טוב אז ככה.... יש לי חבר קרוב שחברה שלו זרקה אותו, והם לא ביחד כבר חצי שנה (וגם היו ביחד חצי שנה).
כל הזמן הזה הוא ניסה לחזור להיות איתה ביחד, והיא דחתה אותו כל פעם מחדש.
הוא נמצא כל הזמן בדיכאון, ולא משנה מה עשינו, הוא לא יצא מזה. כאילו...
בכל פעם שאנחנו מתאספים ביחד, כל החבר'ה.. הוא נראה סבבה, צוחק קצת.. וזה...
אבל הוא מספר שכשהוא לבד, אז הוא בדיכאון, והוא מתגעגע אליה, והוא לא מוכן לשכוח אותה, וכמה שלא ניסינו, הוא לא רוצה לשכוח אותה, הוא לא רוצה לעבור הלאה.
ואני מבין אותו. הוא ככל הניראה עדיין אוהב אותה.
אבל זה מצידו.
מצידה... מבחינתה הוא נמצא בהגדרה של "לא מכירה בקיומו"
היא לא רוצה להכיר אותו, היא לא רוצה שום קשר איתו..
ושלא תבינו אותי לא נכון... היא לא שונאת אותו... והיא אפילו דיי מרחמת עליו..
והיא ניסתה לדבר איתו שיעבור הלאה, אבל הוא לא רוצה...
הוא אומר שטוב לו להיות במצב הדכאוני הזה שלו...
מבחינתי הוא אחד החברים הקרובים שלי, ואני יודע מה, ואיך הוא מרגיש כי אני בעצמי עברתי את זה...
אבל אני רציתי להתאושש מזה, למרות שהדיכאון הזה מקום נעים ונוח להיות בו. הוא לא רוצה.
עכשיו הפניה שלי אליכם... תעזרו לי... מה לומר לו שיעבור הלאה? שימשיך לחיות כמו בנאדם נורמאלי?
כי בזמן שהוא בדיכאון, אנחנו מאבדים חבר טוב שלנו.. (אני וחברים שלי..)
(אגב שלא תחשבו שאני נגד אהבה... חס וחלילה!! אבל מה שהולך ביניהם לא נקרא אהבה..)




