפה כמו באגדה.
"ועוד איך!"
היא חייכה.
אולי קצת בילוי כאן יצליח להשכיח ממנה לפחות לכמה וכמה רגעים מאותה הפרידה.
-----------
נפלנו ביחד כל אחת על המיטה שלה בידיים פרוסות,שולחות הנחה של כייף לאוויר.
"זה פשוט גן עדן!"
אמרה תמר.
"עוד שלוש שעות יש לנו ספא.."
הוספתי עוד טיפה לאושר הקטן.
תמר הסתובבה אליי וחייכה.
כמה נעים היה לי לראות את החיוך המתוק על פניה.
חיוך שונה אומנם,לא שמח כמו פעם,אבל עדיין חיוך לא מזויף,חיוך אמיתי.
----------
"תראי כמה חתיכים!"
אמרה תמר בהתלהבות.
"אני רואה"
הסתכלתי על קבוצת בנים ששיחקו עם כדור בבריכה הפתוחה.
"בואי נעשה את זה קצת יותר מעניין"
הסתכלתי עליה בחיוך ממזרי.
"בואי נעשה התערבות קטנה"
היא הסתכלה עליי חושפת את החיוך השובב שלה.
"את עכשיו תסתכלי עליהם טוב טוב.."
אמרתי לאט ופירקתי כל משפט כדי לסקרן אותה.
"נו.."
זרזה אותי.
"תבחרי לה מטרה."
המשכתי.
"ועד היום בחצות הוא צריך להיות שלך."
היא חייכה ולפי זה כבר ידעתי.
הינה הטירוף מתחיל!
"אחלה! סגרנו"
היא המשיכה להתבונן בי בעיניה הנוצצות.
"מי שמפסידה-הולכת בלילה לבריכה ושוחה בעירום ו..רוקדת על הבר במועדון שאליו נצא לילה הבא בצורה פרובוקטיבית ביותר..."
וואו.מקווה שזאת לא תהיה אני.
"מי שמנצחת-הופכת להיות משרתת של השנייה,וגם קונה לה בגדים בשווי 3000 שקלים!"
היא חייכה.
"מסכימה!"
הסכמתי מיד כי ידעתי שבשבילי זה לא בעיה.
מי אם לא אני הפלרטטנית מספר אחת בארץ?!
ואם במקרה קפצתי לחו"ל..
נזכרתי במשפט מסדרה קומית אחת שתמיד הצליחה להצחיק אותי.
ואף פעם לא הבנתי ממה יותר.
מהטמטום שבה, או שבאמת הייתה מצחיקה.
"רגע.. המנצחת היא זאת שתצליח להביא ראשונה את הבחור לחדר!"
אמרתי.
"אוקי! וזאת כמובן תהיה אני!"
אמרה תמר.
התחלנו לצחקק.
יצאנו החוצה לכיוון הבריכה ותמר הפתיעה אותי בגדול.
היא עברה ליד הבריכה ושיחקה אותה כאילו המגבת נופלת לה למים.
ואני חייבת לציין שהיא שחקנית מצוינת.
זה ניראה כל כך אמיתי.
ובנוסף בתיאום מושלם הייתה רוח,וגם הבחור שהיא בחרה היה קרוב לשם.
כאילו יעני הכל מסודר לה, רק שתיקח וזהו.
גופה הסקסי והבהיר נחשף מול הבחור בו בחרה כ-"מטרה"
וה"נכס" הדיי גדול שהיה לה ש"התחבא" מאחורי משולשים קטנטנים שבקושי מחסים משהו, נחשף מולו ממש כאשר התכופפה להרים את המגבת אשר הושיט לה,
מעיפה את השיער הבלונדיני המהמם שלה אחורה.
"טנקס"
אמרה במתיקות מחייכת אליו חיוך הורס שאפילו היה נידמה שקרן השמש אשר התנגשה בשיניה יצרה ניצוץ,ממש כמו בסרטים המצוירים.
"ניפגש עוד הערב?"
הוא חייך אליה והיא שיחקה אותה נמסה.
"אולי"
היא חייכה אליו והוא המשיך להסתכל עליה, מתרוממת לאט בתנועה סקסית.
הולכת וקורצת לו.
הוא מאותגר ללא ספר.
ועכשיו ידעתי.
אני בצרות.
------------
הספא היה מדהים.
הרגשתי כל כך רעננה.
הרגשתי איך גלי האנרגיות שבי משתגעים וכבר מתים לצאת החוצה.
"סיימנו בזמן לארוחת הערב!"
שמחה תמר שגוועה ברעב עוד מתחילת העיסוי שנימשך משהו כמו שעתיים.
הבנים כבר לא היו בבריכה.
ורק הכדור הכחול שבו שיחקו צף על המים.
עלינו לחדר להחליף בגדים לאוכל.
עד עכשיו לא אמרתי כלום לתמר על הקטע ההוא.
אבל זה דיי שיגע אותי.
כי כל כך פחדתי להפסיד.
ולא בגלל המשימות המטומטמות שממילא היה לי אומץ מאז ומתמיד לעשות אותן.
אלא כי פדחתי שלא אזכה לערב רומנטי,פרוע ופרטי בחדר שלי.
לבד.
רק אני והוא.
מה שהיה חסר לי כבר כל כך הרבה זמן.
-----
הארוחה הייתה מושלמת.
דאגתי לאכול כמה שפחות אבל לטעום כמה שיותר.
כדי לא ללכת עם בטן מפוצצת כל הערב.
כשיצאנו מהמלון לקרוע את העיר,דפקנו הופעה מפציצה לפנים.
החלטנו קודם לעשות סיבוב קטן בטיילת,
"עד תשע ככה."
אמרתי לתמר.
המשכנו ללכת לצחוק על שטויות,רוכשות לנו כל מני צמידים ואבנים במחירים מצחיקים.
"אז כנראה שזה לא אולי."
הסתובבנו לאחור וראינו את חבורת הבנים מאחורינו.
כבר אפשר היה להבין מי "ראש" החברה שלהם.
זה היה הבחור שבו בחרה תמר.
"היי,"
חייכה תמר אל החתיך שלה.
"רוצות לבוא לאיזה פאב נחמד לא רחוק מהמלון שלנו?"
שאלו הבנים והחלטנו ללכת על זה.
----
מרגע לרגע האווירה הפכה תוססת יותר ויותר.
הריקודים הפכו במהרה למזמוזים.
והחלטתי להתחיל לפעול.
עד חצות נותרה שעה וחצי בלבד.
התקרבתי לבחור החמוד שהתברר כ-"טום"
והתחלנו לרקוד.
אם אפשר היה לקרוא למזמוז האחד והגדול הזה ריקוד.
רקדנו והשתגענו.
והחלטתי להוביל בעזרת קסמיי את הבחור ההורס לחדר שלנו.
הוא כמובן לא הסס והסכים מיד.
יצאנו מהפאב לכיוון המלון צוחקים וגם דיי חרמנים אחד על השני.
עלינו במעלית לקומה השישית והלכנו לחדר שלי ושל תמר.
נכנסנו לחדר "נחלצים" מהבגדים עולים על המיטה.
מתנשקים.
נוגעים.
נהנים.
מתחילים את המשחק המקדים הרציני יותר..
גונחים מעט מכל נגיעה..
הוא שלף את הגומי....
ולפתע הטלפון שלי התחיל לצלצל.
לפי הצלצול כבר ידעתי.
זאת הייתה תמר.
אמרתי שאני חייבת לענות.
הוא הנהן בראשו ושלפתי את הנייד מהתיק הקטן.
"הלו?"
עניתי מנסה לשחק אותה כאילו הכל תמים ושקט.
"סיוון! איפה את?!"
היא צעקה ויכולתי לשמוע את הרעש של ההמולה נהיה שקט יותר ויותר.
היא כנראה התרחקה מהמקום.
"סיוון את לא מאמינה מה קרה לי עכשיו!"
שמעתי אותה גם עצבנית וגם מבואסת בו זמנית.
לבשתי חלוק ויצאתי למרפסת.
"מה קרה??"
מיהרתי אותה.
"סיוון אני עומדת איתו ליד הבר ופתאום בא אליו איזה בחור אחר,ומנשק אותו נשיקה צרפתית עם לשון!! אמא!!"
החלומות שלי התנפצו לרסיסים.
כבר דמיינתי לעצמי את המונה הזאת שאני חוזרת מהמרפסת ואומרת לטום שהוא צריך להתקפל ופשוט ללכת וממציאה לו תירוץ הכי דבילי שאפשר.
"טוב.. אז הבחור בי סקסואל.. אין בזה שום רע!"
ניסיתי לעודד אותה.
"סיוון..עזבי.. הקיצור אני לא יודעת מה לעשות עכשיו.וגם ניראה לי מרוב הוודקה הוא לא שם לב שהלכתי."
היא אמרה,רומזת לי שאני כבר יתקפל.
וכל כך לא רציתי לוותר.
"טוב אני יגיד לו שילך.תעלי"
אמרתי מדגישה את הבאסה שלי בכוונה.
"טוב אז אני יבוא עוד איזה רבע שעה."
אמרה וניתקה.
נכנסתי לחדר מבואסת לגמריי.
"קרה משהו?"
יכולתי לראות אות דאגה מטום.
"אממ כן.."
אמרתי בשקט.
"חברה שלי עייפה..ו.."
הוא קטע את דבריי מיד.
"אם את עדיין מעוניינת.. יש לי כאן יאכטה קטנה.."
הפעם אני קטעתי את דבריו.
"אז למה אנחנו מחכים?!"
חייכנו אחד לשני.
מיד זרקתי לתוך התיק את המפתח לחדר ואת הנייד .
התלבשנו בזריזות ויצאנו.
שלחתי הודעה לתמר והיא נשמעה דיי שמחה בשבילי.
התקדמנו על החוף ברגליים יחפות.
נהנים להרגיש את המרקם הנעים שלו.
הגענו ליאכטה ה"קטנה" של טום.
והצלחתי לומר רק משפט אחד:
"וואו..זה הלילה הכי מטורף בחיי"
-תגיבו-
בפרק הבא:
איך נפל עלינו כזה דן חתיך מתל אביב?
-------
"מניאקית! ולא סיפרת לי?!"
----------
"רק בגלל תמר לא טסנו במטוס"
כל זה בפרק הבא!