אני יושבת וחושבת לעצמי איך לסכם חמישה חודשים עם הבן אדם שאחראי לחיוך שמרוח על הפנים שלי כבר חמישה חודשים.
איך זה בכלל אפשרי,לתאר את הקשר שלנו במילים?
זה בלתי אפשרי, זה מעבר לכל מילה שאי פעם הומצאה, זה הרבה יותר מאהבה.
אנחנו ביחד כבר חמישה חודשים ואנחנו אוהבים כאילו אנחנו בשבוע הראשון לקשר שלנו.
אז מה יפה שלי,חמישה חדשים?
מצד אחד זה לא הרבה זמן, מצד שני זה מרגיש ונראה כאילו אנחנו ביחד כל החיים, הלוואי שזה ימשיך ככה, כל כך טוב לי וכיף לי איתך.
אתה כל כך יפה ומוכשר ומקסים ומתוק ואוהב ואכפתי ומתחשב ודואג ומצחיק וחכם והכול ביחד! , בו זמנית.
לשמוע את הקול שלך עושה לי טוב, להסתכל עלייך עושה אותי שמחה וגאה, יפה שלי, לראות אותך מחייך גורם לי לחייך גם.
מה מצאתי בך? זה לא היה כל כך קשה, כיוון שברגע שהמבט שלך נתפס בעיניי ראיתי בהן ברק מעניין. ניצוץ של אדם מיוחד.
לשמחתי לא טעיתי.
מצאתי בך את טוב הלב והיכולת שלך לגרום לי לחייך בכל שנייה במשך היום, גם אם קרה הדבר הכי נורא.
מצאתי בך את החיבוק החם שעוטף אותי, גם סתם בשביל פינוק.
הכרבולים הנעימים והילדותיות שצצה לפעמים, הידיים העדינות, שמרעידות כל איבר קטן בגוף. האצבעות הנעימות שכל נגיעה קטנה שלהן מעבירה בי צמרמורות.
מצאתי בך את העיניים היפות, שמחייכות אלי בכל מבט.
את היכולת לגרום לי לצחוק במשך שעות, ואת החיוך היפה שאת כל לבי הוא ממלא.
אך יותר מכל מצאתי בך את הלב הרחב, החם, הדואג, והאוהב; "מאמי אכלת?" "שתית?" "להביא לך משהו?"
האוזן הקשבת, שתמיד מקשיבה לשטויות שלי, ההרגשה הטובה שאתה גורם לי להרגיש. שתמיד תהיה שם, בחיוך אופטימי ובזרועות פתוחות.
מצאתי בך את האור החדש לחיי, את הפרפרים בבטן, את ההתרגשות לפני פגישה, את ההתלהבות משיחה והחמימות מנשיקה.
מצאתי בך את כל מה שאי פעם חיפשתי. . .
מה זו אהבה בעיניי?
אני מניחה שרוב האנשים חושבים על השאלה הזאת פעם או פעמיים במהלך חייהם ולחלק כבר יש תשובה מוכנה ואולי לחלק לא , אז ישבתי כמה רגעים, הרהרתי עם עצמי וכל מה שעלה לי בראש ובלב, נכתב:
אהבה בעייני היא...
כשמישהו שאני אוהבת מסתכל לי עמוק לתוך העיניים למשך דקות ארוכות וקשה לו להרפות.
כשהוא מבין אותי כל פעם בלי שאני אומרת מילה ומנסה לגרום לי לחייך.
כשהוא שומר על הכבוד שלי.
כשאני מתקשרת רק בשביל לשמוע את הקול שלו.
כשקשה לי לנתק.
כשאני נשארת כל הלילה עם הפלאפון ליד האוזן למקרה שהוא התקשר.
שהוא מראה לי שהוא מכבד אותי, בלי להדגיש לי את זה.
כשהוא מחבק אותי אחרי יום ארוך של עבודה ואומר שהוא התגעגע אלי מאוד.
כשאנחנו נזכרים ברגעים שעברנו, ולא נשברנו.
כשהוא מתעניין איך בדיוק היה לי היום ואיך אני מרגישה.
כשהוא מראה לי שאני חשובה בעיניו ואני אחת ויחידה בשבילו.
כשהוא מקשיב יותר מאשר מדבר.
כשאני סומכת עליו.
כשהוא סומך עלי.
כשאני לא מפסיקה לחשוב עליו.
כשאני מרגישה שגם ברגעים הכי זוועתיים שיהיו לו אני ירצה להיות שם, איתו.
כשהלב שלי מתרגש כשאני שומעת את הצלצול שלו.
כשאני לא מצליחה לתאר עד כמה הוא חשוב לי.
כשהוא חסר לי כל כך עד כדי שהעיניים שלי מתחילות לדמוע.
כשנעלמות לי המילים לפעמים.
כשהוא נלחם עלינו ומחזיק מעמד
כשאני לא מחזיקה מעמד-
בלעדיך....
החיים עשויים מ א' עד ת':
אהבה - צריך ללמוד לאהוב ולקבל כל אדם גם אם הוא שונה.
ובעצם, הן כולנו שונים אחד מן האחר ולכן כמו שהיינו רוצים
להיות נאהבים בידי הזולת, כך עלינו להפגין אהבה לשאר הבריות.
בינה - ואין זו חכמה. אנחנו נבונים מיום ליום. ככל שרבים
בחיינו הניסיונות, כך אנו נעשים יותר ויותר נבונים, עלינו
להשתמש בניסיונות בחיים שלנו בכדי להיות נבונים יותר.
גאות - או גאווה. ואין האדם צריך להתגאות אלא מטעמי חסד
המלמדים את בני האדם בדרך הראויה להתנהג, אל לאדם לשקוע
בגאוותו.
דרך ארץ - והיא אשר קדמה לתורה. על כל אדם לנהוג בדרך ארץ
כלפי כל אחד ולכבד את האדמה אשר עליה הוא חי.
התמדה והתמודדות - ברגע שאדם מתחיל במעשה עליו לסיימו,
אלא אם כן המעשה בא בכדי להרע. כל אחד מאיתנו מקבל ניסיונות
שונים מהשמים ועלינו להתמודד עם כל מצב חדש, זוהי בחירתנו
שלנו איך להגיב למקרה ואיך להתמודד איתו, החיים הם מקבץ של
בחירות בעצם. עלינו לקבל ולהתמודד בדרך שתועיל לנו ולזכור
שלכל דבר יש סיבה ושתמיד יכול להיות יותר גרוע, עלינו להתמיד
עם צורת מחשבה זו.
"ויכולו השמים וארץ וכל צבאם" - משפט שעל כל יהודי לדעת.
שבת היא חלק גדול מחיינו - 56 שבתות בשנה, מזכיר לנו את בריאת
העולם. אדם צריך לדעת יסודותיו, מאין בא ולאן הוא הולך.
זכירה - עלינו לזכור מי אנחנו ומלפני מי אנו עומדים, שאין
אנו יצוריו של הקב"ה בלבד. הוא זה שנתן לנו הכול והוציאנו
ממצרים והביא אותנו לארץ הקדושה. עלינו לזכור בכל עת ולא
להתלונן, אסור לנו לשכוח מי הוא השולט בכל. על כך נאמר: "רבות
מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
חריצות - להיות חרוץ ולא לבטל זמן לימוד תורה או כל זמן אחר
לשווא, שאין דבר נעשה מבלי חריצות. אין על אחד לומר "אין לי
זמן", כי לכל דבר זמנו ואם אין עתה, אין מתי.
טוב - אין הכוונה פה אלא לטוב לב. על כל אחד מאיתנו לנהוג
כמנהג הבורא ולהשתדל ליצור טוב בעולם. לדון כל איש לכף זכות
ולא לכף חובה כשם שהיינו רוצים שינהגו בנו.
יושר - אדם צריך להיות כן עם עצמו ועם הסובבים אותו. אדם
המשקר, הוא אדם שבוגד באמון ואין לסמוך עליו.
המילה יושר באה מהשורש י-ש-ר ומפה לומדים שצריכים אנו ללכת
בדרך הישרה בכך שאנו אומרים את האמת ורק את האמת שזוהי הדרך
הנכונה ואין לנו לטעות, פן נטעה בדרך ואין לדעת לאן נגיע...
אולי קשה הדרך ולעתים לא פשוט לדבר אמת אך איש אינו הבטיח
שהחיים יהיו קלים.
כבוד - כבוד לבריות וכבוד למקום. בין אם קטן ממנו, קל וחומר
אם מבוגר ממנו. חלק מדרך ארץ וגם חלק מהתורה מצווה זו. אין
לאדם לחפש כבוד עצמי משום שזוהי גאווה.
לימוד - מכל דבר ללמוד. מכל אירוע בחיינו, מכל מה ששומעים
או רואים בכדי להבין, לדעת ולבצע כמו שצריך ולהעביר הלאה.
ללמוד מאחרים ולהקשיב היטב, ללמוד מטעויותיהם של חברינו ושל
אלה המבוגרים מאיתנו ובעלי הניסיון, שכן אין אנו נספיק לחיות
כל כך הרבה בשביל לעשות את כולן בעצמנו.
מאור פנים - על כל אחד להאיר פנים לשני ואין לבוא בפנים
זעופות שכן מטרתנו היא ליצור טוב על נשמתו של השני ושמחה
בלבבו. ואם קרה וראינו אדם שפניו נתעצבו, עלינו לנסות קשה
בכדי לראות טיפת אור בפניו. עלינו לנסות ליצור חיוך אמיתי הבא
מן הלב ולא - החיוך הוא מזויף, החיוך שמאיר את פנינו אמנם
הוא קו שקצת עקום, אך בכוחו ליישר המון דברים...
נעימות - יהא כל אדם נעים בדבריו וגם בשעת כעסו, עליו לשדל
מאמציו ולשדר נעימות. נ-ע-מ, שזהו השורש - מהשורש ניתן ללמוד
שבפרוץ מריבה, צריך האדם לפתור אותה בדרכי נעם. יהא נעים
בדבריו ועדין במעשיו על מנת למנוע מלחמת אחים.
סליחה - צריך אחד לדעת מתי לבקש סליחה אפילו אם קשה או
שמעוניין בשמירה על כבודו העצמי. בקשת סליחה קודמת היא לכל
ענייננו הפרטיים, צריך אדם לבקש סליחה עד לשלוש פעמים אם לא
נמחל לו בראשונה. אך אם סליחה זו יוצאת רק מהפה ולא עברה דרך
לבו לפני כן, אין הסליחה אמיתית ולכן מבוטלת בידי שמים. אם
בקשת הסליחה באה מעמוק בפנים ואמיתית וחברו אינו סולח, מוחל
למבקש מחילה אלוקים. וכן נוסף על כך, צריך אדם ללמוד לסלוח
כמנהגו של הבורא הנוהג איתנו בחסד ובאמונה וסולח לעמו עם
השנים פעם אחר פעם. אם אדם עושה תשובה אין להקשות עליו ויש
לקבל סליחתו ולהעמיד עצמנו במקומו.
ענוה - עוונה וצניעות. צניעות מבפנים, כגון שאין אדם משבח
על עצמו או מעשה שהוא עצמו עשה. וצניעות צריכה לבוא גם מבחוץ,
אין אדם חושף יותר מדי מעצמו הגורם לו להיראות זול ואין עליו
לדבר גדולות על מעשיו שלו או להתהדר יתר על המידה בכדי למשוך
את תשומת לבם של האחרים. על כל אדם לנסות להיות עניו כמשה
רבנו ולכן היה אהוב על האלוקים מאחר שמידה זו חביבה עליו.
פריחה - פריחה ושגשוג הם חלק מהחיים גם כן. רק שאלו הם
דברים שקשה להשיגם לעתים תכופות אם בכלל. על כל אדם לעמול
בשביל להגיע ליותר ועם זאת להיות שמח בחלקו ולהודות על שיש לו
בכלל. אין לזכות בשגשוג בדרך של הונאת דברים או מרמה ונאמר
שגודל המאמץ הוא הנחשב בידי מעלה יותר ממה שהושג אך זאת
במקרים מסוימים שכן המעשים הם המעידים על כוונות אמיתיות אבל
ה' יודע מה בלב אדם...
צדקה - כל אדם אשר יעזור לשני ה' יגמול שכרו. אלוקים בכוונה
לא עשה את כולנו עשירים בממון משום שרצה להעמידנו בניסיון עם
אנשים המבורכים פחות מאיתנו ורצה לראות מה נעשה בנידון. אין
לנו לדאוג שמא אדם מזייף את מצוקתו ונוהג עמנו בחוסר יושר שכן
המעשה והכוונה הם החשובים יותר ואלוקים יסגור את החשבון שלו
עם אותו אדם הנוהג בחוסר יושר, אין זהו עניין שלנו ואין זו
תמימות מצידנו אם נעלים עין ונמשיך במתן הצדקה. על כל אחד
מוטלת החובה לתת צדקה. אדם טוב הוא אינו זה אשר נותן מן
העודפים שלו, מן השפע שלו, אלא זה אשר מחלק את המעט שיש לו
(אסתר קל). לדעת לתת זו חוויה. בכך שאנו נותנים צדקה: צ-ד-ק
(השורש) אנו בעצם דואגים לצדק חברתי ולשוויון. לא יהיה בסדר
מצידנו לעבור על אי-צדק בשקט משום שאין זהו דרך הבורא ודרך
העולם.
קרבה - לשים לב גם לרחוקים מאיתנו ולשדל לקרבם אלינו בכך
שמתקרבים אליהם, שואלים לשלומם ומתעניינים וכדומה, עלינו
להיות פחות מרוכזים בעצמנו.
במילה זו יש גם משמעות נוספת - הקרבה. לדעת מתי להקריב משהו
בשביל אדם אחר, עשיית חסד עימו. לפעמים אנו נקלעים למצבים
בחיים שבהם צריך לוותר ולהקריב, אך כגודל הסבל כך גדל השכר.
למרות שאל לנו לעשות מעשה טוב לחבר רק משום רצון לשכר בעולם
הבא - עלינו לשים מחשבה זו בסוף כוונותינו ולעשות מעשי חסד
מתוך הרגשה פנימית ורצון אמיתי לעזור.
רצון - תמיד שיהיה בנו רצון. רצון לעשות טוב ורצון לרצות את
הבורא. משום שהרצון הוא המפתח לכל בעצם. אמרו חכמים "אין דבר
העומד בפני הרצון", אם תרצה בדבר כלשהו, בעזרת הרצון תוכל
להגיע רחוק ואולי אף לקבלו ואין לך להתייאש - הייאוש הוא מיצר
הרע. הרצון הוא ההפך, למי שיש מוטיבציה ורצון יש לו הרבה
דברים בנשמה ובחיים שלאדם בלי רצון, אין. אולי לא תמיד
מבחינים בהם כי אלו דברים קטנים, אך הדברים הקטנים הם אלו
החשובים ואלו שעושים את חיים לשונים. למי שיש רצון ושאיפה,
האל יעמוד לצידו.
שמחת חיים - עלינו לשמוח בחלקנו ולא להביט אל השכן. ואם דבר
מה מעציב את נפשנו עלינו לשמוח משום שתמיד יכול להיות יותר רע
ואל לנו לשקוע במרה שחורה ומשום שאנחנו לא מודעים תמיד לכמה
שאנחנו בעצם מבורכים. חייב להיות קצת רע בחיים משום שעלינו
להבין שמבלי הרע לא נדע מהו טוב. ובלי העצב לא נדע שמחה מהי.
על כל אדם לשדל בשמחתו של חברו כשם של עצמו.
תודה - אין על האדם לשכוח להודות ולהודות על הכול בחייו.
אסור לו לקחת שום דבר כמובן מאליו. החיים ניתנו לנו במתנה
ואפילו אם אין אנו מרגישים בצורך להגיד תודה עלינו לחוש חובה
לומר זאת. תודה היא אחת מהמילים הכי חשובות שכל אדם צריך
לדעת, אחת המילים הכי חשובות. תמיד להודות. להודות ולהודות,
ולא יזיק לאמור זאת עם תוספת קטנטנה של חיוך 😊
ווואווו מדהים במיוחד החלק האחרון
את כתבת את הכל מאמי?
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*