😢 חבל לי עליהם...
תמשייכיייי
יאווו הסיפור שלך הוא אחד היפים שקראתי!!!
פשוט לא הפסקתי לקרוא!!!
תמשיכיD: 😊
תודה בנות !
אוהבת =]
"ישלך מושג כמה קשה לי ..במיוחד לי " אמרתי
" ישלך מושג מזה לחיות בלי אמא מזה ההרגשה של הנטישה שוב ושוב ושוב " אמרתי
" אני יודע " אמר משפיל את מבטו
" אז פשוט לך " אמרתי וקמתי משם הלכתי לכיוון הבניין לא מצליחה לעצור את הדמעות .
פרק 25
עליתי במדרגות לכיוון הקומה שלנו והלכתי לשירותים סידרתי את האיפור ואז נכנסתי לכיתה המורה נבחה עליי לא עניתי והתיישבתי .
" את שומעת בכלל מה אני אומרת ?" צעקה
" כן " עניתי באדישות שהפתיעה אותי כי בדרך כלל אני עונה לה
" טוב " ענתה והמשיכה בשלה טל שלחה לי מכתב
" מה קרה ?" היה רשום במכתב באותו עט ורוד שהיה מיועד לכותרות .
" כלום סתם \..אחרי זה " רשמתי כל השיעור חלמתי על איזה עולם משלי .
" בואי " אמרה טל היא משכה אותי והלכנו לכיוון הים .
" למה ?" שאלתי
" כי אנחנו צריכות לדבר " אמרה והמשכתי ללכת בעקבותיה .היא התיישבה על החול ואני גם הגלים שתפו את רגליי וזה גרם לי לדגדוג באצבעות .
" דברי " הפצירה בי
" סיפרתי לך הוא ואור שכבו ראיתי אותם הוא הודה הוא בא אליי היום ביקש סליחה אמר שהוא לא יוותר " סיכמתי הכול בקצרה היא ליטפה את שערי
" יהיה בסדר " אמרה
" מה זה מעודד ..וגם נשמע אמין " אמרתי והיא הייתה רגילה למילים העוקצניות שלי ורק המשיכה ללטף
" יש דברים הרבה יותר גרועים " אמרה
" בשבילי זה גרוע לא אכפת לי מצרות של אחרים ..כל אחד והצרות שלו " אמרתי
" טוב מאמי ..מה את תבזבזי את החיים שלך בבכי " אמרה
" אופפ טל " אמרתי והדמעות שוב איימו לרדת
" די ..או שאת שוכחת ממנו או שאת נלחמת עליו את צריכה לבחור את הדרך שלך !! אי אפשר להיות באמצע , מצד אחד לרצות להמשיך להיות איתו ומצד אחד להגיד לו שאת לא רוצה ולמות מגעגועים " אמרה וידעתי עד כמה מילותיה היו מציאותיות אמיתיות עד כמה כאב לי לשמוע את באמת הכואבת !
" אני יודעת " אמרתי מתמכרת לכאב שמשתק את גופי .
" בואי "אמרה וקמה ממקומה ואני אחריה .
נכנסתי הבייתה היה חשוך ועליתי לחדר הבטתי סביב הייתה הרגשה מוזרה לא כמו כל פעם הרגשה של הלבד . שמאור ואני כבר לא ביחד .
הלכתי למקלחת והדבר הראשון היה לפשוט מעליי את הבגדים לפתוח את זרם המים בחד ולברוח לשם למקום שלא צריך לחשוב , לא צריך להחליט , לא צריך לבכות כי אי אפשר , צריך רק לעצום עיניים ולדמיין – כל העולה על רוחך רק לעצום עיניים ולזרום לאן שרק תרצה !
עטפתי את גופי במגבת הנעימה מייבשת את טיפות המים והולכת לכיוון החדר .
" הלו " עניתי לשיחה מאת מאור
" היי " אמר הייתה שתיקה של דקה אחת ואז הקול הנעים שלו
" מה איתך ?" שאל
" יש לי שאלה " אמרתי הוא השתתק ואז ענה
" דברי "
" מה חשבת ?" שאלתי לא עוצרת את תחושת הקנאה שלו איתה .
" מתי ?" שאל בחשש
" כשנישקת אותה כש.., " אמרתי לא יכולה להמשיך
" לא זוכר " ענה בהעלבה
" ששקרןןן !!" צעקתי
" מאמי תירגעי " אמר
" לא ..אתה איבדת את הזכות להרגיע אותי " ענית עצבנית כועסת קנאית !! יותר מתמיד
" טוב , סליחה לא רצית להרע לך " אמר
" מאור כל כך מתחשק לי להחטיף לך סטירה ממש עכשיו " אמרתי
" ואני כל כך מת לקבל את הסטירה הזאת " אמר
" אני שונאת אותך !! " אמרתי
" אני אוהב אותך " אמר
" תניח לי !!" צעקתי
" אז זהו שלא חשבתי .. !!" אמר וניתק ונשארתי עם סימן שאלה על מה הוא מדבר לעזאזל , אולי על מה הוא חשב..
נשכבתי על המיטה ככה עם המגבת והדמעות ירדו פשוט ירדו להן . אחרי כמה דקות קמתי והלכתי לכיוון הארון לקחתי כותנת שמתי סירקתי את השיער והסתובבתי בבית כמו משוגעת .
" היי " שמעתי
" היי " אמרתי לאמיר שנכנס
" מה יש ?" שאל שראה את דמעותיי
" סתם ..." אמרתי ורצתי אליו הוא חיבק אותי וחייך
" סופסוף " אמר
"מה סופסוף אני נשברת?" שאלתי
" לא סופסוף אני מקבל ממך חיבוק " אמר
" חח אני ממש מצטערת שזה בנסיבות כאלה " אמרתי והוא חייך
" תתלבשי אני רוצה לקחת אותך לאנשיהו " אמר
" לאן ?" שאלתי
" נו לכי להתלבש "אמר
" טוב " אמרתי עליתי שמתי גופייה וטייץ כפכפים ויצאנו הלכנו כמה דקות ונכנסנו לתוך חורשה שוממה
" בואי " אמר והחזיק את ידי
" תראי " אמר לי וראיתי עץ ישן ועליו חרות שמה של אימי
" מה ?" שאלתי
" אמא פעם לקחה אותי לפה ..ואמרה לי שתמיד שהיא הייתה עצובה היא באה ודיברה על העץ הזה כאילו זאת אמא שלה ותמיד תמיד הייתה מוצאת תשובה " אמר
" באמת ?" שאלתי אצבעותיי עוברות על שמה נוגעות באצבעותיה השבריריות שחרטו את שמה על בעץ ניגבתי עוד שובל של דמעות
" אני רוצה להיות ..לבד " אמרתי והוא הלך
הבטתי בעץ הישן והסתובבתי מעט שם עד שמצאתי שקע נוח לשבת , מיששתי את החול הלח ועצמתי את עיניי מדמיינת את אימי .
" היי " אמרתי
" אמא אני צריכה תשובה ממך..להילחם או לוותר ?"
תגובות = המשך
אוהפתאותכן =P
מדהיייייייייייים ...
המשך(:
rachel13 - תודה מאמי אממ המשך עוד מעט
בר מאמי - חולעלייך המשך יותר מאוחר
שבת שלומי ;]
פרק מדהים!
מאמי הכתיבה שלך כל כך יפה שיהיה לך שבת שלום מחכה להמשך
אמא פעם לקחה אותי לפה ..ואמרה לי שתמיד שהיא הייתה עצובה היא באה ודיברה על העץ הזה כאילו זאת אמא שלה ותמיד תמיד הייתה מוצאת תשובה " אמר
" באמת ?" שאלתי אצבעותיי עוברות על שמה נוגעות באצבעותיה השבריריות שחרטו את שמה על בעץ ניגבתי עוד שובל של דמעות
" אני רוצה להיות ..לבד " אמרתי והוא הלך
הבטתי בעץ הישן והסתובבתי מעט שם עד שמצאתי שקע נוח לשבת , מיששתי את החול הלח ועצמתי את עיניי מדמיינת את אימי .
" היי " אמרתי
" אמא אני צריכה תשובה ממך..להילחם או לוותר ?"
פרק 26 –
ישבתי שם שעות מחכה לתשובה ושום דבר לא קיבלתי שום תשובה . החלטתי לנסות לבוא מחר וחזרנו הבייתה כל הדרך שתקנו שנינו ,כל אחד ומחשבותיו .
פתחתי את הדלת עליתי לחדר שמתי את הכותנת שלבשתי לפני שירדנו ונרדמתי .
רסיסים של אור התגנבו דרך חריצי התריסים ועיני נפקחו הבטתי בשעון שעל הקיר השעה הייתה 7 וחצי הלכתי לכיוון הארון והחלטתי שהיום אני ייראה טוב !! לא משנה למה הוא איך אני יסביר לכולם למה מאור רוצה אותי !!
הוצאתי מכנס שחור קצר וגופייה אפורה יפה ! חושפת את רגליי השזופות ואת כתפיי שמתי כפכפים בצבע כסף התאפרתי קלות מדגישה את צבע הספיר מעט סומק המבליט את עצמות לחיי הגבוהות ומבריק שפתיים עדין .
" אני זזתי " אמרתי ואמיר הביט בי
" לכבוד מי ההתגנדרות הזאת " שאל
" סתם " אמרתי ויצאתי
" היי חכי רגע " צעק הבטתי בו הוא זרק לי כריך ואמר
" חכי אני יקח אותך ..זה גם ככה על הדרך שלי " אמר
" טוב .." אמרתי הוא נכנס לאוטו ואני לידו
" אז מה אמירוו'ש.. לא הגיע הזמן לאיזה כוסית " שאלתי והוא חייך
" אמת שיש מישהי " אמר
" רציני ?מישהי שאני כמירה ?" שאלתי והוא הסמיק קלות
" לא .." אמר
" חח טוב " אמרתי והוא עצר לקחתי את התיק
" ביי אמירי תודה " אמרתי ונכנסתי לבית הספר טל ודנה באו לעברי
" היי ילדה ?..מה זה את לבושה כל כך יפה ?" שאלה דנה
" סתם ..באלי " אמרתי ואורי ניגש אלי
" היי כוסית " אמר וחיבק אותי ואוראל היה איתו
" מוזר שהם כל הזמן ביחד " חשבתי מיד מתנתקת מהחיבוק שלו ואוראל הביט בי בהשתעשעות
" אני צריכה לדבר איתך אחרי הלימודים " אמרתי והוא הנהן
" סבבה " אמר
" טוב בואי רגע " אמרה טל ומשכה אותי
" מה קרה ?!!" שאלתי
" תסתובבי " אמרה והסתובבתי ראיתי את מאור ולידו את אור מלטפת את ראשו והוא מתנגד
" מה את לא מבינה ?.אני לא רוצה אותך ואפעם לא רציתי !!" חייכתי נהנהת מההשפלה שהיא עוברת
" מאורי .." אמרה בקולה הזדוני
" שום מאורי " אמר כועס
" עברת כבר כל גבול ..." אמר נטע עמדה בצד המומה ראתה אותי מחייכת ואז ראיתי את אור הולכת במבט מושפל נכנסתי לבניין ומאור נכנס אחריי
" היי " אמר
" היי" אמרתי
" מה קורה ?" שאל
" בסדר " אמרתי
" ראיתי מה עשית לה ..כל הכבוד !!" אמרתי
" כן .." אמר
" אז מה ?? " שאל
" מה ?" שאלתי
" נתנהג כמו שתי ילדים שבקושי מכירים שלא מאוהבים אחר בשניה עד מעעל הראש ..והכול בגל מעידה ?" שאל
" מאור ..אני אתמול הלכתי למקום שאני יהיה לבד ויחשוב , וחשבתי ..עליי עליך על שנינו והבנתי ..
לפעמים אנשים עושים טעויות ולפעמים אנשים משלמים עליהם ...אילו יותר מידי ואני לא רוצה להביט אחורה ולהגיד
" היי ליאל זאת הייתה טעות בגלל מעידה שלו חד פעמית את זרקת אהבה לפח " אני לא רוצה שזה יקרה
ואתמול אמרו לי משפט שכל הזמן בראש שלי , אמרו לי
" יש שתי דרכים בחיים
האחת : לוותר על מה שאתה רוצה כי אתה חלש כי אתה נשבר בקלות
השנייה : להילחם לא לברוח להתמודד , לנסות לתקן לנסות לסלוח למחוק ולהתחיל מהתחלה.
ואני הבנתי שאני לא חלשת אופי שאני לא בורחת , לא עכשיו !! לפני שהכרתי אותך הייתי בורחת נשברת מנסה לשים מסכה של אחת קשוחה של שמה על אחרים . ושהכרתי אותך הבנתי מה זה להיות אני , בלי מסכות , בלי שקרים , להיות אני !!
ואהבתי את זה ..ואותך !! יותר מכול דבר
ואני לא מוכנה לוותר אני כן יילחם על אהבה הזאת .. "הוא חייך התקרב בחשש והניח את ידו על כתפי מקרב אותי אליו ואני קצת חוששת מתקרבת והחיבוק היה בלתי נמנע , הוא נמשך איזה 5 דקות שלמות והגעגועים התמוגגו בהרגשה מנצחת של הריח המוכר של אותו הבן אדן שאני כל כך אוהבת .
" טוב אני מאחרת לשיעור " אמרתי הלכתי לכיוון הכיתה
" היי חכי לי " שמעתי את טל
" חח בואי " אמרתי והיא נעמדה לצידי
" כל הכבוד "
" על מה ?" שאלתי
" שלא ויתרת !! " אמרה
" אני לעולם לא אוותר " אמרתי
" גם לא על שיעור במתמטיקה ?"שאלה
" דווקא על זה יש סיכוי שאני מוותרת " אמרתי ושתינו צחקנו . תגובות =]
פרק מהמםם!!
שמחה שהם חזרווו חיחי
המממשך
פרק קצר אבל יפה!!!
תמשיכי(::::: 😊
קצר אבל מצמרר אהבתי ממש!😊