כתבתי סיפור
נפרסם לכם כל פעם פרק.
פרק א'.
The perfect blindate
"נשבעתי שלעולם לא אצא יותר לבליינדייטיים" צעקתי לעצמי בחוזקה בדרך לאסוף את אותה בחורה אלמונית עם קול יפה וצחוק מתגלגל אותה הכירו לי בעל כורחי חברי.
נזכרתי בבלינדייט הקודם שקטסטרופה כמוהו לא הייתה.
נציין תחילה שאין לי בעיה עם מלאות ואני יכול למצוא חלק אפילו מאוד מושכות.
אבל כנראה שידידתי החביבה ששידכה את הקודמת צריכה משקפיים.
"מלאה במקומות הנכונים" טענה.
אין ספק במקומות הנכונים, וגם באלה שלא ידעתי שיכולה להצטבר שם כזו שכבה של שומן ו....
לפתע קוטעים את הרהורי ומנחיתים אותי בחזרה לפלאנט ארץ, נקישות על חלון מכוניתי בזמן ההמתנה לנועה.
אישה שמנה בעלת משקפיים ושמלה (אוהל סיירים).
"אבוי לי" חשבתי לעצמי ומיד הרצתי לעצמי שורה של משפטי הימלטות ומרוב לחץ כמעט נתתי גז.
היא פצתה את הלוע הענקי ושאלה "סליחה בחור צעיר, מה השעה?".
חשבתי הקלה,
"21:20" עניתי ושמתי לב ל20 דקות איחור מצד נועה.
סגרתי את החלון בעוד ליבי עולה במעלה גופי חזרה מהתחתונים שם היה מקודם.
לפתע שוב נקישה על החלון.
בחורה צעירה בשמלה שחורה צמודה שיער שחור גולש עד לחצי גבה,בנעלי עקב קטנטנות, עם תיק יד קטן בצבע שחור,
חזה נפוח עומד ומושך את העין במחשוף קטן עד בינוני שמשאיר מקום לדמיון וגוף נשי ועגלגל.
"מה השעה גבר ? " שאלה.
התבאסתי , "21:25" עניתי בקול מבואס.
"איך אתה מעז לאחר לי ועוד בפגישה ראשונה?" שאלה מנסה לשבור את הקרח והאיחור המאוד אופנתי יש לציין שדפקה לי.
הוקל לי, ליבי שוב פעם בחוזקה.
"נעים מאוד אור שמי נועה" אמרה בחיוך מהמם ומדבק.
"הגיע הזמן שתופיעי" עניתי בחיוך.
"SHELL WE?" ביקשתי את רשותה לפצוח בדייט
"בי מיי גסט" ענתה.
"מה תכננת בשבילי? אם אפשר לשאול" שאלה בסקרנות
"את רוצה לשמוע את התכנון למקרה שלא תראי לי, או את התכנון שתמצאי חן בעיני" שאלתי בחוצפה.
"אני רוצה לשמוע את האמת" ענתה
"אז אני אגלה לך את התכנון למקרה שתמצאי חן בעיני ולא ארצה לברוח כמו משוגע" עניתי.
"אני עדיין מרגישה קצת כאב בטן" הגיבה בערמומיות וחייכה.
"אוקיי, אם ככה נוסיף למסתוריות, אני פשוט לא אגלה לך" אמרתי, ואנסתי את עצמי להוריד את עיני ממנה ולהסתכל בכביש השחור והמשעמם.
"אז איך היה היום בעבודה?" שאלתי
"מתיש, כולי תפוסה" השיבה באנחה גדולה.
"כנראה הייתי צריך לקבוע לשנינו תור לספא" סיננתי.
"זה היה מועיל, אבל כרגיל אתם הגברים פשוט לא!" ענתה בחצי צחוק חצי יאוש
"עוד לא ראית מה בתכנון להערב וכבר פסלת אותי?" עניתי בכעס
"נו מה, במקום להציע לי מסג' אתה נהיה מסתורי" עענתה בקול מפונק.
"הגענו" הכרזתי תוך דימום המנוע.
"הפארק הלאומי?" שאלה בקול מאוכזב.
"זה הטוב ביותר שלך?".... "שוב את ממהרת לפסול אותי?" קטעתי אותה במהירות,
"תני צ'אנס" אמרתי וקרצתי לה ותוך כדי כך הוצאתי סלסלת עץ מתא המטען.
"אוקיי" אמרה בטון מופתע
"SHELL WE" אמרתי והושטתי ידי
"בי מיי גסט" ענתה בקוצר רוח והושיטה ידה לזרועי בהצלבה.
תוך כדי צ'יט צ'ט על היום שעברה לקחתי אותה לפינה נחמדה ולא רטובה שבמקרה מצאתי על כר הדשא , הוצאתי סדין גדול מהסלסלה ופרסתי אותו על הדשא, לפחות ניסיתי.
"לא תעזרי לי פה טיפה" שאלתי מבוייש.
"גברים!!!" סיננה מתחת לשפתיה עטורות הגלוס ובאה במורת רוח לעזור לי.
תפסתי את ידה וסימנתי לה בידי lady's first במטרה שתתיישב.
היא התיישבה בחינניות וחיכתה בזמן שפישפשתי בסל הגדול.
הוצאתי ממנו נר קטן וחיכיתי לעקיצה הבאה שלה שלא איחרה לבוא.
"יופי דון ז'ואן שלי, ואיך בדיוק הרוח לא תכבה אותו?"
בבת אחת שלפתי בית נר קטן וסגור היטב המגן מהרוח
"נרגעת?" שאלתי בצחוק מתגלגל.
"אולי עכשיו תתני לי קרדיט?" התחננתי.
"חמוד!" אמרה בטון קיצ'י משהו כלועגת לי.
"אני מקווה שאת לא בדיאטה" אמרתי תוך שליחת ידי לסלסלה והוצאת קופסת פלסטיק עטופה ניילון עם תותים.
"זה לא כזה משמין" הכריזה, "אבל מה עם קצפת?" שאלה.
"ביום שתצתני לי קצת קרדיט תקבלי גם חיבוק!" אמרתי בקול מיואש והוצאתי קופסא עם קצפת ועוד קופסאות עם מנגו ענבים ומלון.
"סליחה" סיננה והשפילה מבט בחיוך גדול.
תוך כדי שיחה על עניינים שבסדר היום (חטופים פוליטיקה עבודה ואוברדראפט) אכלנו מפירות ארצינו.
אני אישית ישבתי ובחנתי אותה מכף רגל ועד ראש, שפת גופה, מיניותה השופעת , שנינותה , השכל, וכל כולה שצועקת "אני שווה! שמישהו יבין את זה".
לפתע קטעה את השיחה " אני מניחה שלא תשאיר אותי צמאה" רמזה לצימאונה וניסתה לתת קרדיט.
שלפתי מהתיק בקבוק נסטי אפרסק צונן ו2 כוסות פלסטיק מעוטרות בכיתוב "i'm to sexy for my mug"
אחרי הכוס השניה אמרתי לה " דומני שאני חייב לך חיבוק".
"אתה חייב לי 2 כי זה היה לי ממש קשה" אמרה עם חיוך ממזרי והתקרבה אלי מושיטה ידיים.
נתתי לה חיבוק ארוך וכשעזבת הסתובבה עם גבה אלי ונשענה עלי ממשיכה לאכול מהפירות.
הרמתי ידי לשערה הגולש והתחלתי משחק בו תוך כדי חיבוק עם היד השניה שקרבה אותה והצמידה אלי.
"אז 3 ילדים וכלב מתאים לך?" אמרה וצחקה בצחוק מתגלגל.
"אז ... כאפה עכשיו או אחר כך" שאלתי ספק בצחוק ספק ברצינות.
היא הסתובבה אלי ונתנה לי חצי סטירה חצי לטיפה, משהו כמו סטיפה.
"לא מרביצים לבחורות בדייט הראשון , אם אתה לא יודע" קבעה.
המשכנו לדבר ולחפור יותר על זוגיות כשפלתע הסתובבה אלי ושתקה.
"נו אני אחכה הרבה זמן לנשיקה?" שאלה בבטחון עצמי מעורר קנאה לאחר שדקה נעצה בי מבטים מזמינים.
נשקתי על לחיה.
"ואחר כך אתה תבקש קרדיט ? " שאלה ביאוש. נאיבי שכמותי, אבל זה היה בכוונה .
הסתכלתי בעיניה ונשקתי לשפתיה. לאחר כדקה שוב סתרה ליטפה את לחיי , הסתובבה ונשענה עלי.
הבטתי בשעון. "4:30" קראתי בפליאה.
"איך הזמן טס כשנהנים" אמרתי.
"כן " אמרה באכזבה והחלה אוספת את הכלים לסלסלה.
"באמת מאוחר, יש לי גם עבודה מחר בבית" אמרתי כמבין את הרמז.
בדרך חזרה הבייתה עוד שוחחנו.
"נהנית?" שאלתי ליד דלת ביתה.
"מאוד, חסר לך שמחר אתה לא מתקשר" איימה בלי לשאול לדעתי.
היא התקרבה נשקה על פי נשיקה ארוכה ידיה עטפו את ראשי וגבי ופלטה " לילה טוב" עייף.
חזרתי לביתי התקלחתי
נכנסתי למיטה, התעוררתי בשלוש בצהריים מטלפון. זו נועה.
***המשך יבוא***
מה?????
אתה לא יכול לכתוב גם סיפורים טובים!~#$$%
ממש רותקתי לסיפור, אני מצפה להמשך 😊
פרק 2 - Badate
צלצול הטלפון מוציא אותי מהמטבח תוך כדי ניגוב ידיים.
אני מתקדם לכיוון הטלפון הזרוק לו בסלון על הספה.
זו נועה, קורא את שמה המתנוסס על גבי המסך וחיוך מתפשט לו על פני.
"הגיע הזמן שתעני כבר" אמרתי לה ללא כל שהיה.
"כן שיחה ארוכה עם הבוס" ענתה ביאוש.
"ANY WAY , עוד שעה וחצי אני אוסף אותך, אל תשאלי לאן, אבל ביקיני חובה מתחת לבגדים. אמרתי במסתוריות.
אין בעיה , נתראה עוד שעה וחצי" ענתה להפתעתי ללא חקירה.
השעה הייתה 1 בצהריים, נותר לי עוד שעה וחצי להתכונן ולבשל לבשתי את הבגד ים מעליו חולצת טריקו ישנה, כפכפים, ויצאתי לרכב כמבון בלי לשכוח את הסלסלה (הזכורה לנו לטובה).
הנעתי את הרכב , ברדיו "את יפה " של עידן יניב .
התחלתי שר ומזייף בקולי כקולות. הגעתי כמה דקות באיחור וכבר מרחוק ראיתי את נועה בשמלה לבנה וכפכפים.
נעצרתי לידה היא נכנסה ונשקה ללחיי וסיננה "ככה כל פגישה תאחר לי???"
אחרי שלושה חודשים עדיין זוכרת את הדייט הראשון שלנו.
"מה אתה מתכנן להיום?" שאלה
"ידעתי שלא תתאפקי!" סיננתי.
"הפתעה , כרגיל" עניתי.
"ידעתי שלא תגלה לי , כרגיל" סיננה בחזרה בחיוך האופייני שלה.
"אני רק יגלה שגם היום הסלסלה תופיע" הוספתי למסתוריות.
"פיקניק בים?" שאלה.
"אני נראה לך כ"כ שקוף וחסר דמיון?" שאלתי נעלב.
תוך כדי נסיעה קלטתי בזווית העין בצומת ארלוזרוב אבן יהודה מוכר פרחים קשיש עם כמה ורדים שנראים טריים ביד.
עצרתי ושילמתי לו.
הושטתי את הפרח לנועה ונשקתי על שפתיה.
"בלת"ם (בלתי מתוכנן) לכבודך" הכרזתי בגאווה ובדמיוני מותח את חזי ומרים את הראש.
"תודה" ענתה וחיוך התפשט על פניה.
בינתיים הגענו ליד מלון דיוויד אינטר קונטיננטל והחניתי שם את הרכב.
"בית מלון?" היא שאלה, "אתה יודע שאני עובדת הערב.
"אל דאגה הכל יהיה בסדר" עניתי בלי לגלות פרטים.
הלכנו עוד כמה מאות מטרים ברגל ונעצרנו בשער של המרינה.
"אני אור" הכרזתי בפני השומר שתיאמתי עימו הכל מראש.
"הכנס, שיט נעים" השיב ובזווית העין קלטתי חיוך רחב ועיניים מופתעות מצד נועה.
הובלתי אותה במעלה הרציף בו אגנה היאכטה של דודי שהועיל בטובו להשאיל לי אותה לכמה שעות , כאשר בדרך הועילה בטובה נועה להעיף לי כמה לטיפות סתירות על ההפתעה.
"שוב הצלחת להפתיע אותי במקוריות" אמרה.
נעמדנו מול היאכטה והכרזתי "ALL ABOARD". עלינו ליאכטה.
"תרגישי בבית, הסלסלה שימי בתנור, במקרר יש שתיה, תרגישי בבית, ואת יותר ממוזמנת להוריד את השמלה ולהשאר בביקיני, אנחנו יוצאים לדרך".אמרתי בבטחון.
לשם הקיצ'יות שמתי את המנגינה של LOVE BOAT ברקע. נועה התפקעה מצחוק.
הוצאתי שמפניה מהארון ושמתי בכד מתכת עם מלא קרח לצינון.
התרתי את הכבלים מהיאכטה וכמעט ונפלתי למים כשראיתי את נועה שוכבת על הסיפון בביקיני ותופסת צבע. אם לא הייתי חבר שלה הייתי מקנא בכל קרן שמש שנוגעת בה.
הפלגנו, עד שהחלטתי שהגיע הזמן לעגון בלב ים. בדרך נועה הועילה בטובה לבוא ולחבק אותי קצת. עכשיו השמש קינאה בי.
עצרתי את היאכטה ועגנו בים.
"פופ" פתחתי את השמפניה ומזגתי ל2 כוסות.
"לחיינו" הכרזתי.
"לחיינו" הכריזה.
"אני מקווה שאת רעבה?" שאלתי.
"מתי אני לא רעבה בדיוק, אני פרה שמנה" ענתה בחיוך.
"היית מתה" עניתי בציניות.
הוצאתי לשולחן עופות בתנור אורז ותפוחי אדמה.
"טעים מאוד" הכריזה נועה. "אני מתפטרת מבישול בינינו" חייכה.
"בתאבון יקירתי " עניתי. "באמת כדאי שתתפטרי עם בישול כמו שלך" התגריתי
לאחר הארוחה וחצי בקבוק שמפניה פרשנו לתפוס קצת שמש.
לאחר כשעה קמה נועה , ונפלה באחת.
"יש לי סחרחורת מטורפת ובחילה" הכריזה , והחיוך ירד מפני.
"אין בעיה אמרתי " ולקחתי אותה על הידיים לספה בתוך היאכטה לנוח.
הבאתי לה דלי למקרה שתקיא.
בדרך היא הקיאה פעמיים.
הגענו מהר למרינה קשרתי את היכאטה.
"מה שלומך?" שאלתי
"לא טוב" ענתה בקושי
הכנסתי אותה לאוטו ונסענו לבי"ח.
בדרך התקשרתי להוריה שיבואו גם.
השעה הייתה כמעט 8 כשהרופא התפנה אלינו. הוא בדק כל מני דברים בנועה.
"הבחורה הצעירה התייבשה, אני אתן לה עירוי ומיד נשחרר אתכם הבייתה זוג צעיר. אבל תטפל בה, והיא לא הולכת לשומקום עד מחר בצהריים. ושתשתה הרבה" אמר הרופא.
"אין בעיה הבטחתי".
בזמן שהאחות נתנה לנועה עירוי, דיברתי עם שרית אימא שלה קצת. אתם יודעים , החקירה הרגילה.
"אני עובד בחברה להפקת אירועי, כרגע מתכנן, אולי בעתיד גם נפיק אותם" עניתי.
"ומה עם חתונה?" שאלה שרית בפולניות מטורפת.
"אימא!!!" זעקה נועה מהמיטה כמעט קורעת מעליה את האחות והעירוי .
"סליחה סליחה" אמרה שרית בחוסר אונים.
"אתה מוזמן לארוחת ערב בשישי אחרי החתונה של לינור, לחתונה אתה בא נכון?" שאלה שרית בפחד ובלחש. לינור היא אחותה הגדולה של נועה שמתחתנת עוד 3 שבועות עם בכיר ליבה.
"בשמחה "עניתי, "וכן אני אגיע לחתונה אם ירצה הלו"ז" . "הרי צריך להכיר את משפחתה של בת זוגתי לא?" אמרתי וקרצתי לשרית שהשיבה בחיוך.
"אני צריכה ללכת לעבודה" ענתה נועה.
"אמרתי שאת לא באה, את צריכה לנוח, ושלא תחשבי על ללכת לשם היום, היום את בבית" אמרתי.
"אתה נשאר לישון אצלי?" שאלה כמבקשת.
"בוודאי יקירתי, את לא נשארת לבד הלילה" השבתי ונשקתי על מצחה.
"אתם משוחררים עם הגברת" אמר הרופא והגיש לי טופס המיון הכתוב בכתב חרטומים טיפוסי של רופאים .
"תודה" עניתי ולחצתי את ידו.
שרית לקחה ממני את הטופס כדי לשלם על המיון.
"אתה לא הולך לשלם על זה" קבעה נועה בהחלטיות ולא השאירה מקום לוויכוח.
"אני לוקח את נועה לדירה שלה, אתם באים לקפה?" שאלתי את שרית ויהודה.
"לא תודה כבר מאוחר, ותודה שאתה מטפל בבת שלי ככה" ענתה שרית.
נפרדנו בנשיקה ופניתי עם נועה לכיוון הרכב.
פתחתי לנועה את הדלת של הרכב. היא תפסה אותי בחיבוק גדול ואמרה תודה.
"הכל בסדר?" שאלתי.
"כמה שזה ישמע קיצ'י, איתך הכל מעולה" אמרה וחזרה לחבק אותי.
הסמקתי, וסגרתי מאחוריה את הדלת.
בדרך היא נרדמה. הבטתי בה באהבה ודאגה וליטפתי את לחייה עם האצבע, כשם שמלטפים תינוק בן יום.
נשאתי אותה על כפיי והרמתי אותה לדירה, בדרך למעלה התעוררה וביקשה לעלות לבד.
"כנסי להתקלח אני אכין משהו לנשנש, אם את צריכה משהו תקראי לי" אמרתי ופניתי למטבח.
הכנתי סלט גדול עם תפוחי אדמה ברוטב חרדל.
היא התיישבה בסלון בגופיה לבנה קרועה בלי חזיה ומכנס קצר שלי.
הגשתי לה כערה גדולה גדושה בסלט וכוס מים קרים עם קרח.
לאחר האוכל שטפתי את הכלים וחזרתי לחבק אותה.
היא תפסה אותי בחולצה כשם שתופסים עבריינים ונשקה לי חזק.
"בבקשה " השבתי .
"אני אוהב אותך נועה שלי" אמרתי לה וקיבלתי את הנשיקה הצרפתית הכי גדולה בעולם, היא נישקה אותי כמו שלא נישקה מעולם.
היא נרדמה בינתיים בזרועותי . לקחתי אותה למיטה נשכבתי לידה ונרדמתי.
התעוררנו ביחד בבוקר.
"איך את מרגישה?" שאלתי מלטף את פניה בעדינות.
תודות לך? כמו חדשה" ענתה.
באתי לקום מהמיטה ויד עדינה משכה אותי חזרה.
"לאן אתה חושב שאתה הולך?" שאלה וחיוך ממזרי התפשט על פניה.
"אממ להביא קפה" אמרתי נבוך.
"הקפה יחכה, בוא לפה" קראה לי.
היא תפסה אותי והחלה מנשקת אותי כשידה האחת אוחזת בראשי וידה השניה מטיילת על כל גופי.
התמסרתי למגע שלה וכמעט נמסתי לחושניות שבה ומגע שפתיה.
היא הורידה את חולצתי וליטפה את חזי . ליבי פעם בחוזקה.
הורדתי את חולצתה ולעיני נגלו שדיה היפים והמזדקרים למגע ידי.
באתי לרכון מעליה כאשר לפתע הפכה אותי והתיישבה עלי ביעילות מדליקה משהו.
"אתה חושב שתפספס אותי גם היום?" שאלה מתנשפת ומחייכת
"לא יודע" עניתי בציניות.
היא המשיכה מנשקת אותי יורדת לצווארי ולבטני לא מפספסת אף תא בגופי בנשיקות קטנות ועדינות שמדליקות את כל אברי וכל הורמון גברי שקיים בגופי.
היא הורידה את מכנסי וירדה לי במסירות אהבה וחושניות יוצאות דופן.לאחר כמה דקות, היא עלתה חזרה והמשיכה לנשק אותי.
שלחתי ידי למכנסה ואט אט הפכתי אותה על גבה והשפלתי את מכנסיה. ירדתי לטעום את מקדשה . היא התמסרה ללשוני בהרמוניה ונהנתה מכל שניה. "בוא לפה מהר " היא קראה בהתנשפות ובהתרגשות.
עליתי חזרה וחדרתי לתוכה בעדינות . גופינו התחברו כמו כפפה ליד ובלי ספק , הלבבות ריחפו באוויר. התשוקה הייתה מטורפת.
הגענו לשיא שנינו ושכבנו מחובקים ומסופקים .
היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה "אני אוהבת אותך, זכיתי בגבר נפלא. אני לא צריכה יותר ממך" ברגש.
חיבקתי אותה חזק ללא אומר.
לאחר כמה דקות שברה את הדממה. "מה עם הקפה" שאלה בחוצפה וקרצה לי.
נס כפית שטוחה 2 סוכר נפוח מעט חלב בדרך, אמרתי זוכר לפרטי פרטים איך אוהבת את הקפהש לה.
בערב חזרתי לדירתי עם חיוך מאוזן לאוזן. אני מאוהב!
****************************************
תודה על התגובות, אני מאמין שפרק 3 יהיה מחר.
פרק 4-5-6-7-8 כשאחזור מהצבא.
מקסים..אתה כותב נהדר..חוץ מטעות אחת קטנה לא כותבים לאגון אלא לעגון..חח 😉
QUOTE (מאוכזבת @ 11/07/2008) מקסים..אתה כותב נהדר..חוץ מטעות אחת קטנה לא כותבים לאגון אלא לעגון..חח 😉
תודה
תוקן.
אתה כותב מדההההההים! עוד 😊
לעגון וגם קערה...
וואו ממש אהבתי, אתה כותב מדהים (:
ממש ריתק אותי, מחכה להמשךךך 😊
תודה לכולם.
פרק 3 מחר.
פרק 4 כבר כשאחזור מהבסיס.
וואו, ממש ממש אהבתי.
הכתיבה שלך מיוחדת,
מחכה להמשך(:
וואי איזה יפה !!
איזה כתיבה יפה יש לךך בוגרת כזאת
=]מחכה להמשך
