כמה אתה רוצה וזה אף פעם לא מגיע ,
וכמה אתה שותק וזה תמיד בתוכך מזיע ,
לזרוק את האמת לאור לשבת על החוף בלי בגדים ,
לנשום קצת רוח של אנשים שמנסים ,
לשכב על מגבת גדולה בעיר מרוחקת ,
לשתות עד שהערב בא כי כמה שרצית היא עכשיו נעלמת ,
ולמה זה אתה שתמיד גומר קופסת סיגריות שלמה על כאב ,
ולמה אתה רק רוצה ועד שכמעט אתה קורה זה שוב מאכזב ,
אז תלך ואל תחזור כי מה שווה לך לנסות ,
הוא לא אוהב אותך בשביל שתוכל אפילו קצת ,
אז תלך ואל תחזור תתחבא בין השמיכות ,
כי כמה שרצית תמיד נשארת לבד ,
כמה אתה צועק וזה אף פעם לא נשמע ,
וכמה אתה שם אך אף פעם לא נראה ,
ללכת לטייל בלי נעליים להכיר אנשים חדשים ,
להביט אל השמיים עד שקיעת השמש ,
באיזה מדינה אחת על כוס מרטיני של ימים מחורבנים ,
כי כמה שתמיד הלכת תמיד חזרת אל הרגש ,
ולמה זה אתה שתמיד עושה להם צרות ,
ולמה תמיד זה אתה משוגע בין אלפי הדמעות ,
אז תלך ואל תחזור כי מה שווה לך לנסות ,
הוא מעולם לא אהב אותך ולו קצת ,
אז תלך ואל תחזור תחפש פינה שקטה ביומן האכזבות ,
כי כמה שזה שם זה תמיד יסתיר את המבט .
לא הבנתי כ"כ על מה מדובר,
אבל אהבתי את הכתיבה שלך , מקסים .
😊
ממש ממש יפה אהבתי
הכתיבה שלך מאוד יפה מאמי
