שקט עכשיו בחדרי חדרים ,
מוזיקה מתנגנת לה בקצב איטי..
מרגישים סערה בדרך.. סערה שקטה , כואבת .
כמה תוכל למסור מליבך , לא כלום .
אתה לא נותן, והלב שלי הולך לאיבוד או בכלל נישאר במקום .
אין לו כוונה להתייחס , הוא שותק.. מפסיק לפעום .
הוא שומר בתוכו סוד, או רגש לא צפוי ..
לעולם לא תדע מה קרה,
לעולם לא תדע מה הולך..
אבל אני יודעת, כמה אתה הפסדת כשהלכת ממני..
בלי רגשות, הלכת ולא התכוונת לפגוע .
יש לי סוד שלא עובר,
ככל שהוא עובר הוא יותר קשה,
לעולם אני אסמוך על עצמי,
או שבכלל לא.. מפני שאני לא עומדת ביצריי אלייך .
לעולם לא תדע מה קרה,
לעולם לא תדע מה הולך..
אבל אני יודעת, כמה אתה הפסדת כשהלכת ממני..
בלי רגשות, הלכת ולא התכוונת לפגוע .
תסמכי על עצמך שהסוף מתישהו יגיע,
את יודעת את זה אבל לא נותנת לזה לקרות,
אצלו זה קרה מזמן , אבל את עיקשת , רודפת אחרי הלא קיים .
בסוף את מגלה שהסוד הוא שלו ולא שלך,
כואב לך אבל את מתאוששת,
מפצירה בעצמך לסגת לאחור ,
אבל יש שם סלע, הסלע שירדה מליבך , הסוד הכמוס..
מוזה של הרגע..
איך יצא ?
יצא עצוב והרגשתי במקום מסויים
כאילו יש הרבה כעס ואכזבה מאותו אחד שהלך
יצא לך ממש יפה מאמי
אוהבת המון
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מורני תודה יפה שלי.
אבל זה לא נירשם בדיוק עליי, למרות שכמה שורות מכוונות למה שאני מרגישה..
אבל בעיקרון זה שיר שסתם ניכתב.....
ו.. זהו ? אין עוד מגיבים ?
חבל מה אני יגיד לכם . .
שבת שלוווום ..
יצא עצוב ,הרבה כאב \\=
מדהים בסך הכל .
אוהבת אותך
