הימים ניראם לי נורא אפורים
אין לי חשק ואין לי שמחה
אני לבד פה בודדה
אין מי שיתמוך ואין מי שיחבק עד שכל זה יפסק
אין חשק כבר לבכות ואין חשק כבר לשתוק
רוצה לצעוק, רוצה לברוח
המציאות הזאת מטריפה לי את המוח.
איפה אתה כרגע ועל מה אתה חושב?
למה אתה לא חוזר?
ובכלל, למה הלכת?
האם אמרתי לך משהו לא במקום?
האם ניפצתי לך איזשהו חלום?
כדורי הרגעה כבר לא עוזרים
הסביבה והאווירה כבר לא משנים
בינתיים הלב מאבד את התקווה
והראש נישאר אם אותה המחשבה
בכל אופן אני אוהבת ומחכה לך שתבוא
ושאיתך היא תגיע( השמחה)...
אוהבת אלינור!!! 😢




