זה הסיפור הראשון שאני מפרסמת כאן בפורום.
הסיפור נכתב לפני שנה בערך , אולי קצת יותר . .
אני אשמח לקבל תגובות וביקורות [ בונות ! ] על הסיפור . .
אה , ואל תחסכו בתגובות - זה חינם 😂
- - - -
© כל הזכויות , שמורות לי בלבד ! 😁
אין להעתיק , לשכפל , לפרסם בציבור או כל פעולה אחרת ללא אישור מפורש מממני !
כל קשר בלי העלילה למציאות [ שמות , מקומות . . ] הוא מקרי בהחלט !

פרק א' ; " הנשף " .
" אאאוץ' !!1 " דקלה צעקה . " מה . . ? " השיבה הדר .
- " הרוכסן !!1 " .
- "האא .. אופס מצטערת . . " ,
" אני עדיין לא מאמינה שהיום הזה הגיע ! " דקלה אמרה בהתרגשות .
"הנשף הזה , נשף הס-י-ו-ם נפטרים סופית מצביה המנהלת ! " .
- " כן אה ? פשווט חלום " השיבה הדר באדישות .
- " ואת יודעת מה החלק הכי טוב ? שאני הולכת לבלות את כל הלילה עם שגב ! "
- " את כ-ל הלילה ? ! " הופתעה הדר לגלות . " כן , את כולו . אם את מבינה למה אני מתכוונת . . "
הדר השפילה את מבטה ואמרה בשמחה מהולה בעצב : " זהו ! השמלה מונכה , מה את אומרת ? "
דקלה הביטה במראה בהתרגשות . אין ספק שהיא התאהבה בשמלה שהדר עיצבה לה .
דקלה הייתה אחת הנערות היפות בתיכון : היא הייתה שחרחורת בעלת מבנה גוף צר ,
המתנשא לגובה של 1.75 ס"מ , שערה היה שחור וארוך . אך עיניה היו אלה שתפסו את תשומת הלב .
היא הייתה בעלת עיניים ירוקות הנוטות לכחול עמוק . כל אדם שהביט בזוג העיניים הללו , יצא כמהופנט .
היו כאלה שכינו אותן " עיני בדולח " .
כעבור מס' דק' נשמעו דפיקות על הדלת . זה היה שגב - בן הזוג של דקלה , הוא היה לא פחות פופלארי ממנה .
שניהם נחשבו לזוג המלכותי - הם היו יפים , חכמים , מצליחים , טובי לב , וילדים למשפחות טובות .
הוא הביט בה , ונפעם מיופיה הרב " את מדהימה " והתקרב לנשק אותה .
"אז זזנו ? " אמרה דקלה . "בטח שכן " השיב שגב .
הם הפצירו בהדר לבוא לנשף , אך הדר התעקשה לסרב ולבסוף הם נפרדו ממנה לשלום .
בחוץ , חיכתה חברתו הטובה ביותר של שגב - סוזוקי סוויפט יורו סוויפט מודל 2001 .
הוא עבד שנה שלמה , כדי לקנות אותה , ולאבזר אותה בצורה הכי טובה שיש . .
" וואי , אני מרגישה כאילו אני באיזו קומדיית קולג' מטורפת ! רק אלכהוהול חסר כאן " .
"וסקס " הוסיף שגב , " חסר גם סקס " .
דקלה , נלחצה והשיבה מיד " שגב, אני אמרתי לך שאני לא אוהבת שאתה לוחץ עלי !"
" אבל הבטחת שנעשה את זה היום " , ענה שגב .
"נכון , הבטחתי ואני אקיים את זה , אבל זה לא אומר שאתה צריך להזכיר לי את זה כל פעם " .
דממה השתררה לפתע . שגב הניע את המכונית , ויחד הם נסעו אל הנשף .
חצות הלילה , דקלה ושגב בעיצומו של נשף הסיום . רוב מורות ביה"ס , עדיין עסוקות בשמלה
של דקלה שתפסה את תשומת לב כל הנוכחים במקום .
לאחר שטקס הסיום הרשמי מטעם ביה"ס הסתיים , נהרו כל הנערים שנכחו במקום אל עבר מועדון
ה"סנייק " בת"א - לחגיגות האפטר פרטי .
המועדון החל להתמלא , אלכוהול , סקס וסמים השתלולו באוויר . האווירה הייתה מדהימה ,
כולם רקדו , נהנו , כייפו , וחגגגו את סיום 12 שנות הלימוד הכ"כ מתישות שעברו .
השעה היא 02:17 בדיוק . שגב מתעקש להמשיך את המסיבה הפרטית שלו ושל דקלה באחד
מבתי המלון בעיר .
לדקלה , שהייתה שתויה מכמויות האלכוהול ששתה במהלך אותו ערב , לא היה פנאי וכוח לשמוע את הפצרותיו של שגב :
" אם אתה כ"כ רוצה ללכת תלללך !!!!!! לא צריכה אותך פה כדי שתתנהג כמו אבא שלי "
" כמו אבא שלך ? ! דקלה , תפסיקי לדבר שטויות - את שיכורה , יאאללה' בואי נחתוך . . " התעקש שגב.
" ל = א רוצה !!1 אתה לא מבין ? ! איך להגיד לך את זה . . בסינית ? ברוסית ? ללךך כבבבבר !!! " .
הפעם , שגב החליט להניח לדקלה לכמה דק' , אך כנראה שההחלטה הזו היתה ההחלטה הגרועה ביותר
שקיבל בחייו : זמן קצר לאחר מכן , הוא מצא את דקלה , בשירותים , מאבדת את בתוליה עם אחד מהבחורים
המפוקפקים שנכחו במועדון . שגב לא עמד בזה , הוא נכנס אל המכונית ונהג הביתה . הוא לא האמין למה שראה .
אך כנראה , שהוא לא רק מספיק ;
" השעה היא 03:00 לפנות בוקר , אנו משדרים ממועדון ה"סנייק " אשר ברחוב המסגר בת"א . "
מה כבר יכולים לשדר בשעה כזו ? התעניין שגב .
מסתבר שהרבה . הרבה מאוד . . .

פרק ב' ; " מועדון הדמים " .
" השעה היא 03:00 לפנות בוקר , אנו משדרים ממועדון ה"סנייק " אשר ברחוב המסגר בת"א ."
שגב נותר המום . הוא לא האמין למשמע אוזניו .
באותו מקום שבו בילה בדיוק כ-10 דק' לפני , " בוצע רצח קבוצתי בה נהרגו עשרות בני נוער, המניעים עדיין לא ברורים . "
התמוונות על המסך החלו לרוץ . . הכל עדיין לא ברור , ולא ידוע .
הוא לקח את הטלפון הנייד שלו , והחל להתקשר אל דקלה : " המנוי שאליו הגעת אינו זמין , אנא נסה במועד מאוחר יותר " .
שגב , לא התייאש וניסה שוב ושוב . .
כשראה שאין תועלת בניסיונותיו , הוא נהג חזרה אל המועדון - " מועדון הדמים " כפי שאנשי התקשורת נהגו לקרוא לו .
מיד הוא הבחין בהמולה ; אמבולנסים , ניידות של משטרה , אנשים רצים , קולות , צרחות , ואי וודאות גדול .
הוא יצא מהרכב , והחל לרוץ אל המועדון . הוא רץ , לא הפסיק , הדבר היחיד שרצה הוא לראות את פניה של דקלה .
לפתע שוטר החל לצעוק : " היי ילד ! אסור להיכנס , תצא משם מהר !! " .
שגב הצעלם מהוראות השוטר ונכנס אל המועדון , הוא לא האמין למראה עיניו :
המקום שרקד בו כחצי שעה קודם , הפך לזירת רצח - דם בכל מקום , שקיות , בגדים וחפצים מגואלים בדם .
ואז , הוא החל לפסוע למקום האחרון בו ראה את דקלה . בצעדים קטנים , כאילו מהסס לא להיכנס -
הוא נזכר בדקלה עם אותו בחור , בתא השירותים . .
שגב נכנס אל השירותים וצעק " דקקקללה !!!!!!!!!! "
הוא החל לחפש בתאי השירותים , מתחת לכיור ובארון השירות .. הוא לא מצא אותה . כשעמד לצאת משם ,
הוא הבחין בפיסת בד שהסתתרה מאחורי הדלת . מהר מאוד הוא הבחין שזו החולצה שדקלה שמה .
שגב נעצר , אחז בחולצה והחל להריח אותה - אי אפשר היה לטעות , זו החולצה של דקלה .
השעה היא 04:08 , שגב ממתין לרשימת הפצועים בביה"ח בלינסון .
כבר רבע שעה שהוא ממתין , והסבלנות שלו פוקעת . הוא מחליט לנסות ולהתקשר במקביל לבתי חולים נוספים :
תל השומר , איכילוב . . אף אחד לא יודע כלום .
הוא כמעט נשבר : שגב פותח את הארנק ושולף משם את התמונה האחרונה שלו ושל דקלה .
זה היה ביום ההולדת של עמית , אחות של שגב . דקלה ושגב תפקדו במסיבת יום ההולדת על תקן ליצנים .
הוא הביט בתמונה , ואמר : " דקלה , לא משנה איפה את עכשיו - אני רוצה לראות אותך , להריח אותך ,
לחבק אותך , לנשום אותך . . להרגיש שאת פה לידי - מחבקת אותי כמו שאת תמיד עושה . . "
הוא החל לבכות , לא רצה לחשוב על הגרוע מכל . שגב האמין שקלה חיה . חיה , נושמת , וצוחקת .
הוא רק צריך לחפש אותה איפשהו . .
" באבו - כביר " ענתה הפקידה בביה"ח .
הבחורה שאתה מחפש , נמצאת כנראה באבו - כביר . אתה צריך ללכת לשם ולזהות אם היא בין הגופות .
. . .




