הדמעות מתפרצות לי אני לא יכולה לעצור אותן כבר,אני אפילו לא מנסה,אני יודעת שזה כואב לבכות,אבל הרבה יותר כואב לשמור
כ"כ לא טוב לי,כמה שאני לא אנסה להכחיש אני תמיד ארגיש דברים,תמיד יהיו לי את הפרפרים,הפרפרים האלה שבכל פעם שאני שומעת את קולך ליבי פועם בחוזקה.
לפעמים אני פשוט מצטערת שהכרתי אותך,שהתנשקנו,לפעמים אני חושבת ש... שאם לא הנשיקה הזאת בכלל לא הייתי מתאהבת בך בצורה כזאת שאף אחד לא יכול להבין.
בכל פעם שאני עצבנית אני כותבת למחשב,לפעמים נדמה לי שמישהו נכנס לי למחשב וקורא את זה אבל אז אני מבינה שזה שוב הדימיון הפרוע שלי שמכה בי בכל פעם שאני כותבת עלייך,
וזה לא עובר. זה לא עוצר. אני בוכה,כואב לי לראות אותכם ביחד למרות שאני יודעת שאתם כ"כ מאושרים.
ואתה יודע שאכפת לי ממך,או שאולי לא?
כמה דקות אחרי שדיברנו אני לא מצליחה להוציא אותך מהראש,אז דיברנו.. ו..? זה אומר שעכשיו אני צריכה לחזור לחשוב עלייך?
נכון,כבר כמה זמן אהבתי אותך אבל בהכחשה. פעם? פעם עוד ידעתי להכחיש. היום אין לי את הכוח הזה בכלל,יש לי רצון לקום לעזוב הכל,אותך,את האהבה הזאת,את החיים האלה,את החברות האלה,
את הלימודים האלה,את הכל.. לא להיות כאן יותר.. לא לשמוע ממך או עלייך!
אני בטוחה ששמעת שהקול שלי רעד כשדיברנו אני לא יודעת מאיפה להתחיל אבל היו לי פרפרים כאלה בבטן,פרפרים שלא היו לי באף שיחת טלפון..
כשהבנתי שהתקשרת אליי הלב התחיל לדפוק בחוזקה,פחדתי,לא נשמתי ב30 שניות האלה של השיחה
אני חושבת שאפילו שמעת את זה עליי זה היה עוד יותר פאדיחה כי אתה אפילו לא שם עליי ולא תשים.
אני לא שלילית,חס וחלילה. באמת שלא,פשוט אני מודעת למציאות אני לא מתכוונת להכחיש אותה יותר. מה זה יתן לי? הרי בכל מקרה אתה איתה,
אתה לא מתכוון לעזוב אותה והיחסים שלכם נפלאים נכון?
ואני,כמה שאני לא מנסה להרגיש,להתאהב באחרים. תמיד המחשבה הרגילה,המחשבה עלייך.
שוקעת בתוך עולם ענק,של זכרונות,מהילדות,מהאהבה הראשונה,מהנשיקה הראשונה.
דברים טובים,דברים רעים אבל בסוף הכל זוכרים.
אני עכשיו שומעת שיר,אתה יודע איזה שיר לידור? My Immortal שיר שאני לא יכולה להתעלם כשאני שומעת אותו,אני פשוט מתחילה לבכות.
כל כך מזכיר לי אותך זה מדהים עד כמה בן אדם יכול לאהוב,זה כבר לא אנושי כמה שאני אוהבת אותך.
קורה לי מידי פעם שאני מדמיינת שקורה לך משהו,תאונת דרכים או משהו כזה.. אני חושבת שאם יקרה לך משהו כזה,החיוך ירד לי מהפנים לכל החיים.
לא תהיה לי תקווה לחיות,לא יהיה לי בשביל מה לחיות,לא יהיה לי למי להרגיש,לא יהיה לי את מי לאהוב!
נכון כל האהבה הזאת בכלל לא משתלמת,לא לי ולא לך. לך יש חברה למה שאני אעניין אותך בדיוק?
לי יש חבר אבל מה שאני מרגישה אליו לא משתווה לרבע ממה שאני מרגישה אלייך,אף פעם לא הרגשתי ככה.
כל פעם אתה חוזר ומשכנע אותי שאתה האחד,כל פעם כשאני מנסה לשכוח?אתה נותן לי סיבה,אלף סיבות - ל ז כ ו ר!!
כ"כ מבינה אותך .\:
מאמי אם זה המצב עדיף שתמשיכי הלאה .
תתני הזדמנות לבנאדם אחר .
אח תתקעי עליו , הוא לא שווה אותך !
יהיה בסדר , פה תמיד 3>
הייתי שם..
כמה שזה יישמע מגוחך, תהיי בטוחה שזה עניין של זמן.. שעוד כמה זמן- אולי שבועות או חודשים, הוא יהיה חלק מהעבר שלך.. תביני שזאת הייתה אהבה חרת הגיון ותתאהבי באמת, במישהו שאוהב אותך חזרה..
אני מאמינה שחלק מאהבה אמיתית היא לקבל אותה גם,, אהבה חד צדדית היא לא אמיתית..
עוד כמה זמן תרגישי סתומה שהרגשת את כל זה אליו ואת כל השירים הדיכאוניים (אבבל יפים ומרגשים). שכבתב..
זה רק עניין של זמן.. תשענני את זה ותנסי להמשיך הלאה, לא חבל על הדמעות שלך?
אני חושבת שכשתחליטי שאת רוצה לשכוח אותו יהיה קל יותר ותצליחי, כשתביני עם ההגיון שהוא לא האחד...
זזתי מותק
