זוהי רק פסקה קטנה מתוך מכתב ארוך, שישה עמודים מלאים.
לכן אני מעדיפה שלא לפרסם את כולו כי הוא גם ככה לא יקרא במלואו..
אשמח לקבל תגובות 😊
כל רגע שעובר, כל שנייה שחולפת, קשה לי יותר. נשמתי נעשית כבדה מדקה לדקה.
המחשבות עליך ועל הפגישה לא חולפות, הן מתרבות ועוצמתן מתחזקת.
אני צמאה, צמאה למבט עינייך, למגע ידייך, לגופך, לחיבוקך.
אני רוצה להביט בשתי עינייך, לחבק אותך, לדעת שזה לא חלום, שאתה עומד מולי, מסתכל עלי ומחייך אלי בחזרה.
החיוך שלך, הוא משהו שאני חולמת עליו כבר תקופה ארוכה מאוד, אני בטוחה שזהו החיוך היפה ביותר עלי האדמות,
החיוך שיכבוש את ליבי מחדש בכל פעם שהוא יופנה אלי מלווה במבט עינייך,
שגם אליהן אני משתוקקת שיביטו בעיניי ויהיו כנות איתי, יעניקו לי את כל הביטחון שרק אצטרך אפילו אם לא ילוו במילים.
הרי האדם אינו זקוק למילים בשבילי להרגיש בטחון, חום ואהבה מהאדם שעומד מולו, הוא זקוק רק למבט עיניים וחיוך מרגיע.
אחחחח התאהבתי 😊




