קטנה, שברירית, זעירה מול העולם האימתני הזה.
שותקת , שתיקה עמוקה , דלה ממבטים , דלה מרגש .
שתיקה מעיקה ההופכת אותה לעוד יותר זעירה , עוד יותר ממה שהיא עתה . אלפי הולכים , בוהים בה ומרחמים .
עליה, כמה שהיא קטנה ולבדה , כמה היא כלום לעומת הרוב .
וכמה שהיא מנסה לקום , היא נופלת..
מנסה ללמוד מהטעויות , מנסה לתקן – לבדוק מה לא בסדר .
להראות שהיא יכולה – שהיא מסוגלת .
להגיד עשיתי את זה , ניצחתי את כולם .
תמיד אמרו לה אנשים , אנחנו כאן בשבילך לתמיד .
אך הם לא באמת היו שם בשבילה , כשהיא הכי נזקקה ,
הם לא היו כאן להביא לה את אותו חיבוק אוהב , אותו ליטוף נעים ואותה מילה שמחממת את הלב ומרימה .
היא בכתה , בכי כואב .
ללא דמעות , בכי מן הלב .
ושוב אותם ההולכים , הבוהים בה ומרחמים .
מראים לה כמה היא כלום לעומת הרוב .
קטנה, שברירית, זעירה מול העולם האימתני הזה.
קטע ראשון שאני כותבת .. מה דעתכם ?
יום טוב 😊
אהבתי את הצורת כתיבה שלך
יש בה משהו מאוד מיוחד לדעתי
מעבר למילים היא מחביאה משהו
וזה מסקרן
זה משקף את המציאות ואת ההרגשה
של הרבה אנשים בעולם הזה
יצא לך ממש יפה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (נאפי @ 26/05/2008) אהבתי את הצורת כתיבה שלך
יש בה משהו מאוד מיוחד לדעתי
מעבר למילים היא מחביאה משהו
וזה מסקרן
זה משקף את המציאות ואת ההרגשה
של הרבה אנשים בעולם הזה
יצא לך ממש יפה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
😊
