"תמיד ביחד"

פרק 4-

"היי בנות" אמא שלי קידמה את פנינו כשראתה אותנו בדלת,השולחן כבר היה ערוך,רק היה צריך לחכות לאבא שלי שיגיע.
אני:"מה יש לאכול"? שאלתי.
אמא:"יש ת'מרק ירקות שאת אוהבת,צ'יפס,שניצלים מטוגנים שאני הכנתי וסלט ירקות"
אני:"אה,אוקיי.טעים.." אמרתי וליקקתי את שפתיי,רותם צחקה ושתינו עלינו לחדר לשים את התיקים שלנו.אני הנחתי את התיק על הרצפה,צמוד לדלת והחלפתי בגדים.רותם רק הניחה את התיק שלה בדיוק כמוני והורידה את הסווצ'ר החם מעלייה,בבית היה מזגן,לא היה קר בכלל.
ירדנו למטה וחיכינו לאבא שלי שהגיע תוך 5 דק,הניח את התיק בחדר העבודה והגיע.
אבא:"מה נשמע? סיווני,איך היה בבית ספר מתוקה?"
אני:"היה בסדר גמור.מה איתך?"
אבא:"אחלה."הוא ענה והתיישב בשולחן,ככה גם אני ורותם עשינו.אמא הביאה את האוכל והתחלנו לאכול,אחרי כמה זמן סיימנו,אני עזרתי לאמא לנקות את הכל ואז עליתי איתה לחדר,לספר לה את הכל,מהתחלה ועד הסוף.
אני:"בקיצור.."אמרתי והתיישבתי על המיטה,היא התיישבה לידי,מחכה בקוצר רוח "את ושני הלכתם,אז הרגשתי קצת בודדה בהפסקה,את יודעת, אור היה עם חברים שלו וזה אז נשארתי בכיתה,פיתאום הוא נכנס,הוא שאל עם אני מרגישה טוב כי כנראה נראיתי רע,אולי חיוורת או משהו ואז אמרתי לו שלא,שהכל בסדר איתי ושאל למה אני לבד,אז אמרתי שסתם מתחשק לי להישאר וגם אתם הלכתם אז הוא הציע שנצא בחוץ,נדבר נכיר כי לא יצא לו במיוחד להכיר בנות מהכיתה,אז יצאתי איתו וישבתי איתו בחוץ הרבה ופשוט דיברנו..זה היה כ"כ מדהים.אני אומרת לך,הוא בנאדם מקסים,מיוחד כזה. בטח כל הבנות רודפות אחריו כי הוא ממש יפה,אבל אצלי זה לא יהיה ככה.יש לו אופי טוב,אני אומרת לך."
רותם:"וואלה?איזה נחמד לך,הלוואי עליי למצוא מישהו חתיך כזה..וגם חמוד,מבחינת האופי"
אני:"כן..אבל אל תהיי כ"כ בטוחה,לא יצא בינינו משהו מיוחד,הרבה רוצות אותו.למה שהוא יבחר דווקא בי?"
רותם:"אולי כי דווקא את מצאת חן בעיניו?לכי תדעי"
אני:"את..צריכה להתחיל לפעול"
רותם:"בקשר למה..?"
אני:"בקשר לאלעד! את אוהבת אותו,תעשי משהו,תתחילי לדבר איתו לפני שיהיה מאוחר מידי"
רותם:"אה..אני לא אוהבת אותו יותר. אני צריכה לעדכן אותך במשהו" היא אמרה וחייכה חיוך חולמני,היא נראתה מאוהבת. הבנתי שהיא הסתירה ממני משהו מאוד חשוב.
אני:"ספרי,במי התאהבת?"
רותם:"אוקיי,אז יש ילד מחוץ לבית ספר שלומד איתי ביחד בשיעורים המיוחדים האלה,איתי ועם שני,והתחלנו לדבר כזה,החלפנו מספרים ואנחנו כבר כמה ימים ממש מדברים הרבה,בקיצור אני מאוהבת"
אני:"אז כנ"ל לגביו. תתחילי לעשות משהו!יש לך קשר איתו,זה יכול לצאת לא רע"
רותם:"צודקת..." היא חייכה, "אבל יש בעיה" היא שינתה את פרצופה לפרוץ רציני ועצוב.
אני:"מה קרה?"
רותם:"שני..."
אני:"מה איתה?"
רותם:"שמעי,היא נפרדה מחבר שלה לפני כמה ימים,יותר נכון הוא עזב אותה,כי היא לא נתנה לו..את יודעת את מה,והיא ממש עצובה ואני חושבת שכשהיא ראתה אותי ואותו ממש קרובים זה אל זה היא נהיית עצובה יותר,ולא בא לי להחמיר ת'מצב שלה."
אני:"שמעי,זה טבעי,היא הייתה לא מזמן עם חבר,הכל היה לה מושלם ופתאום הם כבר לא ביחד,היא מקנאה שלך כן יש מישהו קרוב אלייך,למרות שאתם בכלל לא חברים.אתם פשוט ידידים ..לבנתיים"
רותם:"לא יודעת,אני חייבת לדבר איתה על זה.אולי זה מפריע לה?שמעי,אני שאלתי אותה על זה והיא יחסית התחמקה מהתשובה,זה היה כשהיה לו 5 דק' בחוץ,אז דקה לפני שנכנסנו שאלתי אותה והיא פשוט נכנסה פנימה,בלי לענות לי,אני הייתי בהלם.לא הבנתי מה עובר עלייה..."
אני:"אני ידבר איתה על זה כבר,אני ינסה,אולי לי היא תקשיב"
רותם:"סבבה" היא ענתה,היא עברה מהמיטה אל כיסא המחשב והתחברה לאיסיקיו שלה. אני המשכתי לשבת על המיטה,לא היה לי כוח לכלום,רציתי ללכת לישון ולא להתעורר,או כן להתעורר,לעוד יום איתו,שבו הוא מתייחס אליי כ"כ יפה.
-
בשעה 19:00 בערב התעוררתי מהשינה הארוכה אלייה נכנסתי בערך משעה 5 אחה"צ. רותם כבר הלכה בשעה 4 מהבית שלי ואני ניצלתי את ההזדמנות הטובה לישון קצת,להשלים את שעות השינה שכ"כ היו חסרים לי. ירדתי למטבח לאחר ששטפתי את הפנים וצחצחתי שיניים כדי שיהיה לי טעם טוב בפה. אמא ואבא ישבו ודיברו ביניהם. התקרבתי והוצאתי מהמקרר בקבוק קולה דיאט ומזגתי לעצמי לתוך כוס זכוכית גדולה.
אמא:"מתוקה..בואי רגע,לפני שאת הולכת,אנחנו צריכים להגיד לך משהו"
אני:"קרה משהו?" מלמלתי בעייפות והסתכלתי על שניהם,הם הביט ובי וחייכו.
אמא:"שום דבר מיוחד,אני ואבא שלך יוצאים בערך בשעה 9 בערב,את נשארת לבד,עם זה לא מפריע לך את יכולה לנעול ו.."
אני:"זה בסדר" עצרתי אותה" אני ינעל,הכל יהיה מעולה,תצאו ותבלו" חייכתי ועליתי בחזרה לחדר כשהכוס קולה עדיין בידי.
התיישבתי מול המחשב,התחברתי לאיסיקיו והבטתי טיפה ברשימה לבדוק מי מחובר,נעצרתי על בן דוד שלי,עדן. אני והוא בקשר מעולה. רציתי לשלוח לו הודעה,לבדוק מה קורה איתו,המון זמן לא הייתי בקשר איתו.
אני: עדן?!
*בנתיים עד שהוא יענה לגמתי מהכוס שלי וגלשתי באיזה אתר*
עד- כן יפה שלי..מה קורה?
אני- הכל מצוין. מה איתך? המון זמן לא דיברנו.
עדן-אצלי גם הכל מעולה. אני פשוט היו לי כמה עניינים. אז מה,מתי רואים אותך?
אני-אין לי מושג..תבוא לבקר,מה אכפת לך?דיי להיות עצלן. יש לך אופנוע.
עדן-אני יבוא מתישהו. מבטיח.
אני-סבבה..אז ספר משהו..חברה?
עדן-כןן כפרעלייה יש לי מלא לספר לך
אני- נו אז ספר..
עדן- זה קצת מסובך פה. אני יבוא שבוע הבא אלייך אוקי?
אני- אחלה...
עדן- טוב אני בדיוק באתי ללכת להתארגן אני הולך אלייה
אני-תהנה...
עדן- תודה ביי מאמי..
אני-ביי
סגרתי את חלון השיחה,לא היה מישהו מעניין מחובר אז התנתקתי.היה לי כ"כ משעמם,אחרי שההורים שלי עזבו את הבית הרגשתי קצת יותר משוחררת לעשות כל דבר,אהבתי להישאר בבית לבד.
פתאום הרגשתי שאני חייבת לעשות מקלחת..קמתי מהכיסא,נכנסתי למקלחת הקטנה שהייתה לי בחדר,הורדתי מעליי את כל הבגדים והדלקתי את המים החמים,נכנסתי למים,חפפתי את הראש,סיבנתי את הגוף ויצאתי. שמתי עליי את החלוק הלבן שסבתא שלי קנתה לי כשהייתה בחופשה בפריז לפני כמה חודשים וסירקתי את השיער הרטוב שלי,הרחתי את עצמי,היה לי ריח של שמפו כ"כ עדין וכייפי.
באתי להוריד מעליי את החלוק כדי להתלבש ושמעתי את קול הפעמון מלמטה.
קשרתי את החלוק טוב על גופי,שמתי נעלי בית וירדתי למטה,הצצתי בעינית,לא ראיתי כלום,זה לא היה נקי כמו שצריך,היו אדים מוזרים כאלו,כנראה מהקור שהיה בחוץ. פתחתי את הדלת וראיתי מולי את ליאור. מה לעזאזל הוא עושה כאן? הייתי בהלם. חייכתי,והוא הביט בי,או יותר נכון הביט בגוף שלי.
ליאור:"וואו,כוסית. את גרה כאן?"
אני:"כן.." הייתי עדיין בהלם,מחכה להסבר שלו שיגיד לי מה הוא עושה כאן,בבית שלי,בשעה כזאת.
ליאור:"אה..אממ,לא ידעתי שאת גרה כאן. אמא שלי שלחה אותי להביא.."
אני:"להביא מה"? שאלתי אותו.
ליאור:"יותר נכון לשאול עם יש לכם מלח...נגמר לנו,והמכולות סגורות"
אני:"כן יש לנו,להביא לך?"
ליאור:"מן הסתם..בשביל זה באתי"
אני:"אוקיי" אמרתי,הוא נכנס פנימה,הוצאתי חבילת מלח שלמה והבאתי לו ביד.
ליאור:"לא היינו צריכים כ"כ הרבה אבל תודה בכל מקרה,אני רואה שיש לכם מלא" הוא אמר והסתכל על המגירה ממנה הוצאתי את המלח בשביל להביא לו.
ליאור:"מה שלומך?" הוא שאל אותי.
אני:"הכל טוב,מה איתך?" חייכתי.
ליאור:"אחלה,טוב אז..אני הולך,נתראה מחר כה?"
אני:"כן.."
ליאור:"מצטער על ההפרעה.."
אני:"זה בסדר,ביי" אמרתי ,הוא יצא ואני סגרתי אחריי את הדלת,מנסה להרגיע את הלב שלי שדפק כ"כ מהר.
עליתי לחדר שלי,הסתכלתי במראה,נראיתי טוב למזלי,עדיין העיפרון השחור היה על העיניים ונתן לי מראה יפה 😊 המשכתי לסרק את השיער ואז הורדתי מעליי את החלוק והתלבשתי בטרנינג מחמם ונעים. הסרתי את האיפור מהפנים,עשיתי צמה בשיער ונכנסתי מתחת למיטה.
~
במסעדה שישבו רונית ודורון התנגנה מוסיקה נעימה,מוסיקה קלאסית. רונית הרגישה כאילו היא חוזרת 20 שנה אחורה,לרגעים בו הם נפגשו,התאהבו והתחתנו. היא התגעגעה לימים האלה כ"כ. היא חייכה לדורון שישב מולה,שניהם חיכו למלצר שיגיע ויביא להם תפריטים.
דורון:"נחמד פה אה"? הוא שאל,הוא ליטף את ידה שהייתה מונחת על השולחן וחייך חיוך קטן,גם הוא התגעגע לימים האלה,כבר הרבה זמן הם לא בילו ביחד,היו ביחד.
רונית:"נעים פה,חם,יש מוסיקה מרגיעה כזאת" היא החליטה לומר והוא הנהן בראשו,מצדיק אותה.
לאחר כמה דק' הגיע המלצר,מחייך חיוך מתנצל ומביא להם תפריטים.
הם הסתכלו טיפה בתפריט והחליטו בדיוק מה שניהם רוצים.
דורון:"פסטה ברוטב עגבניות וסטייק,מתאים לי עכשיו"
רונית:"גם לי,בתוספת סלט כמובן"
דורון:"איך לא"? הוא צחק ושניהם חיכו שהמלצר יגיעו אליהם שוב,וכשהוא הגיע הם אמרו לו בדיוק מה הם רוצים. רונית הסתכלה מסביב,היא לא הפסיקה לחשוב על מה שקרה לפני 16 שנה,הדאיג אותה איפה הוא נמצא,לאן הוא הלך,איפה הוא גדל. זה שיגע אותה והיא רצתה לדעת פרטים כמה שיותר מהר.
דורון:"על מה את חושבת"?
רונית:"סתם,על שום דבר" היא לא רצתה להדאיג אותו,הם דיברו על זה כבר לפני שבועיים והשיחה לא הגיעה לשום מקום.
דורון:"שוב פעם עליו? את יכולה להיות בטוחה שהוא נמצא במקום טוב"
רונית:"אולי קרה לו משהו?אולי המשפחה הזאת לא גידלה אותו כמו שצריך?"
דורון:"אנחנו נברר,אני מבטיח לך"
רונית:"יש דבר אחד שמדאיג אותי יותר מהכל,איך אוכל לספר לסיוון שיש לה אח תאום? הם אפילו לא דומים,הוא יכול להיות לידה בכל מצב והיא לא תדע שזה הוא,אפילו עם נספר לה"
דורון:"עוד יגיע הזמן המתאים"
רונית:"יהיה טוב..." היא מלמלה והוא ליטף את ידה,מנסה לנחם אותה,לשחרר אותה מכל הדאגות שלה,אבל לא כ"כ הצליח.



----------------------------------
ארוך במיוחד חיחי אבל אהבתי XD
תגיבו =]

פרק 4 למלהההה

המשךךך :]
מדהים .

QUOTE (koka15 @ 07/07/2008) המשךךך :]
מדהים .
תוודה: )

לפני הפרק, הפרק יצא די קצר לא יודעת למה אבל לא נורא.
אוהבת 33 >


פרק 5-

דורון ידע שאין סיכוי שרונית תירגע. כל הארוחה המשיכה בשקט , שאלות קטנות פה ושם , זה לא היה שקט מעיק , זה היה שקט נעים , היא לא הרגישה כאילו היא חייבת לדבר ולהמשיך לדבר על הילד שלה התאום של סיוון..היא רצתה לספר לסיוון אך לא ידעה איך..דורון ראה כמה היא מוטרדת מכך אבל לא יכולה לעשות שום דבר,הם לא ידעו בדיוק מיהו,איפה הוא,היה צריך לברר וכל זה לוקח המון זמן.
המלצר הגיע עם הארוחות של שניהם,רונית התעלמה ממחשבותיה הרעות,נתנה חיוך קטן והתחילה לאכול,כך עשה גם דורון.
לאחר שסיימו,דורון קרא למלצר בשביל החשבון,שילם ושניהם יצאו.

יום למחרת,התעוררתי טיפה מאוחר מהרגיל ואפשר להגיד שאפילו איחרתי את ההסעה,גם רותם איחרה. היא התקשרה אליי חצי שעה אחרי שכבר האוטובוס נסע,כבר היינו אמורים להתחיל את השיעור והבנתי שאני הולכת לאחר בגדול,וגם היא.
הכנתי לעצמי לחמנייה עם גבינה צהובה,טונה ועגבנייה,מילאתי בקבוק עם מים קרים ויצאתי החוצה,היה יותר קר מכל יום אחר,הידקתי את הסווצ'ר לגוף והלכתי עד סוף הרחוב,שם נפגשתי עם רותם.
היא לא שכנה שלי או משהו,היא פשוט גרה ביחד איתי באותו הרחוב,5 דק' הליכה ממני.
רותם:"האמת שחיכיתי לצלצול שלך ולא שמעתי..אז הבנתי שבטח קמת מאוחר ואת מאחרת...אז חיכיתי" היא אמרה .
אני:"חבל שלא הלכת,היא תרשום איחור לשנינו"
רותם:"חפיף..פעם אחת בשבילי זה לא כזה נורא"
אני:"כן אה,את אף פעם לא מאחרת" צחקתי ,הגענו לבית ספר לאחר רבע שעה,נכנסנו לכיתה,המורה להיסטוריה עשתה לנו קצת פרצופים אבל לבסוף נתנה לנו להיכנס,אחרי שהיא רשמה שאיחרנו כמובן,הוצאתי את כל הדברים על השולחן והבנתי ששכחתי להכין את שיעורי הבית,המורה התקדמה לשולחן שלי ושאלה עם עשיתי,גמגמתי,לא ידעתי מה לענות לה,בדרך כלל אני בסדר אצלה,תמיד עושה שיעורים.
עינת:"עשית שיעורים או לא?." היא אמרה כשהמחברת בה היא רושמת ומסמנת מי עשה ומי לא ביד שלה.
אני:"לא" עניתי לה " שכחתי,אני יכולה להראות לך מחר?"
עינת:"אני מסמנת לך שלא עשית,אבל אני רוצה בכל מקרה לראות את זה מחר,אולי עם זה יהיה טוב אני יוריד לך את זה"
אני:"אוקיי"
עינת:"אני רוצה שתיגשי אליי בסוף השיעור,אני צריכה לדבר איתך"
אני:"בסדר, עניתי והיא הלכה ממני,המשכנו את השיעור כרגיל,וכשהסתיים השיעור הלכתי אלייה,לאחר שכל התלמידים האחרים יצאו.
עינת:"תקשיבי סיווני,אני חושבת שאת תלמידה מעולה בסך הכל,את מאוד טובה בהיסטוריה אבל אני חושבת שאת תצטרכי להשקיע קצת יותר,אין דבר כזה לא לעשות ש.ב,עם לא תעשי את גם לא תדעי..יש לך הבגרות השנה,אני הולכת להקפיד בזה מאוד בזמן הקרוב,מי שיהיה לו 3 סימונים שהוא לא עשה לא יהיה כאן יותר,כי אני צריכה כאן אך ורק רציניים. הבנת?" היא אמרה ואני הנהנתי " דווקא ממך אני הכי מצפה שתעשי,תשקיעי ותתמידי בלמידה שלך בשביל שכן תצליחי בבגרות ותוכלי להוציא ציון מעולה"
אני:"אוקיי,אני אקח את זה באמת ברצינות"
עינת:"סבבה" היא חייכה ואני יצאתי מהכיתה,רותם חיכתה ליד הדלת עם שני.
רותם:"מה היא אמרה לך?"
אני:"היא סתם,אמרה לי שאני צריכה מעכשיו לקחת את הלמידה ברצינות,כי יהיה בגרות וזה"
רותם:"אהה..צודקת,אבל את דווקא ממש טובה בהיסטוריה,אין לך בעיה עם זה.
אני:"כן,פשוט מעכשיו אני אצטרך להשקיע הרבה יותר וגם להקפיד על הכנת ש.ב כי מי שיש לו יותר מ3 סימונים של אי הכנת ש.ב עף מהקבוצה,היא רוצה רק רציניים"
רותם:"אני גם יתחיל אז,למה היא תעיף אותי זאתי..."
אני:"כן.." עניתי והלכתי איתן מאחורי הבניין לשבת שם.

התחלהה יפהה לסיפור..

תמשיכי (:

מדהים .
המשך[=

QUOTE (BROKEN-HEART @ 09/07/2008) התחלהה יפהה לסיפור..

תמשיכי (:
טנקס מאמי : )

QUOTE (koka15 @ 09/07/2008) מדהים .
המשך[=
טנקס בובי..
מייד

פרק 6-

שני התיישבה לידי וליד רותם,אני ורותם דיברנו על כל מיני שטויות אבל היא הסתכלה ישר,לא הקשיבה לנו בכלל,הייתה במן עולם אחר,שבו אנחנו לא נמצאות,אנחנו לא חלק ממנו.
רציתי לשאול אותה מה עובר עלייה ולרגע חשבתי שאולי רותם צודקת,אולי היא מקנאה בקשר של רותם והילד שהיא הכירה.
רותם:"שני?" היא פנתה אלייה,שני לא הקשיבה,היא אפילו לא הסתובבה. רותם נגעה בכתפיים של שני,שני הסתובבה אלייה.
שני:"אה?"
רותם:"הכל בסדר?.."
שני:" כן,הכל מצוין"
רותם:"זה לא ניראה ככה,את בקושי מקשיבה לנו. מה קרה? ספרי לנו."
שני:"הכל בסדר,סתם חלמתי קצת" היא ענתה ושוב חזרה לא להסתכל עלינו.
החלטתי שלא משנה מה מחר אני הולכת לדבר איתה על הכל.
בצלצול אני רותם ושני נכנסנו לכיתה וישבנו במקומנו,כמובן שהכיתה הייתה רועשת כמו תמיד..
עינת המורה נכנסה והתחילה לדבר
עינת:י'2 שקטטטטטטט!! ולפתע כולם שתקו.
לא ידעתי שלהוציא את הגרון בצרחה זה ישתיק 36 תלמידים פלתניים
כמו הכיתה שלנו. חשבתי לעצמי.
עינת התיישבה בכיסא שלה והתחילה ללמד,אין זהו התחילה ללמד היא לא תשתוק חשבתי לעצמי
היום עבר די מהר,כבר הגעתי הביתה,ישבתי על המחשב.
הייתה לי הודעה שמישהו רוצה להצטרף לרשימה שלי,"אם יש אלוהים אוהב אותי ,זה ליאור!" חשבתי לעצמי...
פתחתי את הקורות של המשתמש וזה היה ליאור,הוא שלח לי הודעה
ליאור-"סיוון?! מה קורה?!"
כשראיתי את ההודעה הלב שלי דפק במהירות לא ידעתי מה לענות לו,כל דבר
יכול להיות רע,או טוב,באותו רגע אני כבר שכחתי איך קוראים לי מרוב התרגשות.
ליאור-?!?!!?
הוא שלח שוב,עכשיו כבר לא יכולתי,הייתי חייבת לענות.
אני- אני יודעת,רגיל כזה
ממש תשובה טובה" חשבתי לעצמי,באמת תשובה טובה שמשדרת,
חוסר התעניינות,ומראה שאין לך כוח לכל העולם!,ממש תשובה טובה..
ליאור- מה קורה איך את מרגישה?!
אני- פ'סדר,אתה?! שאלתי
ליאור -רגיל,אני יכול לשאול אותך משהו?!
אני-כן למה לא?! שאלתי
ליאור-חח...לא יודע,שומעת...אני צריך עזרה במתמטיקה! הוא שיקר
אנ-חח...מה?!,אבל אתה טוב בזה!?
ליאור-לא..אני לא! הוסיף
אני-טוב אז אתה אומר שאתה רוצה שאני יעזור לך?!
ליאור-כן,אני חושב שככה
ליאור-אם את לא רוצה אני ישאל כבר מישהו הוסיף לדבריו
אני-לא , זה בסדר,מתי בא לך1?" שאלתי אותו
חשבתי שככה שאני ילמד איתו מתמטיקה אני יוכל להתקרב עליו יותר
רק המחשבה עשתה אותי מאושרת..
ליאור- סיוון?!
אני:-אה...כן!?
ליאור-מה יש לך1?
אני- כלום,למה שואל אתה?!
ליאור- חח,את טיפשה !
אני-תודה מאמי,לא רק אני גם אתהXD
ליאור-טוב,מה שתגידי הקיצור שומעת אני ידבר איתך הלכתי ביי מאמי ...אמר
אני-בעי מאמי...דבר איתי 3>
נשכבתי על המיטה,הייתי כ'כ מאושרת,פתאום החיים חיכו אלי,רק חבל שמי שאני אוהבת
לא שם עלי!החיוך ירד מפני,וחשבתי שוב על השיחה
שלא היה לי על מה לדבר איתו,איך אפשר להיות מאוהבת במישהו כ'כ מושלם שבדרך לא שם עלי
ובנוסף לזה אין לך על מה לדבר איתו?!לא יכולתי לענות לעצמי על השאלה...
פתחתי את השיחה שלנו וקראתי אותה שוב ושוב,פתאום שורה אחת בלטה לי בין השיחה
"אני צריך עזרה במתמטיקה" לא יודעת למה זה עניין אותי כ'כ הרי הוא טוב במתמטיקה
השעה הייתה 17:00 התקשרתי לרותם והיא ענתה לי בכל עייף כזה..
אני:"את ישנה?!"
רותם:"בערך..חח מה קורה?!"
אני:"וואלי מאושרת ,דיברתי עם ליאור"
רותם:"חח מתי?!"
אני:"עכשיו,כאילו לפני חצי שעה בערך"
רותם:"נו ספרי..."
אני:"מה יש לספר?!...סתם הוא שלח לי הודעה לאיסקיו
והלב שלי כמו תמיד דפק,וזה ואז סתם דיברנו ויצא שהוא רוצה שאני יעזור לו במתמטיקה
ומשהו מוזר פה כאילו הוא טוב במתמטיקה והוא רוצה ממני עזרה בזה קצת היה לי מוזר וזה
וסתם היו לי מחשבות כאלו וכו' את יודעת על מה אני חושב ?!"
רותם:"חח...מגניב,ולמה שאני לא יבין חח אני מכירה אותך כל כך טוב!" אמרה ואני חייכתי
שיש לי את החברה הכי טובה שיש בעולם.
אני:יאלה דברי איתי בבוקר שאת קמה, עפתי להתקלח ,השעה כבר 18:00 דיברנו שעה
חחע הזמן עובר כל כך מהר..."
רותם:"כן,אה חחע יאלה בעיוש....
אני:"ביי" אמרתי וסגרתי את הטלפון והחזרתי אותו למקום.
נכנסתי להתקלח,כשיצאתי התלבשתי ושירקתי את השער הארוך שלי.
התלבשתי בבגדי בית,הסתכלתי במראה וחשבתי על ליאור,מה הוא חושב עלי.
מה הוא חשב באותו רגע שבא אלי הביתה לקחת מלח,שהייתי אם חלוק.
בשעה 21:30 סידרתי את התיק למחר לבצפר,סידרתי בדרך את המיטה שלי
ונכנסתי מתחת לשמיכה ,הדלקתי את הטלוויזיה על ערוץ ביפ הערוץ הצחוק
ראיתי שתי תוכניות חיות פשע ואת פרויקט ביפ .
פרויקט ביפ נגמר בסביבות 23:15 ככה,ונרדמתי...

עוד פרק מושלםם ^.^

סיפור מהממם
יאללה מאמי מחכה להמשך

QUOTE (BROKEN-HEART @ 10/07/2008) עוד פרק מושלםם ^.^
😊 😊

QUOTE (BROKEN-HEART @ 10/07/2008) עוד פרק מושלםם ^.^
תוודה

QUOTE (סופרמגניבה @ 10/07/2008) סיפור מהממם
יאללה מאמי מחכה להמשך
טנקס
בקרוב