את נעמדת על קצות האצבעות, מותחת את היד עד לגבול היכולת, בודקת עד כמה את יכולה לרצות.
אותו פרי ביכורים מתעתע בך, ברי חמצמץ עם עתיד מעורפל, פרי של אהבה.
הוא חמקמק, מתנועע קלות עם רוח קרירה של לפנות ערב.
ריחו מערפל את חושייך,ממכר, מצמרר אותך עד העצמות.
צבעו חזק,מלא עוצמה טבעית ובטחון עצמי.
את רוצה אותו.
כל גופך מזדקף, דרוך ומכוון למטרה.
את לא מוותרת.
עוד נגיעה קלה, והנה הוא שלך.
הוא בידייך.
חיוך מאושר מסתמן על פנייך המבריקות מזיעת מאמץ.
את מרוצה, את מסופקת.
והנה את נוגסת בפרי תאוותך, נגיסה גדולה ובשרנית, מלאת תשוקה.
את עוצמת את עינייך, מחכה לטעם גן -עדן שימלא את כל כולך.
בוסר.
אלפי רסיסים קטנים של אכזבה.
אינך רוצה בו עוד.
אינך רוצה בך עוד.
אינך רוצה.




