מילותיי עפות ליד אוזנייך במהירות
השרשרת עוד מחברת בין העתיד לעבר
צווארך השזוף כמו קורא לי מבין חלומותיי
לא אלך אליך עוד
לא אלך..
לא מתפתה בקלות למבטך הרך
לא אקבור את עצמי מבושה
אך גם לא אחשוף את מבטי אל תוך מבטך
כואב, לא כואב
מתרגלת למרחק כמו בין אוקיינוסים המרחק
אומנם נותרתי לבדי למשך זמן
אך עדיין לא אחשוק אל מגע ידייך עוד
אם כי ריק ליבי מהרגשות
לא אמלא אותו הפעם בכאב
אהבתי ואוהבת
אך עכשיו אני הולכת
כנראה לעד אוהב
הרגש נמצא, את ליבי לא עזב.
