זה לא משהו שאני כתבתי, אבל זה קטע שקראתי בטקס אתמול בערב.
אחי היקר.
כבר שבוע אני מחכה לאחי שיחזור.
יום שני היום, אחי היה צריך כבר להגיע.
אני מריחה מלמטה את ריח העוגות שאחי אהב במיוחד
אמא שלי אפתה אותם לבואו.
אני קמה בבוקר כשכולי מתמלאת במרץ עם חיוך גדול על הפנים.
לובשת את הבגדים שלי, ואת השרשרת שאחי הביא לי מהבסיס שלו.
שמעתי דפיקות בדלת, וכולי התרגשתי לבואו.
אמא פתחה את הדלת.
אך במקום אחי, הופיעו שני חיילים עם ראש מושפל כלפיו מטה ועיניים מלאות עצב.
אמא הבינה למה הם באו. גם אני הבנתי. אך התעקשתי לומר ולהבין שזה לא נכון!
אמא נפלה על הרצפה והחלה לבכות. אבא ניסה להרגיעה, גם הוא היה חלש.
רצתי לחדר שלו והתכסיתי בפוך החם והכחול שלו ופרצתי בבכי.
עד עכשיו אני שואלת: למה? למה דווקא הוא?
QUOTE (סוופרמאמי @ 07/05/2008) 😢 איזה עצוב זה
😢
מצמרר אין מילים לתאר את הכאב והעצב
אחד הקטעים המצמררים ביותר
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
