פעם ראשונה אמא ,
שאני פונה אלייך כדי להגיד לך שאת לא חייבת
לחשוב עליי , לחבק אותי , לנשק אותי להגן עליי
אני לא יכולה לכעוס עלייך אמא כי בעצם את לא אשמה בכלום , אני קצת מתעצבנת
וישר מרחמת עלייך.. איך אני יכולה לכעוס עלייך? כאשר את אפילו לא מבינה למה לא מרגישה.
בחיים לא אומר לך עד כמה שאני צריכה אותך כי אז המצב שלך יחמיר ותתחילי לכאוב ותרצי אותי קרוב ואז..
יגידו לי כולם עד כמה שאני אשמה בכך שגרמתי לך לבכות - כמו תמיד.
אמא את גידלת אותי והבאת אותי לעולם , את כל הטוב שחשבתי ופתאום את נשברת ולא מתמודדת
נותנת להם להאמין שזהו את לא תחיי , אבל כמה שאני רחוקה ממך אמא אני קרובה אלייך מרגישה בלב
שזה לא הסוף מרגישה שלמרות כל המכאוב יש לך את הכוח לעמוד ולא ליפול .. אני לא מבקשת שתכבסי לי אני לא מבקשת שתבשלי לי לא שתקני לי ולא שתדאגי לי אני מבקשת שתחיי ולעוד הרבה הרבה שנים
אני יעשה הכל כדי שיהיה לך טוב גם אם זה לא לראות אותך.. גם אם זה לשבת כל לילה ולבכות עלייך ..
יושבת בלילות ושואלת מה איתך? מבלי אף תשובה מאף אחד .
רוצה להתקשר אלייך אבל לא מסוגלת כשאת עונה : "הלו" אני מצומררת , נחנקת ולא מצליחה לעצור את הדמעות החמות שאת הלחי מכסות.. שואלת מה שלומך? ואת מסרבת לענות.. אומרת בתקווה גדולה שעוד מעט שוב נהיה משפחה.. אבל אני לא צריכה משפחה אמא .. אני צריכה אותך חזקה וצוחקת ולא שבורה במיטה וסובלת.. אבל את לא אשמה זה הדבר הרע שתפס אותך ובגלל זה אני לא כועסת עלייך אני מבינה אותך אבל לא לחוצה – אני יודעת שתהיי בסדר.
חסר לי העידוד שלך לפני מבחן , לילה טוב כשהיית אומרת עם נשיקה , חיבוק עם מילאת אהבה , ובדיחות ברגעים הכי מסובכים , האופטימיות שהייתה משאירה בי תקווה והאמונה שעוד מעט הכל יהיה בסדר חסר לי .. חסר לי אמא .
אני אוהבת אותך , ומודה לך על כל השנים שהתאמצת ועשית הכל בשבילי ..
עכשיו מבקשת שתעשי בשביל עצמך שתתאמצי ושתרצי לחיות שתביני שיש לך עוד חיים לחיות ולראות ולא להתייאש ברגע האחרון וכמו שתמיד אמרת : שירן, את יכולה ! אז אמא..את כבר בטח מבינה..
"לפעמים , בשביל לגרום אושר
לאנשים שחשובים לך ,
עדיף לשמור להם מרחק
כי לפעמים אנחנו רק פוגעים בהם ..."




