זיכרונות שלא מרפים,
אוחזים בך, מקשים עליך.
זיכרונות, שמבטאים כולכך הרבה רגשות,
רגשות שאין בהן שימוש עוד.
זיכרונות ששורפים, זיכרונות ששוברים.
כאלו שגורמים לחיוך, לדמעה.
כאלו שמשפילים, שהורסים.
זיכרונות,
נמצאים שם יותר מדי בזמן האחרון.
הם מכאיבים, הם צורבים,
הרי בשביל זה הם קיימים.
מזכירים לנו רגעים יפים מהעבר,
רגעים שהיינו רוצים לשכוח,
רגעים שהיינו רוצים לנצור.
אי אפשר להלחם בהם, אי אפשר לשכוח אותם,
כי הם איתך, חרוטים בך.
ואולי צריך להפסיק להיאבק כדי לשכוח,
ואולי לעולם לא אדע עוד שקט ממך,
ואולי לעולם לא אדע שוב אהבה כזאת,
ואולי יהיה קשה להיזכר בהם,
להרגיש אותך בהם כל פעם מחדש,
כל נגיעה, כל חיבוק..
כל שבר שהשארת בי,
ששורט אותי כל פעם מחדש,
שנשבר לחתיכות קטנות יותר, חדות יותר
שרק מזכירות לי
שאולי בעצם, אתה עוד קיים אצלי.




