האח של חברה שלי- סיפור אהבה יישן

אמ אמ אממ.. עשיתי סדר בחדר, ומצאתי סיפור שכתבתי בכיתה י', ואני מסיימת יב'D:
כן כן לא סידרתי ת'חדר מכיתה י'😛 חח סתם.
אממ הוא סתם סיפור כזה, אהבה, הייתי בת 16, אזז הסיפור לא כזה.. יפה.. חח
אבל תקראו😛
אוהבת.
דאני(:

"את רוצה לבוא אליי?" היא שאלה בהיסוס.
"א..אני לא יודעת" עניתי בעצב.
"בבקשה, אני ידאג שהוא לא יהיה בבית, בבקשה בואי, אני מתגעגעת..| אמרה גם היא בעצב.
"אממ.. ב..בסדר"
"יש, אני מחכה" ענתה וסגרה את הפלאפון.
-*-*
אז ככה,קוראים לי שנאל, אני בת 17 עוד מעט,
איבדתי את החברה הכי טובה שלי לפני שנה, בגלל אח שלה.
הייתי עם אח שלה למשך חודש אחד, אהבתי אותו, באמת. אבל הוא בגד בי. שיחק בי.
הוא היה בן 18, למה ציפיתי. הייתי קטנה, בת 16.
מאז לא באתי אליה או דיברתי איתה בכלל. זאת לא אשמתה, אבל לא יכולתי להיות קשורה לאחותו.
זה היה קשה לי מידי.
היום היא התקשרה אליי, והתגעגעתי אליה כל כך, הייתי חייבת לראות אותה שוב.
-*-*
הגעתי לביתה, חששתי לצלצל בפעמון, אבל צלצלתי.
"רגע" שמעתי קול.
פתחו את הדלת והוא עמד שם- דין.
הוא הסתכל לי בעיניים, אני לו, דמעות בצבצו לה מזווית עינו, וכך גם מעיני.
"ממ..מה את עושה פה?" הוא שאל בגמגום ובקול שקט.
"א..אנ..אני באתי לראות את..את חן" אמרתי בשקט גם כן.
"מה? אבל היא לא פה, היא הלכה לחברה." אמר והסתכל בעיני
"מה?! היא אמרה לי לבוא עכשיו.."
"ש..שניה אני ייתקשר אלייה.."
"טוב, שים אותה על רמקול."
*-
"האאאללווו??" חן ענתה.
"תגידי י'קופה את סתומה? איפה את?"
"אממ... אני אצל שני" ענתה בקול
"אה..ולמה קראת לי?"
"אממ.. כי אני חושבת שמישהו רוצה לדבר איתך.." אמרה והסתכלתי על דין.
"מה על מה את מדברת?" הוא שאל אותה
"אתה יודע טוב מאוד על מה, אני קראתי את כל המכתבים, תספר לה" היא אמרה לו והוא הוריד ת'ראש.
"לא, אני לא יראה לה, היא לא.. היא לא צריכה לדעת" אמר בשקט
"כן, היא כן. בייי חמודים" אמרה וניתקה.
-*
"א..אני.." התחלתי אך דין קטע אותי.
"את יכו..יכולה לעלות?" שאל בשקט ודמעה בוגדנית זלגה מעינו.
"ד..דין הכל בסדר?" שאלתי ומחיתי לו את אותה דמעה.
העברתי את ידי בזהירות על לחיו, והוא עצם את עיניו, כאילו מתענג על מגע ידי.
הוא תפס את היד שלי והחזיק אותה חזק.
"את יכולה לעלות איתי? בבקשה.." שאל בשקט ואני הנהנתי להסכמה.
עלינו לחדרו בשקט, הוא יישב על המיטה ואני ישבתי מולו, אחד מול השני,עם ראשים למטה.
הוא לקח את ידי, והחזיק אותה חזק, קרוב אל ליבו.
"אני רוצה..אני רוצה להראות לך משהו.." אמר בשקט והביט אל תוך עיני.
"בסדר.. " אמרתי בשקט גם.
הוא עזב את ידי, קם לשידה שליד מיטתו והוציא משם ערמה של מכתבים.
הוא נתן לי אותה.
"בשבילך" אמר, והביט בעיני שוב.
הסתכלתי עליו, ואז על המכתבים,
"את.. את יכולה לקרא את המכתב הראשון, עכשיו, אני יישב קצת במחשב" אמר, וכך עשה.

הסתכלתי על ערימת המכתבים המונחת לפניי.
לקחתי את המכתב הראשון.
היה כתוב על העטיפה באדום ובגדול. "לשנאלי שלי" , צמרמורת עברה בגופי.
פתחתי את המכתב ויישר דמעות עלו לי לעיניים, והשיר שדין שם ברקע תרמו לאווירה.

And faster than you can follow me from this lonely place.
And farther than you can find me, I'm leaving
Yeah I'm leaving today.
And I, I'll never let you find me.
I'm leaving you behind with the past
No, I won't look back.
And I don't want to hear your reasons.
Don't want to hear you tell me why I should stay.

השיר העביר בי צמרמורות, והתחלתי לקרא.
" אהובתי שלי,
אני לא יודע מה לעשות עם עצמי, כואב לי, כואב לי הלב.
אני לא מאמין שעשיתי לך את זה, לאהובתי היחידה.. אני כל כך מצטער.
את לא מוכנה לדבר איתי.לא לשמוע אותי, לא כלום.
ואני כל כך מתגעגע.
עבר כבר חודש מאז הפרידה הנוראה הזאת.
והיום החלטתי לכתוב לך מכתב, אבל לא נראה לי שהוא יגיע אלייך.
שנאלי, מה אני עושה? מה אני עושה בלעדייך?
כל לילה אני בוכה בחדר, בשקט.
רוצה שתשכבי לידי, שתחבקי אותי שקר לי כמו שהיית עושה תמיד.
'תמיד' היית איתי חודש אחד.
אוףף אני כל כך מטומטםםםםם!!
היום היינו צריכים להיות חודשיים, היום.. 😢
אני רוצה אותך לידייי..
היום ראיתי אותך הולכת עם אלעד.
כאב לי לראות אותך איתו, כל כךךך.
שנאל, אני אוהב אותך.
אני לא אמרתי לך את זה אף פעם.
אני אומר לך פה, אפילו שזה לא יגיע אלייך.
אני אוהב אותך.
ואני שונא את עצמי שגרמתי לך לכאב.
אני שונאת את עצמי שאכזבתי אותך.
אני שונא את עצמי כל כך.
אני אוהבת אותך, תמיד.
דין."
דמעות ירדו מעיני, הסתכלתי על גבו. ראשו היה למטה.
על הרצפה מתחתיו ראיתי אגם שנוצר מהדמעות שלו.
"ד..דין?"
"מ..מה יפה של..אממ.שובל?"
"א..אני.. אני לא אני לא יודעת מה להגיד." אמרתי בשקט
הוא הוריד את ראשו.
"את לא צריכה להגיד כלום. כל מה שהיה לי להגיד אמרתי במכתב."
"דיני בוא,בוא שב,לידי"
"באמת?"
"כ..כן" אמרתי ועצמתי את עיני.
הוא התיישב לידי, ריח הבושם שלו עלה לאפי.
דמעות התחילו לרדת שוב מעיני, הוא מחה אותם בזהירות עם ידו.
חיבקתי אותו חיבוק חזק, כל כך התגעגעתי אליו, כל כך אהבתי אותו, אני עדיין אוהבת אותו. הוא עטף אותי בזרועותיו חסונות.
נשכבנו אחד ליד השני על מיטתו. מסתכלים אחד לשני בעיניים, שנינו מתגעגעים לאותם רגעים שהעברנו פה על המיטה עוד לפני שנהיינו חברים, עוד בתקופה שהייתי חברה של חן. שהיינו רק ידידים.
דמעות התחילו לרדת מעיניו.
חייכתי אליו וליטפתי את פניו.
הוא עצם את עינו ואז קירב את שפתיו לשפתיי. לאט, בזהירות.
הוא הביט בעיני מחכה לאישור. היססתי מעט והלכתי אחורה. הוא הסתובב לצד השני, בוכה.
"דין?" שאלתי
"מה?" ענה בשקט.
"אנ..אני.." גמגמתי.
"את מה?" הוא שאל והסתובב חזרה אליי.
"אני..אני אוהבת אותך" אמרתי
הוא הביט בעיני בעיניים פקוחות
"מ..מה?!" שאל
"אני..אני אוהבת אותך"
הוא לא חיכה שנייה ופשוט נישק אותי, לשונו ליטפה את לשובי, שפתיו החלקות ליטפו את שפתיי.
הוא חיבק אותי כל כך חזק אליו.
הוא ליטף כל חלק וחלק מפניי, לא מפסיק.
כשהתנתקנו הוא הביט בעיניי, ואני הבטתי בעיניו.
"אני אוהב אותך" הוא אמר לי בקול
"אני כל כך התגעגעתי אלייך אהובתי, כל כך, אני חיכיתי לרגע הזה המון, לא חשבתי שהוא יגיע, אני כל כך מצטער"
"זה בסדר מושלם שלי, אני סולחת, זה עבר, וגם אני התגעגעתי, ו..וגם אני אוהבת אותך המון" חייכתי
הוא עלה עליי והתחלנו להתנשק שוב, הוא ליטף אותי, אמר שהוא אוהב אותי, וכך אני אותו.
נרדמנו מחובקים מאושרים, מחויכים.
אנחנו ביחד שוב.
אנחנו ביחד עכשיו.
😊