מה יהיה מחר 3>

נעצרה על פסי הרכבת .
לא עברה אחת מאז עברה הרכבת ההיא לראשונה.
וכבר לא ניתן לספור את הימים שחלפו . את הרגעים שנדמו .
את הציפייה הממושכת לעוד נוסע אחד ,שירים את רגליו ויצטרף למסע אינסופי ליעד המבוקש.
לא אשכח איך נפתחה הדלת .
תמונות רצו התחלפו במרוצת הזמן ושוב אין לזה סוף ברור ומי יודע לאן נגיע .
הכל היה מהר כל כך סוחף מחדש שובה מחדש .
כאילו לא עברו עוד מעולם רכבות מאז עליתי על הראשונה.
ומאז שעברה לא ניתן לספור את הימים שחלפו . את הרגעים שנדמו.
כאילו הזמן נמחק ואתמול .
אתמול . בהו חסרי הכל בכליון עיניים . על הציפייה הממושכת לעוד נוסע אחד.
עד שהרמתי את רגלי בלי להסתכל אחורה. בלי לספור כמה עיניים תוהות עשו את דרכם חזרה אל המדרכה .
עוד נוסע אחד יעלה .
עוד נסיעה אחת אל מעבר לזמן . מעבר לתקופה .מעבר לחיים .
עוד נסיעה אחת - נעצרנו בתחנה לפני היעד.
ועכשיו ממשיכים משם .
כאילו הזמן נמחק . נעלם . כלום לא היה מאז?
מאז עברה לראשונה הרכבת ההיא.
בתעוזה רבה העזתי . אף פעם לא באמת ידעתי לאן אגיע משם .
זמן ללא שעות . שינויים ללא קביעה . זכרונות כאילו זה היה אתמול . וממשיכים משם .
והפעם , רק עוד נסיעה אחת .
על רכבת קצת שונה , שלמדה ממראן של אחרות הרכבות ולא נראתה כזאת רכבת מעולם ,
כמה שינויים שחלו בה . אם הייתי נמצאת באותה נקודת זמן . לא הייתי מזהה אותה ,אני מניחה .
אז אולי הנסיעה תהיה קלה יותר ,כעת ?
אין ספק שלשקוע במחשבות יעביר את הזמן במהרה ליעד .
או פשוט לשקוע במהדורי המוסיקה החדשה במכשיר קטן ולשכוח מהכל .
להינות מהרגע . ולא לחשוב מה מכאן . ולאן נגיע מכאן . אם אף פעם לא הלכתי בדרכי המחשבות מיותרות .. למה שאתחיל כעת ?
ושוב זאת אותה הרגשה . ושוב אותה התחושה שממלאת את הלב ומספקת את כל החושים .
ושוב זה אותם הריחות . אותן הגשמות . אותם הזכרונות .
וזה פשוט אינסופי . זה פשוט אינסופי.
והגעגועים מושכים כל כך . מושכים כל כך להגיע ליעד .
אל המקום המוכר שמזכיר נשכחות .
לעולם לא אצטער על הרגע
בו עברה לראשונה הרכבת ההיא .
ובתעוזה רבה . בלי לחשוב לאן אגיע בעלייה עליה .
בלי מחשבות מיותרות . בלי להסתכל סביב .
פשוט נסעתי .
איפה הייתי היום ?
עוד פעם . מן שכרון חושים בדרך ארוכה כזאת. היעד קרוב ומידי .
כשנגיע לשם , נשמור עליו מכל משמר ולא נעשה טעויות .
את הדרך שלי אני אלך . בדרכים שלי אני אפסע . בימים שלי אני אשחה . בשקיעות שלי אני אשקע .
על הטעויות שלי אני אקרא טועה . על הרגשות שלי אני אשפט . החלומות שלי יספקו תהיה לתוהים בדרך והתקוות שלי יתנפצו אם אתמלא בהן .
אך את הדרך שלי אני אלך . בדרכים שלי אני אפסע. בימים שלי אני אשחה . בשקיעות שלי אני שקע . את האהבות שלי אני אוהב . על הדאגה שלי אני אדאג . את הציפיות שלי אני אמוג .
ואם אתן ללב מנוח ממחשבות מיותרות . אם אתן לזמן לתקתק ולעשות את שלו כמו שדאג לא לאכזב .
אז יהיה באמת טוב .
ושוב ארגיש המאושרת באדם .


אני אדבוק במטרה ואחיה את מה שאני רוצה לחיות . אשא את התוצאות של מעשי .
אתבגר ואתגבר ואלמד מטעויות . ובעיקר ? אהנה מהזמן הזה .כי לא רבים מצליחים לקחת סיכונים.

אבל בן אדם חכם ,
אמר לי פעם
'הסיכון הכי גדול בחיים הוא לא לקחת סיכונים .'





מה יהיה מחר ?
אף פעם אי אפשר לדעת.




סוג של פריקה ,אפשר לאמר .