הסיפור הוא כזה..
אני וחברה שלי היינו ביחד חודשיים וחציי..מהחודש השני התחלנו לריב..לא כל יום כן אבל יותר מדי לקחנו פסק זמן..הבנו שאנחנו לא יכולים אחד בלי השני חזרנו אחרי יום..שבוע אחרי זה לא רבנו
הגיע יום שרבנו כי היא התייחסה אלי כל כך מגעיל ..לא דיברנו שבוע..
אחרי זה היא אומרת לי תראה כדי שנחתוך את הקשר הזה אנחנו לא מסתדרים..ניסתי לדבר איתה כלום..
שלחתי לה מכתב שכתבתי..היא אומרת לי נשמה שלי אני לא יודעת מה להגיד לך..תן לי לחשוב על זה שוב ונדבר אבל תדע תמיד שאני אוהבת אותך
לא עזר בכלום..
יום אחרי זה אני חוזר הביתה מיציאה אני רואה שהיא שלחה לי הודעה מאמי אני אוהבת אותך ופרצוף בוכה..ואז היא רושמת עזוב שכח ממה שאמרתי הייתי חייבת להגיד את זה..שכח ממני יהיה לשתינו יותר טוב עוד שבועיים אתה נוסע לאילת תכיר בנות אחרות..נפגעתי מזה רצח חשבתי שאולי יש עוד תקווה
יום למחרת היא אומרת לי שהיא אוהבת אותי..אבל יש לה סיבה שהיא לא רוצה לחזור והיא לא אומרת לי מה הסיבה היום היא אומרת לי חשוב שנשאר ידידים טוביםם ולא נתרחק וזה גמר אותי המשפט הזה נמאס לי כבר מהחיים האלהה תעזרו לי מה לעשות
עריכה:שכחתי להוסיףף..שאל תגידו לי תפגשו ותדברו..כי כבר נפגשנו ודיברנו ואחרי זה היא אומרת לי אני מבולבלת ולא יודעת מה אני מרגישהה..זה היה לפני שנפרדנו




