שלא יוצא לי מהראש. היא נראתה כמו מלאך, כשהיא הייתה לבושה בלבן.
היא הייתה תמיד כל כך מאושרת.
האוצר שלנו, הילדה שלנו, החיים שלנו.
אפילו כשהיא קיבלה מכה, עדיין נשאר לה חיוך על הפנים.
תמיד התנהגה יפה, היו רגעים שאפילו יותר מדי יפה לילדה קטנה בת 5.
גם את כל הדברים הקטנים תמיד זכרתי ביחד איתה.
איך שהיא ניגשה אליי בלילות בהם לא הצליחה להירדם, את הצחוק המתגלגל שלה שכל מי ששמע אותו צחק ביחד איתה, את מנהג נשיקת הלילה טוב שלנו, את הדובי הורוד שכל כך אהבה, כמה שהיא אהבה לאכול סוכריה על מקל בטעם קולה, והכי כיף היה להרגיש את החיבוקים הקטנים שלה, או את היד המלטפת.
זכרתי כל דבר באותו היום, כל פרט קטן.
התעוררנו בבוקר ההוא, היא כמובן התעוררה עם חיוך על הפנים.
אמרה לי "בוקר טוב אמא, אני אוהבת אותך" כמו בכל בוקר.
זה היה התור שלה להיות "אמא שבת" בגן.
היא כל כך אהבה את זה.
היא קיפצה לה מהמיטה, רצה לה ברגליה הקטנטנות לצחצח שיניים.
כשהסתכלתי עלייה מצחצחת לא יכולתי להפסיק לצחוק.
הייתה חסרה לה שן קדמית. כל הזמן צחקנו על זה, ככה המישחה הגיעה לה ללשון והיא התחילה לאכול אותה.
הלבשתי אותה בשמלה הלבנה שהיא כל כך אהבה, זאת שיש בה פרח ורוד למטה בקצה.
הייתי במטבח, עסוקה כרגיל בלהכין לה את העוגיות שהיא אוהבת.
היא קראה לי מהחדר שלה כדי שאני אסרק אותה.
השיער החום הגולש שלה תמיד נראה מדהים. לא הבנתי למה היא צריכה להסתרק בכלל, הרי הוא חלק. אבל היא התעקשה.
עשיתי לה שתי קוקיות קטנות. זה מה שהיא הכי אהבה מאז שאני זוכרת אותה.
היא שמה את הנעליים המוכנות והייתה מוכנה לצאת.
שמתי לה את העוגיות בשקית, היא ישר נישקה אותי בהתלהבות ואמרה "תודה אמא."
נעלתי את הדלת לאחר שיצאנו והלכנו לכיוון הגן שלה.
כל הדרך היא שמחה, עם חיוך על הפנים, מתרגשת מאותו יום שישי.
העיניים שלה נצצו כשאמרתי לה שהיא תהיה אמא שבת מעולה.
היא ענתה לי משהו שלא ציפיתי אליו. "אני רוצה להיות אמא כמוך שאני אגדל, לא אמא שבת."
חייכתי חיוך מתרגש, מלא בגאווה.
נשאר לנו רק לחצות את הכביש כדי להגיע אל הגן.
ליד הגן חיכתה לה החברה הטובה שלה ביחד עם אימה, מלאה בציפייה.
היא כל כך התרגשה, שלפתע הרגשתי את היד שלה בורחת ממני.
היא רצה אל הכביש מתפרצת בצעקות לחברה "חכי לי אני באה"
רצתי אחריה, מנסה לעצור אותה על השטות שהיא עשתה.
היא לא שמה לב.
המכונית התקרבה, ניסיתי לדחוף אותה, אבל רגליה הקטנות מיהרו.
היא לא ראתה את המכונית שפגעה בה, המכונית שלא הספיקה לבלום.
היא לא הספיקה לראות.
זה קרה תוך שניות.
אני עדיין זוכרת את החיוך שלה, שלא יוצא לי מהראש. היא נראתה כמו מלאך, כשהיא הייתה לבושה בלבן.
גם במותה הייתה עם חיוך, ושמלתה לאט לאט נהייתה אדומה.
העוגיות היו לצידה על הכביש.
צעקתי עליה. "למה עשית את זה? למה רצת לכביש? מה את עושה?"
לא הבנתי למה היא לא ענתה לי.
אני רק זוכרת שהתעוררתי למחרת בבית החולים, בו בישרו לי על מותה.
(לא אמיתי)
כל כך יפה ועצובב!!
והתמונה הזאת של הילדה..זה כל כך מוסיף..עלו לי דמעות 😢
מזעזע, במובן החיובי של המילה.
מרגש. ממש.
כתיבה יפה.
את ממש משתפרת מקטע לקטע!
כל קטע שלך אני יותר אוהב מהשני 😊
שתהיה שבת שלום😊
תודה לכם 😊
פייייייי אושרי כמה זמן לא שמעתי ממך...
אתה חיי עדיין?
ואווווווווו
את מוכשרת ברמות !!
QUOTE (oshri_Ok @ 20/06/2008) מזעזע, במובן החיובי של המילה.
מרגש. ממש.
כתיבה יפה.
את ממש משתפרת מקטע לקטע!
כל קטע שלך אני יותר אוהב מהשני 😊
שתהיה שבת שלום😊
אוהבת אותך
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (oshri_Ok @ 20/06/2008) מזעזע, במובן החיובי של המילה.
מרגש. ממש.
כתיבה יפה.
את ממש משתפרת מקטע לקטע!
כל קטע שלך אני יותר אוהב מהשני 😊
שתהיה שבת שלום😊
איתו !
QUOTE (ADIDUSHIT @ 21/06/2008) תודה לכם 😊
פייייייי אושרי כמה זמן לא שמעתי ממך...
אתה חיי עדיין?
כן, בערך!😊 חחח
אם את מחשיבה כל היום לימודים לקראת בגרויות כחיים, אז כנראה שכן חחח
גם שבועיים בערך לא היה לי מחשב, אז כנראה בגלל זה התגעגעת! 😛 חחח
שתהיה שבת שלום😊 😁
וואו, זה מצמרר.
את כותבת יפה מאוד.
תודה לכם! 😊
אושרי שלח הודעה מדי פעם באייסי או במקושרים
התגעגעתייייי
ואו זה מדהים
זה כל כך עצוב וכל כך יפה
הכתיבה שלך פשוט מדהימה!
איזה צמרמורת עברה לי בשורות האחרונות.
עצוב, וממש מרגש.
הכתיבה שלך כל כך זורמת ויפה. פשוט מדהים.
