עזרה - בגרות בגיאוגרפיה

גם אני צריכה ,
אז למי שיש אשמח אם תביאו .
תודה 😊

כנסו לאתר של משרד החינוך.

לא מצאתי שם :\
תודה בכל מקרה.

עוד מישהו? זה ממש דחוף לי :[

אני הקלדתי...

מושגי יסוד:
1. מטרופולין- מטרו=אם; פוליס= עיר – עיר אם. במושג זה מתייחסים לעיר הגדולה והדומיננטית בסביבתה. לעיתים מדובר בעיר הראשה שבמדינה.
2. מגלופוליס- מגה= ענק; פוליס=עיר- עיר ענק. מושג זה מתייחס לאזור עירוני גדול מאוד אשר כולל מספר ערי מטרופולין. לפי גוטמן (גיאוגרף עירוני) למגלופוליס יש מספר מאפיינים:
א.צפיפות אוכלוסיה גבוהה
ב. קיימת תשתית מפותחת וצפופה של כבישים ומסילות ברזל
ג. קיימים מוקדים תעשייתיים גדולים
ד. השטחים "הירוקים" והראות "הירוקות" וכן השטחים החקלאיים קשורים לערים המצויות לידם.
גוטמן התכוון במונח מגלופוליס לריכוז העירוני בצפון מזרח ארה"ב, הכולל בין היתר את השטח מבוסטון ועד לוושינגטון. כיום,משתמשים במנוח זה גם לאזורים נוספים. לדוגמא: השטח המשתרע מסן דיאגו עד לסן פרנסיסקו בחוף המערבי של ארה"ב, לאזור גדול ביפן ועוד. ערי הענק זכו להגדרות שונות בג"ג העירונית: "עיר מליון" וכאן הכוונה ליישוב עירוני המונה לפחות מליון נפש ומהווה עיר שהשפעתה ניכרת למרחקים בתחומי כלכלה,חברה ותרבות.
3. מדרג עירוני= היררכיה עירונית: התפלגות היישובים לפי סדרי גודל. במדינות רבות במיוחד באלה שיש בהם התיישבות עירונית ותיקה, נוכל להבחין בהיררכיה יישובית, ככל שעולים בפירמידת ההיררכיה כן הולך מס' היישובים ומצטמצם, לרוב ניצבת בראש הפירמידה עיר אחת הגדולה במידה ניכרת מזו שאחריה במדרג, עיר הנקראת בשם "העיר הראשה", במדינות שזכו לעצמאות לאחר מלחה"ע השנייה יש תופעה של מדרג חסר. לרוב חסרות במדרג חוליות הביניים שהן יישובים בסדר גודל בינוני. מתכנני ההתיישבות פועלים לפיתוחן של החוליות החסרות מתוך מגמה לאזן/לשפר את המדרג העירוני.
4. עיר ראשה: עיר גדולה המרכזת בתוכה עוצמה כלכלית, פוליטית, חברתית ותרבותית. כמעט בכל מדינה יש עיר אחת גדולה, הגדולה מיתר הערים וזוהי העיר הראשה. בעיר זו מתקיים תחום רחב של פעילויות בהשוואה ליתר הערים. לדעת החוקר ג'פרסון, בכל מדינה תוצר בסופו של דבר עיר ראשה אשר תהייה גדולה מהערים שמתחתיה במדרג ולה יהיה אופי לאומי או כלכלי המיוחד לה.
במדינות מתפתחות יש פער ניכר בין העיר הראשה לערים הבאות אחריה במדרג. לפעמים העיר הראשה במדינות המתפתחות מכילה כרבע מכלל אוכלוסיית המדינה, וכמחצית מכלל האוכ' העירונית. לדוגמא: בנקוק שבתאילנד. תופעת העיר הראשה בולטת במרבית מדינות המזרח התיכון, דוגמא קיצונית לעיר ראשה היא סינגפור אשר בעצם היא "עיר-מדינה". במדינות מפותחות ההבדלים מאוד קטנים ולפעמים גם ערים שהיו בעבר קטנות משנות את מיקומן במדרג בעיקר בשל השפעות כלכליות. במספר מדינות קיימת תחרות בין שתי ערים על המיקום בראש המדרג העירוני. במדינות בהן קיימת תחרות בין שתי ערים הגדולות שבהן יש סדר גודל דומה של האוכלוסייה בד"כ אחת מהן היא הבירה או שכל אחת מהן משמשת כיישוב המרכזי באזור מסוים.
5. אגד ערים (אגודה= שיתוף) : זה מצב שבו עיר אחת מתפשטת לכיוון העיר הסמוכה אליה= זחילה אורבנית (עירונית). מצב זה יוצר רצף עירוני במרחב מבחינת הבינוי, כך שכמעט לא ניתן להבחין בגבולות שבין הערים. לדוגמא: הגבול שבין ת"א לרמת גן, ובין רמת גן לגבעתיים וכו'.
אגד הערים יכול להיות מורכב רק משתי ערים כמו למשל לוד ורמלה אך לרוב הוא בנוי ממספר ערים הקרובות זו לזו. בד"כ עיר אחת באגד מהווה את הישוב המרכזי שזה בעצם יישוב שנקרא גלעין האגד והערים האחרונות באגד מהוות "ערי בת" או "ערי לווין". לדוגמא: אגד הערים ת"א. גלעין האגד היא העיר ת"א-יפו וערי האגד הן חולון,בת ים,גבעתיים , רמת גן ובני ברק. התהליך באגד הערים כולל מספר שלבים: בשלב הראשון קיים רצץ מבחינה טריטוריאלית (בינוי) ובהמשך רצף מבחינת אספקת השירותים. מדובר באיחוד שירותים לצרכי התייעלות. לדוגמא: שירותי חינוך,בריאות, כבאות, פינוי אשפה וכו'. הערים המקיפות את אגד הגלעין תלויות בגלעין בתחומים רבים כדוגמאת התעסוקה, המחסר, האוניברסיטאות, שירותי בריאות גדולים (בתי חולים) וכו'.
6. פרבר: אזור מגורים בקרבת העיר. מבחינים במס' סוגי פרברים: פרבר גנים, פרבר לינה, פרבר תעשייה, פרבר עוני וכו'. ההבחנה נעשית עפ"י תפקיד הפרבר. גם אם בשלב מסוים מוקמים הפרברים בשולי העיר הרי בהמשך הם הופכים לחלק בלתי נפרד מהעיר ויוצרים רצף עם העיר. לפרברים יש דימוי שונה במדינות מפותחות ומתפתחות: במדינות העולם השלישי, בעקבות הגירה רחבת מימדים מהכפרים לערים ובשל העובדה שהערים לא ערוכות לקלוט את זרם המהגרים, הן מבחינת הדיור והן מחינת התעסוקה ואספקת השירותים, נוצרו פרברי עוני שסובלים מריבוי של תופעות פשע, אלימות ועוני נורא- ולכן יש להם דימוי שלילי ביותר. במדינות המפותחות הפרברים מהווים ביטוי לאיכות חיים. היציאה מהעיר לשוליים מבטאת "בריחה" מהמפגעים האקולוגיים של זיהום האוויר, מהרעש וחיפוש אחריי סביבה נאותה אשר תמלא את צורכי האוכ' המבוססת מבחינה כלכלית. תהליך הפרבור הוא מהתופעות המודרניות של התקופה האחרונה ויש לו דימוי חיובי ביותר.
7. דגמי ערים: ניתן להבחין בהבדלים בהתפתחותן של ערים, כתוצאה מתנאים סביבתיים, מסיבות שונות או תכנון עפ"י דגם מסויים או שילוב של מס' דגמים באותה העיר. קיימים 5 דגמים בולטים:
א. דגם מעגלי- העיר מתפתחת בצורה מעגלית מסביב למרכז
ב. דגם גזרתי- מתפתח לאורך צירי תחבורה ראשיים המתנקזים משולי העיר למרכז
ג. דגם רב מוקדי- מתפתח באותם שטחים ריקים בין הגזרות השונות.
ד. דגם קווי (ליניארי)- דגם של התפתחות אורבנית לאורך מרכיב קווי.
ה. דגם שתי וערב- רחובות אופקיים ואנכיים.
8. מיון ערים: עפ"י קריטריונים.
א. מיון ערים עפ"י התפקיד הדומיננטי בכלכלתן. לדוגמא: עיר נופש ושייט, עיר תעשייה, עיר נמל.
ב. מיון עפ"י מיקום גיאוגרפי. לדוגמא: עיר הררית, עיר לחוף ים.
ג. מיון עפ"י זמן יסודן. ערים עתיקות או חדשות.
ד. מיון עפ"י גודל והיקף אוכלוסיה. ערים גדולות לפי למס' התושבים.

מהי גיאוגרפיה עירונית?:
הגדרה: ג"ג עירונית היא ענף העוסק בתפרוסת הערים במרחב ובגורמים הגיאוגרפיים המשפיעים על דרך צמיחתן של ערים, על רקע נתונים סביבתיים קיימים.
א. הג"ג העירונית עוסקת באזורים המיושבים שעל פני כדה"א וביחסי הגומלין הקיימים בין מוקדי היישוב לבין עצמם ובין האוכ' לבין הישובים העירוניים. מוקדים אלה מתאפיינים בצפיפות אוכ' גבוהה ואוכ' שאינה עוסקת בחקלאות. באוכ' שעוסקת בתעשייה, מסחר ושירותים, ותפקידם המרכזי של הערים כמקומות של תרבות, כלכלה, שירותים, מנהל, פעילות פוליטית ותחבורה.
ב.הג"ג העירונית עוסקת בהבנת הייחודיות של ערים שבה, בחוקיות שבין הערים וביחסי הגומלין שבין תושבי העיר לסביבתן. בערים יש כוח, כלכלה, פוליטיקה, חברה ויוקרה. בערים מתחרשת פעילות אשר כוללת חידושים בכל תחומי החיים. מושקע בערים הון עתק וצמיחת הערים מבטאת את התקדמות האנושות.
ג. הנושאים העיקריים בהם עוסקת הג"ג העירונית הן: גבולות עיר, מבנה פיסי של עיר, שימושי הקרקע העירוניים, דינמיקה עירונית, תפקודי העיר, תחבורה בעיר, אוכ' עירונית, מע"ר, תחומי השפעה של העיר, יחסי גומלין בין ערים,מדרג עירוני, ערים חדשות, הגירה בין עירונית, תכנון עירוני וטיפוסי ערים שונות.
ד. הג"ג העירונית עוסקת בשאלות הבאות: כיצד התפתחו הערים? מה מאפיין ערים ושכונות? האם קיים סדר מסוים בתפרוסת ערים במרחב? האם יש חוקיות מסוימת בשימושי הקרקע בעיר? כיצד בוחרים אנשים לגור בעיר? ומה הן המגבלות לחייהם בעיר? ועוד....
גיאוגרפיה עירונית- רקע היסטורי:
ראשית המחקר של הג"ג העירונית באירופה המאות ה-17 וה-18. העיסוק העיקרי היה במיקום. המהפכה התעשייתית באירופה השפיעה מבחינת כלכלית וחברתית וקירבה את הג"ג העירונית אל תחומי המדע, ואל הגישה לחקר מקורות הגלם וחקר דרכי השיווק והמסחר, אך עדיין לא היה מחקר מדעי. עבודות מדעיות ראשונות בג"ג העירונית הופיעו בראשית המאה ה-20 ע"י הצרפתים אשר ראו בעיר מכלול של היבטים שהם חלק מהג"ג האנושית, אח"כ חלה התפקחות והג"ג העירונית הפכה לענף בפני עצמה. חקרו את: הגידול המואץ של הערים, התפשטות מרכבת התחבורה, הגידול בתעשייה, ערי ענק ועוד. עם סיום מלחה"ע ה-2 ערי אירופה היו הרוסות לחלוטין והחל הצורך לשקם את ההריסות, הוחל לתכנן מחדש את הערים ההרוסות ולהתאים את התכנון לחיים המודרניים, כל זה הביא לעליה בדרישה לחקר הג"ג העירונית. יזמים ציבוריים ועירוניים החלו לדרוש תכנון עירוני ומחקר כדי להשקיע ולבנות במקומות שעתידים להתפתח. הג"ג העירונית המשיכה להתפתח עד שהגיעה להתפתחות האקולוגית העירונית שעסקה בהשפעתן של אוכ' על דגם המגורים העירוניים. משנות השבעים החלו לחקור את המחקר העירוני של ערי העולם השלישי.

חקלאות בארה"ב:
מאפייני החקלאות בארה"ב עפ"י מפה כלכלית:
1. מגוון גידולים חקלאיים (חיטה, תירס, כותנה, פירות וירקות, משק בשר וחלב,סויה)
2. רוב החקלאות בארה"ב מצויה בחלקה המזרחי.
3. החקלאות בארה"ב נקראת "חקלאות מתמחה", חקלאות "מונוכולתורית". החקלאי הופך להיות מומחה בגידול חיטה/ תירס/אורז, רק בגידול אחד. בשנים האחרונות מקובל לפתח בארה"ב חקלאות שנקראת "מחזור זרעים"- במפה הכלכלית יש כתמים ומזה אפשר להבין שאותו אזור מתמחה בגידול מסוים. כיום מקובל לגדל בשני מחזורים על כל יחידת שטח, כי כל גידול חקלאי צורך מינרלים אחרים ובכך האדמה נשארת פורייה ולא נהרסת.
למה מגוון כה גדול של גידולים חקלאיים בארה"ב?
1. בארה"ב יש שטחים גדולים פנויים, כמעט ואין שטחים פתוחים שאינם מנוצלים- חקלאות, פארקים, ייעור.
2. מגוון של סוגי אקלים- תנאים פיזיים
3. מגוון של סוגי קרקעות
4. מגוון של סוגי פני השטח
5. כמות מספקת של מים
6. טכנולוגיה מתקדמת מאוד- מיכון מתקדם, יכולת דישון, הדברה, ניקוז של מים, שימוש בזנים נכונים, השקיה נכונה.
כל גידול "מקבל" את הטיפול האופטימלי (הטוב ביותר) שהוא זקוק לו.
החקלאות בארה"ב מכונה "חקלאות בתר תעשייתית", ברגע שהחלה לצוץ התעשייה, החיים השתנו. משמעות המילה בתר היא אחרי.
החקלאות הקדם תעשייתית- חקלאות מסורתית, כלים ישנים, כוח שרירים של אדם או בהמה, מעט תוצרת מכל יחידת שטח, כמעט ואין שימוש בדישון, אין הדברה. לכל חקלאי מגוון גידולים.
החקלאות התעשייתית- חקלאות שמיועדת לגידולים תעשייתים, לדוגמא העגבנייה מייצרת קטשופ, רסק עגבניות. זהו שלב המעבר.
חקלאות בתר תעשייתית- טכנולוגיה מתקדמת- מיכון חקלאי, הדברה, השקיה נכונה, שימוש בזנים מתקדמים, ניקוז של המים. הרבה פחות כוח אדם (פחות מ-10% עובדים בחקלאות). בארה"ב 0.7% (לפי הנתונים של ה-CIA) עוסקים במגזר זה. מגוון ושפע של גידולים חקלאיים למזון ותעשייה, חוות גדולות, חברות גדולות- אלו הם מאפיינים של חברת שפע! התמחות בענף אחד או שניים!
חקלאות אינטנסיבית: השקעה רבה מאוד של עבודה והון בכל יחידת שטח.
חקלאות אקסטנסיבית: השקעה מעטה של עבודה והון בכל יחידת שטח.
תפרוסת הגידולים החקלאיים בארה"ב:
רצועת החיטה:
תפרוסת: בעיקר במישורים הגדולים, מעט ברמת קולומביה ובצפון האגן במרכזי. האזור לא מיושב הרבה והקרקע שבו לא כ"כ יעילה ואיכותית, כמות המשקעים נעה בין 200-400 מ"מ גשם בשנה. האקלים משתנה בין הצפון לדרום (הוא תלוי בקו הרוחב), לדוגמא- קנזס. קיימת הבחנה בין חיטה חורפית לחיטה אביבית. חיטה חורפית נזרעת בסתיו, גדלה במהלך החורף (לפעמים תחת מעטה קטן של שלג) ונקצרת בסוף החורף, חיטה זו ממוקמת בדרום המישורים הגדולים וברמת קולומביה. היות הכלים החקלאיים שקוצרים את החיטה נחשבים למאוד יקרים, החקלאים בוחרים את הכלים השונה, קוצרים את החיטה ולקראת סוף הקיץ פונים הכלים לצפון המישורים הגדולים שבו גדלה החיטה האביבית (שנזרעת באביב ונקצרת בסוף הקיץ), בסוף עונת הקציר חוזרים הכלים דומה ועוברים תהליך החזקה ושימור.
הגורמים לתפרוסת:
1. גידול אקסטנסיבי: השקעה מעטה בגידולים, מעט כסף, מעט עבודה בכל יחידת שטח. הכסף מושקע בקנית הקרקעות ולא בגידול הגידולים. שיטת העיבוד= פחות השקעה יותר תוצרת.
2. כמות משקעים מספקת: החיטה לגידולה זקוקה ל-250-350 מ"מ גשם בשנה, אזורים אלו מאפשרים כמו כזו של משקעים.
3. טופוגרפיה: המישורים הגדולים מספקים שטח שנוח לגדל את החיטה מבחינה טופוגרפית היות ומדובר באזור מישורי יחסית. ברמת קולומביה ישנה קרקע בזלית איכותית, בצפון האגן המרכזי ישנה קרקע פורייה ושטח מישורי.
קשיים ביצור החיטה בארה"ב:
1. תנאי שטח אופטימאליים- החיטה גודלת בתנאים לא אופטימאליים ולכן מתקבלת חיטה פחות איכותית ובכמויות קטנות יותר.
2. ריחוק ממוקדי התיישבות עירונית- החיטה גדלה במרכז ארה"ב והתושבים ממוקמים רחוק, יש בעיות העברה של החיטה- עלות שינוע גבוהה.
פתרונות הבעיות:
1. כמות- בגלל שמדובר בתנאי אקלים בעייתים (תקופה של בצורת למשל) ובתנאים פיזיים לא משובחים, מתקבלת חיטה בכמות קטנה יותר. הפיתרון היא חדירה לאזורים נוספים לגידול החיטה (הרחבת שטחי החיטה) ולכן מתקבלים עודפים עצומים של חיטה. יוצר תחרות עם מדינות מזרח אירופה על מכירת החיטה למדינות מתפתחות ולכן הממשלה קונה את העודפים מהחקלאיים ונותנת אותם כמענקים.
2. תחבורה- שימוש בתחבורה נהרית (דרך הנהר), יש מקומות שהנהר קפוא, בעיקר בארה"ב, יש זמנים שבהם מכלים ענקיים של חיטה ממתינים שהנהר יופשר ואז כלי השיט יעבור. החיטה מחזיקה הרבה זמן מעמד, חיי המדף שלה ארוכים, קיים גם שימוש ברכבות, משאיות ענק (נדיר).
רצועת תירס, סויה ובקר:
זהו הגידול החשוב ביותר בארה"ב, הכי אופייני, משמעותי וכלכלי. 3/4 ממנו מייעדים לבעלי חיים, 1/4 ממנו מיועד לאדם כאשר חלק ממנו הולך לאכילה והשאר לתעשייה. מעמילן, תירס ניתן לעשות תרופות, ליצור ויטמינים, ממתיק מלאכותי וכו'.
תפרוסת: צפון האגן המרכזי (איזור גידול מרכזי) אולם גם באזורים נוספים.
תנאי גידול: כ-450 מ"מ גשם בשנה, גידול הנזרע בסוף החורף ונקצר בקיץ, צריך חום, טמפ' גבוהות. זקוק לקרקע פורייה שתהייה עשירה במינרלים, האגן המרכזי מסוגל לספק (איזור עם קרקע פורייה).
בעבר יחד עם התירס היו מגדלים קציר וגרעינים להאבסה (אוכל לבע"ח) כדי לגרום להם להשמין. חצי שנה היו מגדלים תירס ובחצי שנה נוספת חציר וגרעינים להאבסה וביחד הם 3 גידולים המיועדים לבע"ח. רוב הגידולים נועדו לבע"ח ולפיכך יש באזורים הללו גם הרבה בע"ח.
רצועת התירס מכונה גם רצועת התירס,הסויה והבקר. היא כוללת גם בקר בעצם בגלל שיש בה גידולים חקלאיים להאכלת הבקר.
גידול הסויה- בשנות ה-60 התחיל לחדור לאזור זה גידול חדש- הסויה. הסויה צריך את אותם התנאים שהתירס זקוק להם. הסויה החליפה את הגרעינים להאבסה ואת החציר, והם נעלמו לאט לאט והשתמשו בגידולי הסויה כתחליף לתירס, בחצי שנה שלא גידלו תירס. באגן המרכזי ישנם אקלים מתאימים, קרקע מתאימה, הסויה הוא גידול שהגיע מאסיה- גידול משמעותי ובריא, גידול רווחי, חלבון מהצומח, והוא ניתן לאכילה בכל מיני צורות.


רצועת הכותנה:
בעבר הכותנה גדלה בדרום מזרח ארה"ב והעבדים הכושים שהיו נחטפים מאפריקה היו אלה שגידלו את הכותנה. זהו גידול מסובך, קשה לקטוף אותו, להפריד אותו מהגרעינים שבתוכו, בעבר הגידול דרש המון כוח עבודה. כיום יש מכונה אחת שעושה את כל הפעולות הללו. בעשורים האחרונים הגידול עבר מקום. בהתחלה היה ממוקם בדרום מזרח ארה"ב והתפשט לכיוון מישור החוף מפרץ מקסיקו. זהו גידול שדורש אקלים חם וכמות גדולה של מים. בשנים האחרונות ידע הגידול צמצום בהיקף שלו (בשטח). בשנת 1940- 140 מליון דונם היו שטחי כותנה, בשנת 1980 היו 52 מליון דונם שטחי כותנה.
מה גרם לשינוי?: זה ששטח הגידול של הכותנה הצטמצם לא בהכרח אומר כי גם התפוקה הצטמצמה.
1. יתכן שלא נגרם שינוי בתפוקה (בתוצר) ושהטכנולוגיה (השקיה טובה יותר, שימוש בדשנים והדברה, מיכון חקלאי, שימוש בזנים טובים יותר, מחקר וכו') גרמה לכך שהתפוקה נשארה כפי שהייתה והשטח צומצם.
2. כניסת סיבים סינטטיים בשנות ה-50 צמצמה מאוד את הדרישה לכותנה (עם זאת קיימים בעשורים האחרונים חזרה לכותנה ולסיבים הטבעיים).
מדוע התפרוסת של הכותנה השתנתה?: אם בעבר היא התמקדה בדרום מזרח ארה"ב כעת היא מתפרסת יותר ויותר מערבה.
1. נכנסנו גידולים אחרים לדרום ארה"ב שגרמו לכותנה לצאת מדרום מזרח ארה"ב (תירס,אורז וסויה)
2. הקרקע התדלדלה, במשך שנים גידלו גם כותנה בלי מחזור זרעים, בלי שנת שמיטה והקרקע נהרסה והתדלדלה והפכה לשטחי מרעה וייעור.
3. הידע הטכנולוגי מאפשר חדירה של כותנה לאזורים אחרים.
רצועת הבקר לבשר:
תפרוסת : נמצא באזור של האגמים, צפון האגן המרכזי. אזור של גידולים לבע"ח. (חיטה יכולה להחזיק מעמד כל עוד היא סגורה,לעומתה חלב ובשר מתקלקלים מהר). מדובר בשני מוצרים שזמן המדף שלהם קצר מאוד, חוות בקר לא יכולה להיות רחוקה יותר מ-400 ק"מ מהשוק שלה.
תנאים טבעיים: המיקום של החוות הוא באקלים ממוזג- נוטה לגשום (בחלקים הצפוניים של ארה"ב), הקרקע תהייה בד"כ פורייה עם צמחיה דלה.
רצועת הירקות והפירות:
בארה"ב מוציאים על מוצרי חקלאות טרייה כ-⅓ מכלל ההוצאות על תוצרת החקלאות. חברה שצורכת תוצרת חקלאית טרייה נחשבת לחברת שפע. יתר על כן, קיימת מגמה לצריכה גוברת של מזון אורגני, שגם מעיד על חברת שפע. חקלאות של פירות וירקות נחשבת לחקלאות אינטנסיבית, היא צורכת המון כוח אדם וכסף ויחידת השטח שלה מצומצמת, לעומת שדות תירס וחיטה. כמו כן, התוצרת שמתקבלת מאוד גדולה, משקיעים בגידולים הון תועפות.
תפרוסת: קליפורניה, מישור החוף. משק של פירות וירקות יהיה קרוב לריכוזי אוכלוסיה.
הסיבות לתפרוסת:
א. מרחק- חייב להיות מרחק קצר כי יש למוצרים אלו חיי מדף קצרים.
ב. שינוע- גם להובלה יש מחיר, מלכתחילה זו חקלאות אינטנסיבית שדורשת מחיר יקר,ואם להוסיף לזה גם מחיר של הובלה המחיר של הירקות יתייקר נורא.
פלורידה היא מרכז מאוד משמעותי לגידול הדרים.


מזון מן החי:
בקר לחלב:
גידולים אינטנסיביים, משקיעים בהם המון כוח אדם וכסף. בקר לחלב- עופות,ביצים. מיקום בסמיכות לריכוזי אוכ', מכאן, שניתן למצוא משקים אלו על כל ארה"ב, סמוך לריכוזי אוכ'- בעיקר בצפון מזרח ארה"ב שנקראת גם "רצועת החלב". משקים לבקר לחלב ועופות לביצים יהיו במרחק של עד כ-400 ק"מ, היות ומדובר במוצר בעל חיי מדף קצרים (מוצר שמתכלה במהירות). מוצרים אלו מועברים במשאית קירור ולכן מכונים גם "חקלאות משאיות". חקלאות זו נחשבת לחקלאות אינטנסיבית, השקעה רבה בלולים ורפתות.
בשר לבקר וצאן:
עוף הינה חיה רגישה לשינויי מזג האוויר, היא גדלה בלול. הגידול נדחק לאזורים שאינם יעילים לחקלאות, לאזורים עם קרקעות שאינן פוריות. (חקלאות אקסטנסיבית). בע"ח רבים גדלים בשטחים

חזירים ועופות לבשר:
גדלים בעיקר בצפון האגן המרכזי, בחלק מרצועת התירס והסויה שמשמשים להם מזון. חזירים אוכלים הכל ולכן לא משקיעים במזון, מביאים שאריות מזון של בני האדם ולכן זה מחייב שהחיה תהייה קרובה יחסית לריכוזי אוכ', וחקלאות זו חצי אינטנסיבית.
עופות לבשר:
סובלים מפיטום אווזים. אין הרבה דגים בארה"ב.
התיאוריה של פון תינן:
פון תינן בנה מודל ב-1826 שתיאר את תפרוסת הגידולים במרחב.
הנחות היסוד שלו היו:
1. במדינה יש עיר אחת (שוק אחד)- הצרכנים רוצים מינימום מחיר.
2. מסביב לעיר- הקרקעות שוות בפוריותן, כל השטחים מישוריים, כל החקלאים בעלי אותו ידע ורוצים מקסימום רווח.
3. ככל שמתרחקים מהעיר תלות הקרקע תרד והפוך.
קרוב לעיר= חקלאות אינטנסיבית
רחוק מהעיר= חקלאות אקסטנסיבית
במודל שלו הוא אמר שהתפרוסת של הגידולים היא בצורה של מעגלים מסביב לעיר.
מעגל ראשון- ירקות חייבים להיות קרובים לעיר אחרת הם מתכלים.
מעגל שני- משק בשר וחלב
מעגל שלישי- חקלאות מעורבת וגידולי שדה (מטעים- פירות, תירס, סויה,אורז וכו')
מעגל רביעי- דגנים, תבואות,חיטה וכו'
מעגל חמישי- מרעה
האם המודל של פון תינן רלוונטי להיום?


- לא כל הקרקעות שוות בפוריותן
- העלות נגזרת מפוריותן, טופוגרפיה,אקלים
-אין ידע שווה בין כל החקלאים
- אין עיר אחת במחשב
-המודל הינו מאוד חשוב מפני שהאדם ראה שיש מרכז ויש שוליים





בחלק המזרחי של ארה"ב אפשר לראות שבגדול קיימת התאמה לתיאוריה של פון תינן למצב בשטח, מצד שני בחלק המערבי של ארה"ב התנאים האקלימיים והטופוגרפיים מכתיבים תפרוסת שונה של הגידולים ובהרבה מקומות אפשר לראות גידולי כותנה.

השינויים שחלו בחקלאות בארה"ב לאורך השנים:
1. פיתוח מיכון טכנולוגי- טרקטורים מתקדמים, מכונות חקלאיות מתקדמות, חומרי דישון והדברה, השקיה נכונה, פיתוח זנים מיוחדים ושימוש בזנים איכותיים, מחקר ורכישת ידע רב.
2. צמצום בכוח אדם שעוסק בחקלאות מכלל המדינה- בשנת 2007 מועסקים בחקלאות בארה"ב רק 0.9% מכלל התושבים (מתוך ה-CIA)
3. עלייה משמעותית בתפוקה- התפוקה עלתה פי 5 אך מס' התושבים בארה"ב לא גדל פי 5.
4. שינויים בארגון היחידה החקלאית- עד מלחמת העולם השנייה החקלאיים בארה"ב היו מאורגנים לפי יחידות משפחתיות, לכל משפחה הייתה יחידת שטח שהיא בממוצע הייתה 500-600 דונם (בתוך השטח היה ממוקם הבית וליד הבית החווה עם מבני המשק), החברות היו מבודדות מבחינה חברתית. אחריי מלחמת העולם השנייה, התחילו השינויים בחקלאות הבתר תעשייתית, האנשים גילו שהם לא עומדים בשינוי כלכלית, לא כולם הרשו לעצמם לרכוש מכונות מתקדמות, דישון יעיל וכך נולד מצב שהרבה מהחקלאים עמדו בפני פשיטת רגל. היחידות החקלאיות התחילו להשתנות, השינוי היה בגודלן. בנוסף,נוצרו חברות עסקיות שנקראות חברות "אגריביסניס" שמטרתן להיות אחראי על היחידה החקלאית מהרגע שנזרע השתיל ועד הרגע שהתפוקה (עגבנייה,מלפפון) מגיעה לסופר מרקט ולכן יש יתרון לגודל- קנייה עצומה של זרעים וכדומה ולכן המחיר יותר זול, ככל שיקנו יותר כך המחיר יהיה משתלם יותר. יש ממשלות שלא מסכימות לקבל את האגריביסניס כי הם לא שומרים על הקרקע.
בעיית העודפים בארה"ב:
ארה"ב מכונה "אסם החיטה של ארה"ב", ארה"ב הייתה היצאנית הראשונה של החיטה בעולם בגלל שהחיטה בארה"ב גדלה באזורים עם קרקע דלה. ארה"ב פחדה משנת בצורת והחליטה להתפרס על שטחים עצומים ולגדל חיטה בכמות עצומה, ובכך נוצרו עודפים עצומים של חיטה. מה עשו עם החיטה?
1. מכרו למדינות עולם שלישי
2. נתנו את החיטה כמענק למדינות עולם שלישי
ב-20 שנה האחרונות ארה"ב סובלת מתחרות קשה עם מזרח אירופה- רומניה,פולין, גם הם מגדלים חיטה בכמויות עצומות.
התחבורה של ארה"ב:
התחבורה של ארה"ב היא מהמתקדמות בעולם והיא קבעה גם את התפרסות התושבים בארה"ב.
רכבות (מסילות ברזל):
רכבות משא:
הרכבות בארה"ב החלו להיסלל באמצע המאה ה-19, לפני 150 שנה בהתחלה המטרה הייתה להעביר סחורות כמו פחם, מוצרי גלם, עץ, חיטה, בקר ויותר מאוחר כמובן גם בני אדם.
מסילות הברזל נעו מהחוף האטלנטי של ארה"ב ששם היו הערים הגדולות שקלטו מהגרים, מסילות הברזל התקדמו מערבה עד שהם נתקעו בהרי הרוקיס. במקומות שיש מסילות ברזל ניתן להקים חוות חקלאיות, לחקלאות הייתה יכולת לעבור מערבה. לאורך מסילות הברזל התחילו להיות עיירות, כל החלק המזרחי של ארה"ב היה מרושת במסילות ברזל.
בסוף המאה ה-19 מסילת הברזל חצתה את הרי הרוקיס והגיעה לאוקיינוס השקט, בגלל הקושי הטופוגרפי של מערב ארה"ב כמות המסילות הרבה יותר קטנה. במערב ארה"ב מסילות הברזל בעיקר אורכיות.
יתרונות הרכבת:
1. נסיעה למרחקים ארוכים- מאות ואלפי ק"מ
2. חוסכת בכוח אדם
3. נפח עצום- יכולת לשאת מטען רב מאוד- יתרון לגודל, ככל שמשהו גדול יותר כך הוא יהיה גם יותר זול
4. כלי תחבורה זול יחסית לשאר הדרכים
חסרונות הרכבת:
1. לא יכולה לעבור בכל מקום (מכשולים טופוגרפיים- הרים,נהרות וכדומה)
2. מסלול קבוע שיש להגיע אליו- מספר פריקות וטעינות ושימוש בכלי תחבורה נוסף מהמקור ועד היעד (פונקציה של זמן וכסף).
3. לא יעילה למרחקים קצרים (רכבת משא)
4. הובלת רכבת יחסית למכונית איטית- חסרון מובהק.
רכבת נוסעים:
רכבת למרחקים קצרים בד"כ, רוב הנוסעים יעדיפו לנסוע בכבישים או במטוסים על פני רכבות בגלל הזמן. רכבות נוסעים מאוד מקובלות באזורים עם ריכוז אוכ' גבוה- צפון מזרח ארה"ב- לוס אנגלס וכדומה. רכבת תחתית מוכרת וידועה מאוד בנוי יורק ובין הערים לבין עצמם,זולה מאוד.
כבישים (תחבורה מנועית- משאית ומכונית פרטית):
כבישים החלו להיסלל בסוף המאה ה-19, המכוניות הומצאו גם בארה"ב וגם באירופה. בשיקגו ודויטרוד נולד הרכב האמריקאי ע"י הנרי פורד, משנות ה-30 של המאה ה-20 ארה"ב התחילה להיות מרושתת בכבישים עצומים, עם השנים ענף הכבישים והמכוניות הפרטיות גדל בצורה משמעותית.
יתרונות למשאית ומכונית:
1. "מדלת לדלת"- הגמישות להגיע מנק' לנק' ללא עצירת ביניים, חסכון בטעינה ופריקה, אין תלות בעצירת ביניים
2. האפשרות להגיע כמעט לכל מקום
3. התשתיות זולות מתשתיות של רכבת, סלילת כביש זולה מהנחת מסילות ברזל.
4.מהירות- כאשר צריך להוביל ציוד עדין- מוצרי חלב וכדומה יש להיעזר במשאית מפני שהיא מהירה יותר מרכבת.
חסרונות למשאית ומכונית:
1. זיהום אוויר באזורים עם ריכוז אוכ'
2. ההובלה במשאית יקרה יותר לטווח הארוך והנפח קטן יותר
3. נפח קטן במשאית- לא ניתן להעביר ציוד רב כמו ברכבת
4. כביש אגרה- תשלום נוסף.
מערכת הכבישים בארה"ב הכי מפותחת בעולם והיא כוללת גם כבישים איכותיים ומאד גדולים, רחבים, כבישים בקומות, מחלפים ענקיים, גשרים, כבישים עוקפים זרים, המכונית האמריקאית הייתה ידועה בשנות ה-60 וה-70 בגלל הגודל הענקי שלה, כיום המטרה של המכוניות להיות קומפקטית ובעיקר ידידותית לסביבה- ליצור מכוניות שפחות זוללות דלק, מכוניות שמבוססות על גז,אנרגיה סולרית, ארה"ב כמדינה מפותחת לכל אדם יש מכונית.
תחבורה אווירית:
בהפוך מרכבת התחבורה האווירית מיועדת לנוסעים והרבה פחות למשאות. ארה"ב בתור מדינה שמקושרת לעולם כולו מקושרת גם בדרך אווירית. שדות התעופה בארה"ב הם בינלאומיים, עיקר הטיסות בארה"ב אלה טיסות בתוך המדינה. בגלל שארה"ב מדינה גדולה השימוש במטוסים בתוך המדינה מאוד מקובל. נמל התעופה הכי גדול בארה"ב נמצא בשיקגו, אח"כ בנוי יורק, לוס אנגלס ומיאמי. ישנם אנשים בארה"ב שמעדיפים לגור במקום אחד, לעבוד במקום אחר ולהגיע למקום העבודה באמצעות מטוס. טיסות הפנים של ארה"ב זולות מאוד אך איכות הטיסה אינה טובה, תחבורה אווירית למשאות, דברים עדינים-מוצרי חלב, במערב ארה"ב מעבירים מוצרי חלב במטוס,פרחים, דברי יקרי ערך.
תחבורה ימית:
התחבורה הימית הייתה תחבורה הראשונה של ארה"ב. לאורך הנהרות בארה"ב אנשים התיישבו, ככה הם יכלו לנסוע ממקום למקום ולהעביר דברים.
יתרונות לתחבורה ימית:
1. התחבורה הימית היא תחבורה זולה, היא יכולה להשתמש ביכולות התחבורתיות של המים עצמם. השקעת האנרגיה באוניות הינה מעטה.
2. אוניה יכולה להכיל נפח ענק
חסרונות לתחבורה הימית:
1. רק איפה שיש נהר,אגם, מעבר ימי האוניות יכולות לעבור
2.איטית מאוד, באוניה יעבירו בד"כ דברים כבדים, מוצרים בעליי חיי מדף ארוך
3. בחלקים הצפוניים של ארה"ב, בתקופות מסוימות המים קופאים
4. יש מקומות שאי אפשר לעבור. למשל: צר מידי,המים רדודים,סלעים, מפלים.
המערכות הימיות במזרח ארה"ב:
נהר המיסיסיפי ויובליו:
למיסיסיפי יש נהרות שמזינים אותו ממזרח למערב. לנהרות אלה יש כיוון תנועה. מצפון לדרום יעבירו חיטה, תירס, עצים ופחם שמצויים בעיקר באזור האגן המרכזי, מדרום לצפון יעבירו כותנה,טבק, נפט.
המערכת האוקיאנית:
לכל אורך חופי מפרץ מקסיקו ניתן לראות תעלות שנחברו ע"י אדם שמטרתן להעביר סחורות ממקום למקום.
האגמים הגדולים:
מערכת הימות הגדולות מתחילה בנוי יורק. שתי דרכים שמחברות בין האוקיינוס האטלנטי לאגמים הגדולים:
דרך אחת: נהר סנט לורס , מתחבר לימת אונטריו והוא קודי
דרך שנייה: מנהר אדסון (מחלקו הצפוני) נחפרה תעלה ימית בתחילת המאה ה-19 מהעיר אולבני לימת אירי והיא מכונה- תעלת אירי. תעלה זו נתנה מנוף לעיר נוי יורק, העצימה את העיר והתחיל לפתח את האזור של צפון מזרח ארה"ב ואת האזור של האגמים.
קיימת בעיה של הפרשי גובה בין אגם לאגם באגן המרכזי.
הדרכים לפתרון מעבר רציף בין חלקי המערכת: תעלת שיט, תאי שיט- נועד בשביל להשוות את מפלס המים, תאי שיט משמשים כמעלית לאוניות, הם בנויים בצורה של סכרים באורך של מספר מאות מטרים ורוחב של עשרות מטרים. כאשר אוניה נכנסת לתא שי, מחדירים מים לתא ומפלס המים עולה ואיתו האוניה. בדרך זו מגיעה האוניה לתא הבא וכן הלאה. כל מעבר בין תא לתא עורך כחצי שעה ובדרך זו ניתן גם לרדת ע"י הורדת המפלס.
50% מהסחורות שעוברות במערך הימית של ארה"ב עוברות באגמים וזה יכול להיות מסחר מגוון של סחורות.
ערים מרכזיות:
- עיר אחת היא העיר הימית מערבית באגמים והיא דולוט. היא עיר תעשייתית ויש בה נמל שמסוגל להתמודד עם אוניות אוקיאניות ומסה גדולה של ציוד.
- עיר נוספת חשובה היא דויטרויד, עיר תעשייתית וידועה בתעשיית המכונות שלה וברזל פלדה.
- העיר הכי חשובה היא שיקגו, היא נמצאת בחלק הדרומי של מישיגן. מתחברים אליה הרבה מסילות ברזל. היא עיר מאוד מתועשת והיא גם מוקד תעופה והנמל שלה נחשב לגדול ביותר בארה"ב ואולי אף בעולם כולו. נהר המיסיסיפי לא מתחבר ישירות לשיקגו ולכן חפרו תעלה- "תעלת אלינוי" תעלה גדולה, ונהר אלינוי לבסוף מתחבר למיסיסיפי.
המערכות הימיות במערב ארה"ב:
במערב ארה"ב התחבורה הימית הרבה פחות מפותחת מכיוון שיש קשיים טופוגרפיים שמכבידים על התנועה. יש קצת נהרות לאורך האוקיינוס השקט, סיאטל נחשבת לעיר נמל.

תופעת העיור בעולם:
התהליך של גידול הא ולכוסיה בערים נקרא "עיור", ולו שני מימדים:
1. הגידול במספר התושבים המתגוררים בעיר
2. אחוז האוכלוסייה המתגוררת בערים מכלל האוכלוסייה במדינה
העיר כתהליך רב-היקף:
אם בעבר היו הערים קטנות מאוד, וכללו אוכלוסיות בנות אלף עד אלפיים אלף נפש לכל היותר, והיו מוקפות באוכלוסיה חקלאית, הרי כיום כוללות הערים אוכלוסיות בנות מאות אלפי נפש ואף של מיליונים, כאשר עיקר תושביה של מדינה עשויים להתגורר בשניים-שלושה ריכוזים עירוניים.
כיום קיימים ריכוזים עירוניים בכל המדינות המתועשות על פני כדור הארץ. עד כי כ-50% מאוכלוסיית העולם חיה כבר בריכוזים כאלה. תהליך "ההתכווצות" של אוכלוסיית העולם אל תוך הערים מתקדם בקצב מואץ. יש לראות תהליך זה כחלק ממהפכה חברתית, שהינה מסימניה המובהקים של המאה ה-20. מהפכה זו טרם הבטיחה תנאי מחיה נאותים לכל אוכלוסיית הערים,ויוצרת בעיות ואתגרים באותן המדינות אשר בהן תופעה חדשה זו מתרחשת.
האוכלוסייה העירונית בעולם פזורה בערים בנות גודל שונה, מערים קטנות עד לערים בנות למעלה מעשרה מליון תושבים. רוב האוכלוסייה העירונית מתגוררת בערים בנות פחות מחצי מליון נפש, המתפקדות כמרכזים עירוניים לסביבה חקלאית, והמספקות מוצרי מזון תמורת קבלת מוצרי תעשיה ושירותים. בשנת 1950 הייתה רק לעיר ניו יורק אוכלוסיה בת למעלה מ-10 מליון נפש, ב-1990 היו כבר 12 ערים בגודל זה. לפי התחזיות תהיינה 27 ערים כאלה בשנת 2015.
רוב הגידול של האוכלוסייה בערי הענק עשוי להתרחש בעתיד בערים של המדינות הבלתי מפותחות.
התפרוסת של הערים על פני כדור הארץ:
העירוניות הינה תופעה המתרחשת ברוב המדינות בעולם. במחצית השנייה של המאה ה-20, ברוב האזורים שבהם התגוררה אוכלוסיה כפרית, החל תהליך של עיור.
מפת הערים העולמית מציינת 4 אזורים שבהם קיימת התפתחות עירונית מובהקת:
1. מרכזו של המזרח הרחוק- יפו, קוראה טוויאן, וחלקים מסין
2. הודו
3. אירופה וצפון אפריקה
4. צפון אמריקה העיקר בחוף המזרחי והמערבי
מהותו של העיור:
בעיור הכוונה בגידול האוכלוסייה שבערים בנות 20,000 נפש ומעלה בקצב העולה על גידול האוכלוסייה הכללי של אותה מדינה. העיור הינו הגידול בשיעור האוכלוסייה של מדינה המתגוררת ביישובים עירוניים. יתכן גידול של האוכלוסייה העירונית אף שאינו עיור, וזאת כאשר נשמר יחס קבוע בין האוכלוסייה העירונית לאוכלוסייה הכפרית של אותה מדינה. כאשר מופר מאזן האוכלוסייה לטובת אוכלוסיית הערים, נוצר תהליך העיור או האורבניזציה. זהו תהליך שיש לו התחלה מוחשית וסוף תיאורטי, כי בכל מקום בעולם נשענת אוכלוסייה עירונית על כוח הייצור של הכפר, ואף בשיאי העיור נותרת אוכלוסייה לא-עירונית בשיעור לא מבוטל. שיעור האוכלוסייה המתגוררת במדינה הוא מאפיין ומדד לרמת הפיתוח של המדינה. במדינות מפותחות מאוד, כשלושה רבעים מן האוכלוסייה מתגוררת בערים, בהשוואה לפחות משליש במדינות בלתי מפותחות. השיעור הגבוה של אוכלוסיה עירונית במדינות מפותחות נובע מן השינויים במבנה הכלכלי, שחל בהן במאתיים השנים האחרונות,כולל המהפכה התעשייתית מן המאות ה-18 וה-19, והגידול ברמת השירותים שחל במאה ה-20. גידול השיעור של המתגוררים בערים נובע גם מן ההגירה של אוכלוסיה כפרית אל בתי החרושת שבערים ואל מוקדי התעסוקה שבענפי השירותים. הצורך בפחות עובדים חקלאיים דחק אוכלוסייה כפרית אל מחוץ לכפרים, בעוד שמקורות תעסוקה בתעשייה ובשירותים בערים משכו אוכלוסיה אליהן. לפיכך, גדל שיעור האוכלוסייה בערי העולם,בעוד שבמגזר הכפרי חלה ירידה מתמדת בשיעור זה.
מדוע מתרחשת הגירה מן הכפר אל העיר? הסיבה נעוצה בעיקר בהתפתחות הטכנולוגית ובתפוקה הגבוהה יותר של מוצרים, שניתן לקבל במסגרת של ריכוז עירוני. אחד הגורמים המגבילים של החקלאות היה, שזו ניצלה את הקרקע כאמצעי ייצור ראשי, ופיזרה את האוכלוסייה שהתפרנסה ממנה על פני המרחב. התעשייה, המסחר והשירותים דורשים , לעומת זאת, שטח הרבה יותר מצומצם. נוסף לכך, הדרישה למוצרי חקלאות פחות גמישה מאשר הדרישה למוצרי תעשיה ושירותים. כאשר התפוקה גדלה, מסוגלת התעשייה לקלוט כוח אדם רב, ואף, לשלם שכר גבוה יותר למועסקים בה. מאחר ששימושי הקרקע בפעילויות לא-חקלאיות אינם נרחבים ביותר משום שהתפוקה של מפעלי תעשייה היא מחומרי גלם ולא מן הקרקע, יכולים המפעלים להימצא אלה ליד אלה ולצמצם את השטחים הדרושים לביצוע פעילותם הכלכלית. לעומת זאת,כאשר הטכנולוגיה החקלאית הולכת ומתפתחת,דרוש פחות כוח אדם,הוא נפלט מן החקלאות, ונאלץ להגר אל העיר. כאשר הטכנולוגיה התעשייתית מתפתחת, נפלט כוח אדם מן התעשייה לשירותים. בכל מדינה קיים גל של עיור הפועל בתקופה מסוימת, ואחר כך שוכך וממשיך להתפתח באופן מתון למדי.
קצב העיר במדינות מפותחות ותת-מפותחות מראה, שמדינות שהן מפותחות כיום, החלו את קצב עיורן בראשית המאה ה-19, כאשר כיום קצב זה הולך ומתמתן, להוציא רוסיה ויפן, שהחלו בעיור מהיר אחרי מלחמת העולם השנייה. מדינות בלתי מפותחות, שהחלו בתהליך עיורן מאז שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, נמצאות עתה באותו גל המצביע על קצב מהיר.
תופעת העיור ביבשת ובארצות מציינת, ארבעה שלבים עיקריים:
1. כאשר העיור מקביל לגידול הכללי של האוכלוסיה, אך נמצא כיום בירידה, כמו במערב אירופה.
2. כאשר העיור, שמקורו באוכלוסיה אירופאית שהיגרה ליבשת אחרת, כמו לארה"ב או לאוסטרליה, היה מהיר בתחילה, אך מראה כיום סימני ירידה.
3. כאשר העיור צועד מקביל להתפתחות הכלכלית,כמו ברוסיה.
4. כאשר העיור מתפרץ, אחרי העדר עיור כמעט מוחלט,כמו במדינות הבלתי מפותחות.
העיור ביבשות ובארצות:
אכן מתרחש מעבר מהיר מציוויליזציה המושתתת על ערים קטנות ועיירות אל חברה המתבססת על ריכוזים של ערים גדולות. ערי ענק קיימות כבר ברחבי העולם כולו. אמנם אין האנושות נמצאת עדיין בדרגת עיור מלאה, אך על פני כדור הארץ מתהווים והולכים מוקדי עיור בולטים היוצרים פסיפס עירוני בכל אחת מן היבשות המיושבות. הגידול של האוכלוסייה בערים נובע, מתהליכי הדיפוזיה שבעקבות המהפכה התעשייתית. הגידול המהיר של הערים שבמדינות המתפתחות נוצר בתהליך דומה לזה, שהתרחש במערב אירופה ובצפון אמריקה והוא נבע משיעורי הריבוי הטבעי הגבוהים.
תהליכי העיור אינם שוויוניים על פני כדור הארץ. ערים הם מרכזים של כוח ותעשיה, חינוך גבוה, המצאות טכנולוגיות והישגים באמנות ורפואה. בהן נמצאים השווקים הגדולים בעולם, מוקדי ההתמחות ויחסי הגומלין הכלכליים, התקשורת, השירותים והבידור. הן בעצם מוקד הציוויליזציה היום.
הערים הגדולות בעולם:
ההתפתחות העירונית בעולם מציינת את תופעת ערי הענק שנוצרה במקומות מסוימים ביבשות, בעיקר אחרי מלחמת העולם השניה. מסתמנת כיום מגמה של גידול ערי ענק במדינות המתפתחות, במקום אלה שבעולם המפותח. גם הגודל הממוצע של ערי הענק הולך ומשתנה.
לסיכום:
העיור הוא תופעה חדשה יחסית על פני כדה"א והוא מסימניה המובהקים של המאה ה-20. מקורו באירופה ובארה"ב, והוא מתפשט ל פני מדינות הנכנסות למעגל הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי. מאפיין את העיר המעבר מייצור חקלאי לייצור תעשייתי, מסחר ושירותים, ופיתוחם של אמצעי תחבורה משוכללים וטכנולוגיה מתקדמת. כל אלה יכלו להתפתח בעיקר בערים, להוסיף לכוח משיכתן, ולעודד הגירה אליהן. מוקדי העיור הבולטים כיום,הם: מערב אירופה, מזרח ומערב ארה"ב, מרכזו של המזרח הרחוק וחלקים צפוניים של הודו. ישראל היא אחת המדינות המעיירות בעולם, עם שיעור עיור של 90%. היא הגיעה לכך בגלל המנטאליות העירונית של העם היהודי,שהתיישב בה, ובגלל אופיה כמדינה המאוכלסת במהגרים. מאז שהחלה המהפכה התעשייתית והתפתח העיור, אין יורת נסיגה ממנו, והחזרה אל חיים קדומים ניראת בלתי אפשרית. קשה לדעת עד כמה יהיה העולם מעוייר בעתיד, וכמה ערים יוכל לשאת. אשר לתחזיות העיור בעתיד קיימות שתי הנחות:
1. העיור ילך ויגדל בשיעור קבוע
2. העיור ילך ויגדל באופן קיצוני יותר, כפי שקרה בכמה מדינות מפותחות מאוד.



לקח לי יומיים להקליד הכל.... גאון או לא?😊

איזה כיתה את !?
זו שביקשה את החומר ........ 😯

טוב תשמעי את תותחית!!!
תודה רבה רבה רבה רבה!!! 😊
ואני בכיתה יב'..

זה כל החומר?!
חבל שלא לקחתי גיאוגרפיה..

זה לט החומר של כיתה י"א !? 😮
כי עשיתי את זה כבר ........... 😊

אני עושה את שתי היחידות האלה השנה :\
אם למישהי יש עוד חומר אני אשמח לקבל 😊