נעמדתי מול המראה בחדר והסתכלתי בפני
דמיינתי אותך עומד מולי ולוחש לי באוזני.
"אני אוהב אותך..." שמעתי את הלחישה והרגשתי את הנשיקה על הלחי שלך.
אחזתי בלחי שלי.. מחייכת לתענוג ועונה לך בחזרה שגם אני.
דמיינתי את שנינו הולכים ברחוב ומתחבקים עד אור הבוקר
ואיך אתה דואג שאני יחזור ומלווה אותי עד הדלת.
דמיינתי לעצמי את הרגע של הנשיקה שחיכיתי לה כל היום
שלא אמרתי לך שאני רוצה אותה אבל אתה ידעת לבד.
הסתכלתי במראה וראיתי אותך עומד מולי ולוחש באזני
"אני מצטער" שמעתי את הלחישה והרגשתי את הצמרמורת שעברה בגופי
אחזתי בלחי שלי מנגבת את הדמעה, מסתכלת עלי במראה
ואז הבנתי.. שהגעגועים חזקים מדי.. שהכאב יעבור.
שתקופה טובה תחזור ואז יהיו געגועים חדשים לחכות גם להם..
כי ככה החיים.
הבטתי לי במראה...
כל כך יפה ועצוב..
אין מה לעשות,
הגעגועים לא יכולים לחלוף מהר כל כך
רק הזמן יכול לעזור..
QUOTE (ADIDUSHIT @ 16/05/2008) כל כך יפה ועצוב..
אין מה לעשות,
הגעגועים לא יכולים לחלוף מהר כל כך
רק הזמן יכול לעזור..
יהיה טוב
