עזרה... מה לעשות בפגישה?

היי ,
אני רציתי להתייעץ איתכם לגבי משהו חשוב.
לפני שאני מתחילה רציתי רק להגיד שבבקשה אל תבקרו אותי על מה שאני הולכת לספר ואל תחשבו שאני בן אדם רע או משהו כזה. בהמשך תבינו.
אוקיי אז ככה , יש לי ידיד , שהכרנו לראשונה בקניון כשהוא אמר לי שאני מוכרת לו מאיפשהו. בכל אופן התברר שהוא לומד בבצפר שלי בכיתה י"ג.
התחלנו לדבר ואני באותה תקופה הייתי מאוהבת עד מעל הראש בילד מהכיתה שלו. שלמרבה הפלא הם אותו מזל ואפילו לידיד שלי יש יומולדת יום אחריו.
בכל אופן בהתחלה זה היה קשר מוזר כזה... אני לא מאלה שרגילות לקשר עם בנים , כל סוג שהוא ובפעם השנייה שראיתי אותו בבצפר זה היה מצחיק כי שמתי לב אליו ואז הסתובבתי כאילו לפנות לאחורה ואז הוא קלט אותי אז כבר נשארתי במקום והוא קלט שאני כזה מנסה להתחמק ואלו היו בערך הסוג פגישות שהיו לנו עד אז.
התחלתי לפתח כלפיו רגש , אבל לא ידעתי איזה. הוא נורא הצחיק אותי , הוא עדיין נורא מצחיק אותי , הוא אפילו עשה לי פעם טובה לגבי חבר שלו והתקשר אלי למרות שנפגשנו לפני זה רק כמה פעמים וסיפר לי איזשהו מידע שרציתי לדעת על זה שהייתי מאוהבת בו. וזה ממש לא דבר צפוי שיקרה.
נפגשנו ממש קצת פעמים אבל כל פעם הייתה ייחודית ולמרות שאלו היו צירופי מקרים , עדיין זה היה כיף. הוא היה פוגש אותי ואומר לי שלום ואפילו יושב ומתחיל לדבר איתי ומקשיב לי , ואפילו פעם אחת הבמאי של הבצפר עבר ואמר שאנחנו מתאימים כי אנחנו שתי "חופרים" ואז הידיד שלי צחק..
אפילו פפעם אחת אני וחברה שלי עברנו לידו בבצפר ורצינו לראות אם הוא יגיד לי שלום , כמה שזה נשמע דבילי , ואז הלכנו וראינו שזה לא קרה ואז היא אמרה לי שהוא הסתכל עלי במין מבט כזה ושנייה אחרי זה אני קולטת אותו מאחורי בא בריצה להגיד לי שלום.
אפילו פעם אחת חשבתי עליו בבצפר ופתאום ,להפתעתי ,ראיתי אותו כי זה היה אחרי שהוא כבר רשמית סיים ללמוד. זה היה ממש תלפטיה. אז החלטתי שזה סימן מ-ה'. הברזתי מכל השיעורים באותו יום (למרות שלמזלי הם בוטלו בלי קשר) ביקשתי ממנו את הטלפון שלו בטענה שעכשיו כשהוא סיים ללמוד עדיין כדאי שנשמור על קשר כידידים. נשארתי איתו לאורך כל היום בחדר המורים ואחרי והלכתי וחזרתי כמה פעמים והוא אפילו אמר לי , בואי כנסי , בכינוי שהוא תמיד מכנה אותי , הוא אפילו המציא לי כינוי. בכל אופן עברו כמה שעות ואז אמרתי לו שילווה אותי הבייתה כי לא בא לי ללכת לבד ואני נשארתי איתו כל היום ואז הוא לא הסכים ודיי עשיתי לו ...אתם יודעים..ביקשתי ממנו והוא בא בסוף..וכשהגענו הבייתה אני אפילו לא זוכרת איך , הוא עלה אלי ונשאר אצלי מלא זמן. אז בהתחלה אמרתי לו שילך בשעה מסויימת שבה אחותי אמורה לחזור. בסוף אחותי הגיעה לפני הזמן ואני התפדחתי כמו אני לא יודעת מה , כי בכל זאת , מדובר בבחור שהוא בן 20 עוד מעט ואני כולה בת 16 ואפילו אז הייתי קצת פחות נראה לי. וגם בלי קשר לגיל , פשוט במשפחה שלי אחותי ממש מתחקרת אותי והם עושים לי סיפור מכל אחד אז אני אף פעם לא סיפרתי להם על אלו שאהבתי. שהיו רק שניים כולל החבר של ידיד שלי. היה מצחיק , אפילו עשינו הורדות ידיים , הבאתי לו לאכול שוקולדים , צחקנו. הוא צוחק מכל דבר! כל דבר! הוא יכול לעשות בדיחה מהכל.
והיה איזשהו קטע שילדה אחת מהכיתה התקשרה אלי-ולא משנה עכשיו הכל , העיקרון הוא שאיכשהו הםפ התחילו לדבר על מי שאני אוהבת ולמרות שביקשתי ממנו לא לספר הוא דיבר על זה. רציתי למות. בכל אופן באותו רגע , אפילו כמה רגעים אחרי כי לא רציתי שאחותי תחשוד , אמרתי לו שיצא , יצאנו החוצה ואמרתי לו שהוא לא היה צריך להגיד את זה. הוא אמר שהוא מצטער , שהוא שכח. בכל אופן , דיברנו התחבקנו בסוף ואז הוא הלך.
אני הרגשתי באותו יום מדהים , אני אפילו לא יכולה להסביר לכם כמה. עד שגיליתי שהוא שם לי בשומר מסך במחשב תמונה של הדבר שבאותו יום אמרתי לו שזה הפחד הכי גדול שלי. אחותי סיפרה לי על זה. מזל שלא ראיתי כי הייתי מתה. בכל אופן , ממש התעצבנתי עליו , אבל אמרתי , יאלה נעביר , כי הוא כזה , אוהב לצחוק מכל דבר.
עבר זמן וסיפרתי לחברה שלי והיא אמרה לי שהוא רוצה אותי. והאמת שאני לא יודעת אם זה היה ככה אבל אני יודעת שהוא לא היה אדיש אלי. בכל אופן קבענו להיפגש שוב מתישהו בבית שלי והכנתי לו משהו ללקק את האצבעות , והוא מזה נגנב וביקש עוד. מה לעשות? כנראה שהדרך להגיע לגברים זה דרך הקיבה. בכל אופן, אפילו שיקרתי לאמא שלי ובניתי סצנה שלמה כשהוא בא כי אבא שלי היה בבית ואני שיקרתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני מזמינה חברה , ואז אבא שלי ראה שבא אלי בחור , מה הוא אמור לחשוב?..למזלי הוא כנראה שכח מזה ולא סיפר לה. כנראה ששיחקתי ממש טוב בהצגה הפרטית הזאת שלי.
עד שהגיע הרגע הזה. הרגע שבו הוא סיפר לי שיש לו חברה. חברה שלי אמרה לי שהוא בטח סתם ממציא. בכל אופן-לבסוף הכרתי אותה במסיבה שהלכנו אליה. אני , הוא , היא (שהוא הביא במפתיע ולא הודיע על כך) וחברה שלי. הוא הסיע אותנו והחזיר. ושוב , הייתי צריכה להמציא שקרים לאמא שלי , מה גם שאף פעם לא הייתי במועדון. הרגשתי נורא במועדון הזה שכל שנייה הם התנשקו לי מול הפנים והרגשתי לבד. אני לא אספפר לכם כל מה שקרה באותו לילה אבל כשחזרנו לא דיברתי איתו בדרך חזרה והייתי עצובה , דיי רציתי שהוא יגיב כבר ת'אמת. ואז הוא אמר לחבר שלו באותו שהדבר שהוא הכי אוהב לאכול זה הדבר שאני הכנתי לו באותו יום. ואחרי זה , כשהוא היע לבית שלי הוא אפילו יצא , ליווה אותי עד הדלת (כשחברה שלו הייתה באוטו) ואמר לי שהוא מצטער אם הוא פגע בי ושכזה הוא , רשע וצחק. ואז הוא חיבק אותי , נישק אותי בלחי ופנה לדרכו.
באותו לילה הכרתי את חברה שלו , שהייתה ממש נחמדה ולא הבנתי איך לא אכפת לה כל מה שהוא עושה עם הבנות האחרות. ואיך לא אכפת לה שהוא היה אצלי בבית פעמיים לכמה שעות , היא לא קינאה לו בכלל.
בינתיים ירד לי מהחבר הזה שלו כי החבר שלו התייחס אלי בצורה פשוט גועלית. אבל לא ירד לי ממנו בגלל הידיד שלי , אלא בגלל היחס המגעיל שלו. ועכשיו , כמובן שאני וידיד שלי נפגשנו עוד כמה פעמים..בין השאר אתמול , ואפילו קבענו שהוא יבוא אלי שוב והוא הסכים ואיכשהו התחלתי , אני מתחילה.. לפתח איזשהו רגש כלפיו. עכשיו לא ברור לי מה זה הרגש הזה. אהבה זה מישהו שרוצים שיהיה חבר שלך , שרואים איתו חתונה , ילדים. איתו אני בכלל לא רואה את הדברים האלה. כי הוא בכלל בכלל לא הטיפוס שלי בגלל זה אני גם לא מבינה מה אני מרגישה כלפיו. הוא צוחק יותר מדי על כל דבר , לא רציני , אני מיליון פעמים אמרתי לו שאני אוהבת אותו בתור ידידה והוא פסגת הדברים שהוא אמר זה שהוא אוהב אותי קצת והוא אמר שהוא לא מהר מאוד מתחיל לאהוב אנשים. אפילו את חברה שלו הוא הכיר בשידוך. ואני אגיד לכם משהו אבל אל תחשבו עליו דברים-הוא התנשק לראשונה בגיל 18 , גם אני עדיין לא התנשקתי והוא גם בתול. לא שאכפת לי , רק סתם שתבינו שהוא לא כמו שאר הגברים והוא גם מכבד את חברה שלו בעניין הזה.
בהמשך למה שאמרתי הוא לא טיפוס כזה שמפגין רגשות , ואני הכיי כזאתי! אני מפגינה אהבה תמיד. מעבר לזה אני בטוחה שאם הייתי חברה שלו ממזמן הייתי מנפנפת אותו כי הייתי ממש מקנאה בכל הידידות שלו.
אבל עדיין-אני מוצאת את עצמי רוצה אותו , נמשכת אליו. אולי זה סוג של אובססיה , גחמה , סתם בא לי שיהיה בינינו משהו קצר ולגמור עם זה. אבל זה לא עוזב אותי.
השאלה שלי זה קודם כל מה דעתכם.
דבר שני , אני יודעת שיש לו חברה. אבל אל תבקשו ממני לרדת ממנו כי זה גם לא שידעתי את זה. לא ידעתי את זה מראש וזה פשוט קרה. מה גם שהוא בכלל בכלל לא אדיש כלפי. בניגוד לסיפור עם החבר שלו.
אה , והוא גם טיפוס שלא מתקשר לאנשים אז כמובן שאני תמיד הייתי ואני מתקשרת אליו. למרות שהוא התקשר אלי כמה פעמים , אבל פעמים מועטות.
תראו , הוא מתגייס בספטמבר. בהתחלה חברה שלו הייתה אמורה להתגייס ביולי.. בחודש הקרוב , אז תיכננתי לנצל את זה ובלות איתו את החופש בלי שהיא תצטרך להיות וככה המצב בינינו יהיה שונה והיא לא תהיה תקועה באמצע והקשר שלנו יתחזק ואז נראה מה יהיה. בכל אופ-דחו לשניהם את הגיוס. מכאן יוצא שיש לי רק שבוע להיות איתו לבד. אבל הוא מתגייס בספטמבר ובטח גם יהיה לו שנת קבע ואני מאמינה שאני לא אראה אותו הרבה , אם בכלל.
ואני רוצה עד אז לעשות משהו. להגשים איזשהו משהו איתו. למרות שיש לו חברה. לפחות לנסות.
ואני יודעת שתחשבו שאני נוראית במיוחד בגלל העובדה שאני אפילו לא רוצה אותו בתור חבר רשמי. אבל לצערי זה המצב.
ובואו נגיד שאני לא אגרום לפירוד בינהם. אני אעשה מה שאני יכולה והוא יחליט. אז זה לא כזה נורא.
השאלה שלי היא-מה לעשות בפגישה שלנו? איך אני יכולה לכבוש אותו. כל עצה תעזור.
אני יודעת שזה ארוך אבל אני אודה מאוד למי שיקרא ויעזור לי. זה ממש ממש חשוב. אין לכם מושג אפילו כמה.
תודה