היא עומדת על המדרכה השחורה עם הלכלוכים שעלייה .
מורידה רגל אחת , רגל שניה מחכה לרדת גם .
משאית נוסעת כמה מטרים ממנה .
היא עוצרת , נושמת עמוק ...
מרגישה רוח מקפיאה שמתנגשת עם עורה וגורמת לה לקיפאון .
המשאית מתקרבת ומתקרבת ..
היא כבר כ"כ קרובה אלייה .
היא חושבת לעצמה , לקפוץ ? לא לקפוץ ?
כ"כ מבולבלת , מנסה להשתלט על מחשבותיה כדי לעשות את הבחירה הנכונה .
היא לא חושבת מה יהיה אחרכך, העצב השתלט עלייה.
היא כ"כ רוצה לקפוץ ...
היא מתקדמת כמה צעדים לעבר הכביש ,
המשאית כבר עומדת ממש לידה .
הגלגלים השחורים מתגלגלים לאורך הכביש באכזריות .. מתקרבים ומתקרבים .
והיא עוזרת אומץ , היא יודעת שעוד כמה רגעים קטנים הכל יגמר , היא תיהיה במקום הרבה יותר טוב .
אז היא קופצת ..
ונוחתת על הריצפה מונחת ליד גלגלי המשאית השחורים והאכזריים .
עכשיו היא כבר לא מרגישה כלום .




