אני סתם כותב פריקה... (אני אנסה כמו שיר)
אני מקווה שזה בסדר
אני חושב שאני אוהב אותך.. אבל לא בטוח
אני שיש שם משו... ואני רוצה לנסות
אבל אני לא רוצה להרוס את הקשר שלנו
אני אוהב אותך אבל לא בצורה הזאת
כן יש לי משיכה כן יש לי רצון ויש לי גם פחד שזה יהרוס..
אין לי את היכולת לעשות.. כולם אומרים תעשה.. אומרים תנסה...
מה כבר יקרה.. זה ישנה את הכל... קשר כזה טוב הכי טוב אפילו...
אבל עכשיו הייתה הזדמנות... ניצלתי אותה.. אבל לא כמו שצריך..
עשינו דבר קטן עם בכלל... נשיקה או שתיים.. הרגשתי בעננים באמת שכן..
אבל ברגע של להיות חברים החלטתי לוותר.. אמרת שלא באלך חבר ואני הסכמתי ברוב טיפשותי..
ועכשיו חוזרות המחשבות מה כדי לעשות עם עצמי...
לנסות שוב? אי אפשר... ולחיות ככה בספק עם יכל להיות או לא.. אם בכלל יש משו..
אני רוצה לדעת אבל לא להרוס...
אני יודע שאני אוהב.. אבל לא יודע אם בצורה הזאת...
הייתה לך משיכה אני יודע אני זוכר..
זה נשאר? זה כבר משו אחר
יש אהבה את זה אני רואה... אבל אני לא בטוח עם היא מהסוג הזה...
את אומרת מדברת מספרת לי הכל.. אומרת שאת בודדה..
ואני רק רוצה לעזור.. לא רק לך אלא גם לי באמת שמה שאני רוצה זה לנסות...
הייתי מאושר שהכל היה כרגיל עד שחבר אמר למה אתה לא אמרת את זה ואת זה...
זה נראה שאתם יותר מסתם חברים טובים.. זה נראה מעבר...
ואני כבר לא יודע מה אני רוצה מעצמי..
אני נשאר בתהיות מחשבות.. תמיד שאני רחוק אני רוצה לנשק אותך.. לחבק אותך..
אבל שאני איתך באמת שכיף... הרצון לחיבוק נשאר.. אבל לא חיבוק כזה...
חיבוק של חברים של חברים קרובים...
התשובה הכי טובה פה זה חכה עם הזמן תדע..
אבל אין לי סבלנות... אני משתגע.. דיי במהרה...
אני חושב שאמרתי הכל...
באמת שאני רוצה לשמוע את הדעות שלכם על זה...
ואם אפשר (מותר) עצות.. חח




