פרק 1:
"אני לא יודעת פתאום איך זה קרה,"
שמעתי את דנה אומרת לנער מטושטש שהיה מולי
לא הצלחתי לזהות את פרצופו, ויכלתי להישבע שראיתי אותי
"בואי" הוא אמר והושיט לי יד,
עמצתי את העינים חזק,
ואחרי כמה שניות התחלתי למצמץ עד שהם נפתחו סופית,
"בואי" חזר הנער על המשפט.
נתתי לו יד וקמתי.
שוב כל המתקנים התבהרו לי, הגלגל הענק,
וכרוסלת הכוסות.
דנה התנצלה לפניו ורצה להביא לו מפיות.
ואני נשארתי עומדת להבין מה קרה,
אני הייתי על הרצפה, מישהו עזר לי- כנראה הוא הפיל אותי,
או שהתנגשו
או אולי התעלפתי?
החלטתי לשאול,
"מה קרה?"
"חברה שלך חשבה שאני האקס שלה ושפכה עלי את המיץ שלה" גיחך
"אה, אוי אני מתנצלת בשמה" אמרתי וצחקתי בלב
"זה בסדר,אנמי צריך להתנצל, הסתובבתי מהר בגלל הבהלה מהענבים ונתתי לך מכה"
אה, עכשיו הבנתי!
כן, אני זוכרת שהסתובבתי לכיוון הרכבת ונפלתי.
"רפלקסים" צחקתי
הוא חייך ואז בדיוק קפצה עליו מישי מאוחר
"ואיי אתה לא מבין איזה כיף זה היה מאמי!
אממ.. הבגדים שלך סגולים?"
"תקרית קטנה הוא אמר" וחייך חיוך נסתר שכנראה היא לא ראתה
"טוב, שיהיה. אני לא יכולה להסתובב איתך ככה, בוא לשירותים".
נשארתי לבד. באמצע הלונה פארק,
פשוט עמדתי במשך דקות אחדות
אני לא יודעת למי חיכיתי
פשוט עמדתי
התבננתי בגלגל הענק,
"פעם אתה הכי למלה, ופעם אתה למטה" אמרתי לעצמי בלחישה
"ופעם אתה נופל" אמרה דנה והבהילה אותי מאחוריי.
"איפה הוא" היא המשיכה?
"אמ.. הוא הלך עם איזה מישי" אמרתי ,
"אה, מזל שהיא לא ראתה ששפכתי עליו את המיץ "התחילה לצחוק.
"היא בדיוק הלכה למפלים וחשבתי שהוא איתה, אוי איך אני אפצה את תומר?"
"תומר?"
"כן, מה את לא זוכרת אותו?"
"לא" אמרתי.




